• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    פרק ב' - שביתות רופאים בישראל 1976-2000


    שביתת הרופאים הראשונה התקיימה בשנת 1976 ונמשכה 58 ימים. במסגרת העיצומים נסגרו מרפאות חוץ הפועלות ליד בתי החולים, בוצעו ניתוחים דחופים בלבד ולא שוחררו חולים לבתיהם. עם התקדמות השביתה החריפו רופאי בתי החולים את מאבקם. במסגרת זו, שלחו הרופאים מכתבי התפטרות ופעלו להקמת חברה פרטית לאספקת שירותי כח אדם לרפואה. יום לפני כניסתה לתוקף של ההתפטרות הגיעו הרופאים להסכמה עם משרד האוצר. 

    הנושאים המרכזיים שעמדו על הפרק ב-1976:

    • עומס התורנויות ומתן תמורה בגינן
    • תשלום תמורה לרופאים עבור כוננויות
    • מתן חופש לרופא לאחר תורנות
    • יישום מלא של ההסכם הקודם בין הרופאים למעסיקים, אשר נחתם ב-1973
    • עיצוב מערכת שכר שלא תהיה בה תלות מחייבת בין מגזרים שונים במשק
    • הקמת קרן השתלמות לרופאים
    • התנגדות לכל ניסיון לקצץ בתקני רופאים

     

    בין ההישגים שרשמה השביתה ב-1976:

    • תוספת בת 2.5% לשכר המשולב
    • שינוי מסלול הקידום וקיצור פרק הזמן בו נדרש רופא לשהות במעבר בין דרגות
    • עדכון תוספות קבועות לשכר
    • עדכון תוספת לשכר בגין עבודה בבית חולים לפי דרגות
    • עדכון מנגנון התמורה עבור ביצוע תורנויות וכונניות
    •  קביעת מכסה לביצוע תורנויות

     

    שביתת הרופאים השנייה התקיימה בשנת 1983 ונמשכה 117 ימים. במהלך השביתה נטשו רופאים את בתי החולים, שלחו מכתבי התפטרות, וכחלק מיוזמה מקומית אף שבתו רעב. כמו כן, ההסתדרות הרפואית ייסדה במהלך אותה שביתה חברה עצמאית (שר"ת) אשר ארגנה מוקדים רפואיים עצמאיים למתן טיפול רפואי.

     

    הדרישות המרכזיות שהעלתה הר"י ב-1983 כללו:

    • תוספת תקני רופאים
    • פתרון למצוקת האשפוז
    • הכפלת השכר המשולב (שכר המחושב לפי ותק)
    • הגבלת שעות העבודה המותרות לרופא ל-36 שעות שבועיות ואיסור על עבודה בת למעלה מ-16 שעות רצופות
    • פיצוי בגין השחיקה בשכר הרופאים
    • השוואת שכרם של המתמחים ברפואה לשכר הממוצע במשק

     

    בין ההישגים שרשמה השביתה ב-1983:

    • קביעת מנגנון לתשלום בגין עבודה נוספת ולחלוקת הכוננויות בתוך המחלקה ובתי החולים.
    • תשלום תוספת לרופא בגין עבודה בבית חולים.
    • תשלום תוספת למתמחה בגובה 10% מהשכר.
    • אימוץ סולם השכר החל על משפטנים כך שערכן הכולל של תוספות השכר לשנים 1982-1984 עמד על כ-60%. בפועל, ניתנה תוספת שכר של 22%. זאת, לנוכח האינפלציה הגבוהה באותה תקופה (כ-300%), אשר שחקה את התוספת.

     

    שביתת הרופאים השלישית התקיימה בשנת 1994 ונמשכה יום אחד בלבד. מזכר ההבנה נחתם בסמוך לבחירות שנקבעו באותה שנה להסתדרות הכללית וכנראה מתוך רצון להימנע מהשבתת בתי החולים והמרפאות של קופת חולים כללית טרם הבחירות. הנושא המרכזי שעמד על הפרק ב-1994 היה הגדלת השכר לרופאים תוך הגדלת שיעורו של שכר הבסיס על חשבון תוספות ורכיבים אחרים.

     

    בין ההישגים שרשמה השביתה ב-1994:

    • הכללת תוספות שכר ששולמו מתוקף הסכמי העבודה הקודמים, ואשר ניתנו בעבר באופן דיפרנציאלי, בטבלאות שכר חדשות תוך הגדלת בסיס השכר לצורך הפרשות לפנסיה ולתנאים סוציאליים.
    • הוספת דרגות קידום לרופאים ופתיחת מסלולי קידום חדשים לרופאים ותיקים.
    • תשלום תוספת שכר בגין תפוקה.
    • תשלום תוספת שכר לרופאים במחלקות הפנימיות.
    • תשלום תוספת שכר בגין ייעוץ.
    • קביעת תעריף תשלום עבור כוננויות ותורנויות בחדרי מיון.
    • מתן חופשה לרופא בגין תורנות ובחינות תוך אפשרות לניצול היתרה גם לצורך השתלמות.
    • הקמת מערך ללימודי המשך ברפואה בחסות המועצה המדעית ובשיתוף פעולה של בתי הספר לרפואה.
    • הסדרת מנגנון להתקדמות מקצועית וקביעות לרופא מומחה בהתמחות על.

     

    שביתת הרופאים הארוכה ביותר עד כה התקיימה בשנת 2000 ונמשכה 217 ימים. במסגרת המאבק הכריזו הרופאים על שביתות כלליות, שיבושים  ועיצומים שונים. הנושאים המרכזיים שעלו בשביתה היו דרישה לשמירה על ערכו הריאלי של השכר, שיפור בהשתכרות הכוללת של הרופאים, והנהגת מנגנון גמול בגין השתלמויות והיעדרויות. בסיום משא ומתן עקר עם משרד האוצר הוסכם על הליך בוררות.

    בין ההישגים שרשמה השביתה ב-2000:

    • מתן תוספת שכר לרופאים בגובה 13.2%.
    • הגדלת חלקו של השכר הקבוע בסך ההשתכרות של רופאים (מ-35% לכ-50%) כך ששכרם נטו של הרופאים יגדל.
    • הרחבת הכיסוי הפנסיוני לרופאים.
    • קביעת זכאות לחופשת לימודים לפני בחינות.
    • הקמת ועדה ציבורית לבחינת מצבה של הרפואה הציבורית ומעמד הרופא.