• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יולי 2017
        יוסף עוזיאל. עמ' 438-440

        יוסף עוזיאל

        היחידה לרימטולוגיית ילדים, מחלקת הילדים, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        SHARE הוא מיזם מטעם החברה האירופאית לרימטולוגיית ילדים שהוקם על מנת לטייב את הטיפול בחולים במחלות שיגרון בילדים. למטרה זו נערכו במשך שלוש שנים מספר סקרים ותוכניות עבודה בתחום רימטולוגיית ילדים. מופו המרכזים האירופאים בתחום רימטולוגיית ילדים מבחינת אנשי הצוות, איכות וסוגי הטיפולים בכל מרכז ובכל מדינה, כדי להשוות, ללמוד ולהתוות את הדרך המיטבית לאבחן ולטפל במחלות שיגרון (Rheumatic diseases) בילדות. לאחר קביעת הגישה והטיפול המיטבי, נכתבו ניירות עמדה והמלצות מבוססות ספרות במחלות שיגרון בגיל הילדות. בנוסף נכתבו המלצות לעידוד מחקר בינלאומי משותף, במיוחד בעידן הנוכחי לאור התקדמות ההיבט הגנטי והצורך בשיתוף פעולה כולל בדגימות ביו חוצות מדינות ויבשות. הונגש מידע למטופלים אודות המחלות והמרכזים המטפלים בכל מדינה, ונכתבו תוכניות התמחות הוראה ומחקר לקידום אחידות אקדמית במדינות השונות.

        נובמבר 2016
        הדר מורן לב, דרור מנדל ורונית לובצקי. עמ' 708-709

        הדר מורן לב, דרור מנדל, רונית לובצקי

        מחלקות ילדים ופגים וילודים, בית החולים לילדים דנה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        הכנס השנתי של החברות האקדמיות האמריקאיות לרפואת ילדים התכנס בשנת 2015 בסן דייגו, קליפורניה, בין התאריכים 28-25 באפריל. זהו הכנס הגדול ביותר למחקר ברפואת ילדים, המשלב את כל החברות והאיגודים שבתחום רפואת הילדים. בכנס השתתפו אלפי רופאים ואנשי סגל רפואה ממדינות רבות. בנוסף לתערוכה מקצועית רחבה, התקיים מגוון רב של הרצאות, סדנאות לימוד, מיני-קורסים, מושבי מליאה, הענקת פרסים למתמחים ומתמחי על, הרצאות מפי אנשי מפתח, הצגות מדעיות במושבי פוסטרים, מפגשי עמיתים ועוד. במאמר זה מתומצתים מעט ממגוון הנושאים שהוצגו1

        1 http://www.abstracts2view.com/pas/index.php

        יעקב אורקין, צחי גרוסמן, גיל צ'פניק ודניאלה לנדאו. עמ' 653-655

        יעקב אורקין1,2,3, צחי גרוסמן4, גיל צ'פניק4, דניאלה לנדאו3

        1החטיבה לבריאות בקהילה, מרכז סיאל, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, 2מרכז בריאות הילד, שרותי בריאות כללית, מחוז דרום, 3חטיבת הילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע, 4מכבי שירותי בריאות, תל אביב

        הקדמה: מכתב שחרור של ילוד בריא מבית החולים אמור לסכם פרטים הקשורים להריון, ללידה ולילוד, ולהוות כלי תקשורת יעיל להמשך הטיפול בקהילה.

        מטרות: לבדוק את פרטי המידע מצוינים במכתבי שחרור של ילודים מבתי חולים שונים בישראל ולהשוות אותם לציפיותיהם של רופאי ילדים בקהילה.

        שיטות: השוואה בין מכתבי שחרור ילוד מבתי חולים שונים ושאלון סקר אינטרנט בין רופאי ילדים בקהילה.

        תוצאות: נבדקו מכתבי שחרור מ-19 בתי חולים שונים והתקבלו 104 תגובות לסקר בין רופאי הילדים. מדידות הילוד בלידה ובשחרור, ציון APGAR, תוצאות סקר בדיקת שמיעה ולקיחתם של בדיקות סקר למחלות חילוף החומרים (מטבוליות) מופיעים בכל מכתבי השחרור וקיימת הסכמה רבה לגבי נחיצותם. קיימת שונות רבה בין מכתבי השחרור ובדעותיהם של רופאי ילדים בקהילה לגבי ציון פרטים הקשורים לבריאות האם, מהלך ההריון ובדיקות שבוצעו לפני הלידה. קיימת שונות באשר להמלצות להמשך מעקב ובדיקות שיש לבצע בקהילה. רופאי הילדים בקהילה ציינו הצורך לקבל מכתבי שחרור אחידים יותר במבנה שלהם ובהתאמה להנחיות משרד הבריאות.

        מסקנות: מכתבי שחרור ילוד בריא מבתי חולים בישראל שונים בהצגת ופירוט המידע שבהם. ניתן לתכנן מבנה אחיד יותר של המכתבים, אשר יבטא את צרכי התיעוד של מחלקות הילודים וגם יקל על מקבלי המכתב.

        יולי 2016
        אלון נבט, איב ביטון, ליאור וולף ויחזקאל ויסמן. עמ' 410-413 

        אלון נבט¹, איב ביטון², ליאור וולף³, יחזקאל ויסמן¹

        1המחלקה לרפואה דחופה, מרכז שניידר לרפואת ילדים, 2שר"ן, מדטריקס בע"מ, 3המחלקה לרפואה מרחוק, כללית שירותי בריאות

        הקדמה: רפואה-מרחוק היא תחום העוסק בניטור וטיפול רפואי, כאשר המטפל והמטופל רחוקים זה מזה באופן שאינם יכולים לתקשר ללא אמצעים טכנולוגיים. היישום של רפואה-מרחוק זכה בהכרה על ידי מספר ארגונים רשמיים בישראל ובעולם.

        במאמר זה נסקר שירות ייחודי, "רופא ילדים און-ליין", הניתן על ידי כללית שירותי בריאות, באמצעות חברת שר"ן* ובליווי מומחי בית חולים שניידר. במסגרת שירות זה ניתן ייעוץ מרחוק על ידי רופאי ילדים מומחים בשעות שהן מעבר לשעות הפעילות במירפאות הקהילה. התקשורת מתבצעת באמצעות טלפון, מחשב או אפליקציה סלולרית (סמארטפון), ובמידת האפשר מתבצעת שיחת וידיאו.

        מטרה: סיכום ותיאור ארבע שנות פעילות שירות "רופא ילדים און-ליין".

        שיטות: מחקר רטרוספקטיבי/תיאורי הכולל ניתוח של כל שיחות הייעוץ אשר נערכו בין נובמבר 2009 (הקמת הפרויקט) ועד לדצמבר שנת 2013. כל שיחות הייעוץ מוקלטות ומתועדות. בנוסף, ניתוח של שיחות יזומות ל-4% מהפונים לצורך בקרה וסיקור שביעות רצון.

        תוצאות: בארבע שנות הפעילות הראשונות, התקבלו כחצי מיליון פניות. משך הזמן הכולל מרגע הפנייה עד קבלת יעוץ רפואי היה כשמונה דקות בממוצע. משך הייעוץ עצמו כארבע וחצי דקות בממוצע. מרבית הפניות נגעו לילדים צעירים מגיל ארבע שנים (74%), ועסקו בבעיות השכיחות ברפואת ילדים – חום (23%), בעיות בדרכי הנשימה (17%) ובעיות במערכת העיכול (12%). שליש מהפונים לשירות היו מעוניינים בבדיקה במחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד /מיון) טרם פנייתם לשירות, אך רק כשישית הופנו בסופו של הייעוץ. מקרב המופנים למלר"ד, רק כ-60% מימשו את ההפניה בפועל. השימוש בווידיאו נמצא במגמת עלייה והגיע לשיעור ממוצע של כ-50% מהפניות.

        שביעות הרצון מהשירות גבוהה ביותר: בסקרי שביעות רצון הניקוד הממוצע הן לרופא והן לנציג השירות היה 9.8. שיעור של 82% מהמטופלים שנדגמו דיווחו על שיפור במצבם ביום המחרת.

        מסקנות: קיים ביקוש גבוה מאוד לייעוץ רופא ילדים מעבר לשעות הפעילות במירפאות. היישום של רפואה-מרחוק כפי שמבוצע במסגרת שירות "רופא ילדים און-ליין" נותן מענה לצורך זה באופן זמין, יעיל ובטוח, ולשביעות רצון המטופלים.

        דיון וסיכום: ניתן לצפות כי היישום של רפואה-מרחוק ימשיך ויתרחב. על מנת להבטיח שימוש נכון תוך הכרה ביכולות ובמגבלות, יש להמשיך ולבצע מחקרים מבוקרים לבחינת היעילות והבטיחות של אמצעים שונים במצבים שונים וכן את יחסי מטופל-רופא בשירות מעין זה .

        *במהלך שנת 2014 עבר השירות מחברת שר"ן לחברת פמי-פרימיום.

        ניגוד אינטרסים: הכותבים היו ו/או הם בעלי תפקיד בפרויקט "רופא ילדים און-ליין".

        מאי 2015
        אליק גולולובוב, ליאת טודריס, יעקב ברמן, ציפי רוזנברג-גלעד, פנינה שלפר ורון קנת, רון בן-יעקב, ערן סגל. עמ' 236-239

        אליק גולולובוב1, ליאת  טודריס1,3, יעקב  ברמן2, ציפי רוזנברג-גלעד1, פנינה שלפר1, רון קנת5,4, רון בן-יעקב4, ערן סגל2,3

        ¹הנהלת הסיעוד, ²המערך להרדמה, טיפול נמרץ וטיפול בכאב, ³היחידה למחשוב קליני, בית חולים אסותא, רמת החייל, תל אביב, 4 KPAבע"מ, רעננה, 5הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ואוניברסיטת טורינו, איטליה

        רקע: תופעת  Emergence Delirium  (ED) מוכרת כבעיה נפוצה בקרב ילדים ואף מבוגרים המתאוששים לאחר הניתוחים. ED מופיע במהלך התאוששות לאחר הרדמה כללית ובא לידי ביטוי בהתפתחות אי שקט פסיכומוטורי, הזיות, התנהגות לוחמנית וחסרת שיפוט. התופעה, שככל הנראה מהווה השפעת לוואי של חומרי ההרדמה הכללית, פוגעת בהליך ההתאוששות, ומסכנת את בטיחותם הגופנית של המטופלים ובריאותם. היקף התופעה אינו ידוע במדויק. הספרות הרפואית מעלה טווח רחב ביותר בנוגע לשכיחות התופעה שנע בין 80%-10%. הנתונים בספרות אינם מספקים תשובה חד משמעית ביחס לגורמי הסיכון להופעת ED.

        המטרות במחקר: קביעת שיעור תופעת ED בילדים המתאוששים לאחר ניתוחים מתוכננים (Elective) אמבולטוריים אשר בוצעו בהרדמה כללית ומיפוי השפעת גורמי הסיכון השונים על התרחשות תופעת ED. שיטת המחקר: נערך מחקר רטרוספקטיבי שנבדק בו שיעור הופעת ED בקרב 3,947 ילדים שטופלו בניתוחים אמבולטוריים קצרים. איסוף הנתונים אודות שכיחות התופעה וגורמי הסיכון האפשריים נעשה דרך גיליון הרפואי המחשבי. חומרת התופעה דורגה באמצעות סולם Pediatric Anesthesia Emergence Delirium Scale.

        תוצאות המחקר ודיון: תוצאות המחקר הדגימו את שכיחות הופעת ED בקרב אוכלוסיית הילדים. הופעתED  נמצאה במיתאם מובהק עם גיל המטופל, סוג הניתוח, מתן תרופה טרום ניתוח, לא נמצא מיתאם בין הופעת ED  ועוצמת הכאב, סוג ההרדמה ומיגדר המטופלים.

        יולי 2013
        יובל כוורי, מתיתיהו ליפשיץ, תום לייבסון, זמיר שורר, מרינה­­­­­­­­­­­­­­­­­ רובינשטיין ושאול סופר

        יובל כוורי1, מתיתיהו ליפשיץ2, תום לייבסון2, זמיר שורר3, מרינה­­­­­­­­­­­­­­­­­ רובינשטיין4, שאול סופר1


        1היחידה לטיפול נמרץ ילדים, 2מחלקת ילדים ד', 3היחידה לנוירולוגיה של הילד, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 4המחלקה לטיפול נמרץ ילדים, בית החולים לילדים על שם אדמונד ולילי ספרא, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב  

        רקע: אזור הנגב הצפוני מהווה אזור אנדמי להרעלת זרחן אורגני וקרבמטים בקרב ילדים ממוצא בדואי, הנפגעים כתוצאה משתייה לא מכוונת של הרעל המאוחסן שלא כראוי בבקבוקי שתייה. סימני ההרעלה והתסמינים המוכרים כוללים פגיעה במערכת העצבים המרכזית, לרוב ירידה במצב ההכרה, וסימני גירוי כולינרגיים מוסקרינים (ריבוי הפרשות, מיוזיס, הקאה נשנית) וניקוטיניים (חולשת שרירים). הטיפול הספציפי כולל טיפול תומך, מתן אטרופין סולפט ואוקסימים (טוקסוגונין), לרוב עם החלמה עצמונית (ספונטאנית) וללא סיבוכים קבועים. כשל באיברים הוא סיבוך נדיר.

        מטרה ותוצאות: במאמר זה מדווח על ארבעה מבין 47 ילדים שאושפזו בחטיבת הילדים של בית החולים סורוקה, בשל הרעלת זרחן אורגני או קרבמטים, במהלך שנתיים. הארבעה, בגילים 17-3 שנים, שתו את הרעל: זרחן אורגני בשם Chlorpyriphos בשני חולים, קרבמט מסוג Methomyl  בחולה אחד וחומר שלא זוהה בחולה נוסף. שלושה מארבעת הילדים נטלו את הרעלים כנראה בניסיון התאבדות. כל ארבעת הילדים פיתחו הרעלה קשה, שלוו בתסמינים נדירים ומסכני חיים: כישלון נשימתי על רקע שונה, פגיעה עצבית שגרמה לנכות ממושכת בשני ילדים ,שלושה ילדים נפגעו בכליות ואחד מהם אף נזקק בהמופילטרציה, חולה אחד פיתח פגיעה קשה בלב ונזקק בין היתר לטיפול בקוצב לב מלאכותי, שני חולים פיתחו פגיעה בלבלב. ילד אחד נפטר בעקבות כישלון נשימתי לאחר טיפול ממושך ב-Extra Corporal Membrane Oxygenation.

        מסקנות: הרעלה במעכבי כולינאסטרזה נפוצה בקרב ילדים בדואים בנגב ומהווה סיכון בריאותי. יש לפעול במסגרת הרפואה הציבורית כדי למנוע את התופעה. אירועי ההרעלה הקשים, ובעיקר אלה הנגרמים כתוצאה מניסיון אובדני שבמסגרתו ניטלת כמות גדולה של החומר, עלולים לגרום לסיבוכים, להוביל לאי ספיקה רב מערכתית ולהוות אתגר טיפולי, אף לאחר שלבי ההרעלה הראשונים והמוכרים, ולהסתיים בנכות ממושכת ומוות.

        אוקטובר 2012
        גד קרן, יהושע שמר ויהודה שינפלד


        גד קרן, יהושע שמר, יהודה שינפלד

         

        מערכת עיתוני "הרפואה" ו-IMAJ, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), רמת גן

         

        קידום אקדמי ומקצועי של מדען, רופא או רופא חוקר, תלוי במספר הפירסומים המדעיים שפירסם במהלך שנות פעילותו וביוקרה המדעית של העיתונים שבהם פירסם המועמד לקידום את מאמריו.

        מערכות העיתונים המדעיים הקימו במשך השנים מנגנוני סקירה ובחינה של מאמרים טרם פירסומם, כדי להעריך את איכותם, חדשנותם ותקפותם. פילוסופים של המדע כגון קרל פופר, קון ואחרים, התמודדו עם השאלה כיצד לבחון את תקפותה של תיאוריה מדעית ותקפות מסקנותיהם של מחקרים מדעיים. בתחום הרפואה התמקדה ההתלבטות בעיקר לגבי בחינתם של אמצעי אבחון וטיפול, עובדה זו הביאה בשנת 1948 את Austin Bradford Hill לחקור שיטות טיפול בחולי שחפת במתכונת מחקר אקראית(Randomized)  ולפתח מתודולוגיות מחקר, המיושמות היום בהערכה של תרופות [1].

        תום לייבסון, שלום בן שימול, גיא חזן, יריב פרוכטמן, יוסף קפילושניק ודוד גרינברג


        תום לייבסון1*, שלום בן שימול1*, גיא חזן1, יריב פרוכטמן2, יוסף קפילושניק2, דוד גרינברג1

         

        1היחידה למחלות זיהומיות בילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2המחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

         

        *שני המחברים תרמו באופן שווה למאמר.

         

        רקע: זיהומים מחיידקים מהווים איום ממשי על חייהם של ילדים חולי סרטן המפתחים חום גבוה וניטרופניה. הטיפול המקובל כיום הוא מתן אמפירי של אנטיביוטיקה רחבת טווח ובירור מקור החום. בעבר דווח, כי הפרוטוקול המיושם במחלקה לאונקולוגיה בבית החולים סורוקה (מתן אמפירי של פיפרצילין/טזובקטם + אמיקצין) לטיפול בילדים אלה, מכסה את החיידקים השכיחים ביעילות המתקרבת ל-100%.

        מטרת העבודה: תיאור המאפיינים של חיידקים שבודדו מתרביות הדם של ילדים במחלקה להמטו-אונקולוגיה, שהתקבלו עקב חום וניטרופניה, בין השנים 2010-2008, והערכת יעילות הפרוטוקול הנוכחי ששונה לפיפרצילין+אמיקצין.

        שיטות: נערך מחקר פרוספקטיבי, שבו נכללו ילדים (חודשיים עד 18 שנים) אשר התקבלו לאשפוז עקב חום וניטרופניה. מכל החולים נלקחו בהתקבלותם תרביות דם מצנתר ורידי מרכזי ותרבית מדם היקפי. נקבעה רגישות החיידקים שבודדו בתרביות הדם לאנטיביוטיקות שונות.

        תוצאות: במהלך המחקר אושפזו במוסדנו 105 ילדים חולי סרטן עם 195 אירועים של חום וניטרופניה, בשליש לערך מהחולים הייתה צמיחה של חיידק בתרביות הדם. בכמחצית מתרביות הדם החיוביות נמצאו חיידקים גראם חיוביים, בעיקר סטפילוקוקוס קואגולזה שלילי ((CONS. החיידקים הגראם שליליים השכיחים ביותר היו אצינטובקטר וקלבסיאלה, וב-7% מהתרביות  החיוביות נמצאה פטריה. שיעור הרגישות הכללי של החיידקים הגראם שלילים לטיפול האנטיביוטי לפי הפרוטוקול במוסדנו היה כ-90%. בשנים האחרונות נמצאה עלייה בשיעור תרביות הדם החיוביות ל- 4% CONS בשנים 2002-2000 לעומת 29% בשנים 2010-2008.

        מסקנות: הטיפול האמפירי המקובל כיום במוסדנו הוא קו-ראשון מיטבי (אופטימאלי), בהתחשב בטווח הרגישויות של הפתוגנים המאפיינים את הילדים המתקבלים לאשפוז במחלקה להמטו-אונקולוגיה עקב חום וניטרופניה. יש לקבל באופן מושכל החלטה לגבי טיפול בקרבפנמים במצבים של בקטרמיה מחיידקים גראם שליליים ובגליקופפטידים (ונקומיצין) או תרופות מתקדמות אחרות במקרים של בקטרמיה מ-CONS

        יוני 2012
        רחל אפרת

         רחל אפרת

        מרכז שניידר לרפואת  ילדים בישראל

        הטיפול בכאב בילדים נמצא בפיגור ניכר לעומת הטיפול במבוגרים. העברת הגירוי הכואב קיימת כבר משבוע 21 להריון, אך תפקודה עובר שינויים מתקופת העובר ועד לילד בוגר. כמו כל מערכת עצבים מתפתחת, כאב נשנה או כרוני משפיע על התפתחות מערכת העצבים המרכזית, החל מקליטת גירוי הכאב ועד לתגובה המוטורית, תחושתית ופסיכולוגית.

        אומדן כאב בילדים מהווה אתגר, עקב מיגבלת התקשורת המילולית בגילים הצעירים והשפעת שלבי התפתחות פסיכו-חברתית של הילדים. מסיבות אלו ואחרות יש למטפלים נטייה להתייחס לכאב המובע על ידי הילד כ"מוגזם" או "היסטרי" ולהמעיט בהערכתו. 

        למרות הדמיון הרב בתסמונות הכאב בין ילדים ומבוגרים, קיימות מספר תסמונות האופייניות יותר בילדים, ותסמונות אחרות שהן בעלות ביטוי שונה בילדים או שהן מגיבות לטיפול בשונה מזה של מבוגרים. יש להכיר את הביטוי המיוחד של תסמונות הכאב בילד ואת שיטות הטיפול המיוחדות לילדים.

        בבחירת התרופה לילד יש להתחשב במספר בעיות המיוחדות לילדים, השפעתן השונה, בעיות אישור לטיפול בילד ואופן הגשת התרופות (פרזנטציה) שלעיתים אינה מתאימה לילדים.

        קיימת עדות לכך שכאב כרוני בילד משפיע על שינויים בצמיחת מערכת העצבים ועל ההתפתחות הפסיכו סוציאלית של הילד, וכי כאב כרוני בילד עלול להביא להתפתחותו כמבוגר הסובל מכאב כרוני שתורם פחות לחברה. כאב כרוני בילדים מאובחן מאוחר מאשר במבוגרים, קיימת נטייה להמעיט בכאב שהילד טוען לו, והתייחסות מערכות כלכליות אינה מעודדת טיפול מתאים בילד הכואב.

        מיכל קליין, משה אופנהיים, מיכל איבנקובסקי, אורלי סילבינגר ויהודה דנון

        מיכל קליין, משה אופנהיים, מיכל איבנקובסקי, אורלי סילבינגר, יהודה דנון

        בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ובריאות ילדים

        בישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות, היפגעות מתאונות מהווה בעיה מרכזית בתחום בריאות הילדים. תאונות הן גורם עיקרי לתחלואה, אשפוז ותמותה של ילדים בכל הגילים, בשני המינים, ביהודים וערבים, וכן גורם מוביל לנכות ולאובדן שנות חיים פוטנציאליות.

        בישראל, מתים מדי שנה בממוצע 144 ילדים עקב היפגעות, כ-24,000 ילדים מתאשפזים, כ-182,000 ילדים מגיעים לחדרי מיון, ולפי ההערכות, כמחצית מילדי ישראל נפגעים באופן שמחייב טיפול רפואי בקהילה. רובן המכריע של היפגעויות ילדים בישראל מקורן בהיפגעויות לא מכוונות – תאונות. הסיבה המובילה לתמותת ילדים מהיפגעות היא מעורבות בתאונות דרכים, ובקרב הסיבות לאשפוז בולט חלקן של תאונות הבית והפנאי.

        שיעור התמותה מהיפגעות של ילדים המתגוררים ביישובים שמשתייכים לאשכולות המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, גבוה משיעור התמותה מהיפגעות של ילדים המתגוררים ביישובים שמשתייכים לאשכולות ברמה החברתית-כלכלית גבוהה. בין השנים 2008-2000 הסתמנה מגמת ירידה בשיעור התמותה מהיפגעות ובשיעור התמותה מהיפגעות לא מכוונת בקרב ילדים.

        תוכניות התערבות בעולם שבהן השתתפו רופאי ילדים בהעברת מסרי בטיחות להורים, הראו יעילות בהעלאת התנהגות בטוחה ומניעת היפגעות ילדים. בישראל, קיימות מספר תוכניות במערכות הבריאות והרפואה לקידום בטיחות ילדים, ביניהן הדרכת הורים בטיפות החלב בנושא בטיחות ילדים. יחד עם זאת, לנוכח תפקידו המשמעותי של רופא הקהילה בכל הנוגע להחלטות ההורים בהקשר לבריאותו של ילדם, מומלץ כי גם הוא יציג את חשיבות הנושא בפני ההורים וינחה אותם בעקרונות הבסיסיים למניעת היפגעות ילדים.

        צחי גרוסמן, מתיתיהו ברקוביץ', רוני בראונשטיין, הרמן אבנר כהן ודן מירון

        צחי גרוסמן1, מתיתיהו ברקוביץ'2, רוני בראונשטיין3, הרמן אבנר כהן4, דן מירון5

        1מכבי שירותי בריאות, תל אביב, 2היחידה לפרמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 3ייעוץ סטטיסטי, תל אביב, 4מרכז בריאות הילד, שירותי בריאות כללית, פתח תקווה, בית הספר לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 5השירות למחלות זיהומיות בילדים, מרכז רפואי "העמק", עפולה, הפקולטה לרפואה רפפורט, חיפה

        רקע: שפעת פנדמית מסוג 2009 A/H1N1  גרמה לתמותה של עשרות אלפי בני אדם ברחבי העולם. שיעור ההתחסנות של אנשי צוות רפואי כנגד שפעת עונתית נמוך לרוב, ושיעור התחסנותם כנגד שפעת פנדמית נמוך אף הוא. הקשר בין התחסנות אנשי צוות רפואי כנגד שפעת עונתית ומידת המלצתם למטופלים מבוגרים להתחסן כנגד מחלה זו, הוכח במספר מחקרים.

        מטרות: לבחון את הקשר בין התחסנות רופאי ואחיות ילדים  כנגד שפעת עונתית ושפעת פנדמית לבין המלצתם לחיסון ילדים המטופלים על ידם כנגד מחלות אלו.

        שיטות: שאלון אנונימי ניתן לרופאי ואחיות ילדים שנכחו בכנס ארצי. הם התבקשו לענות אודות עמדותיהם  והתנהגותם לגבי התחסנות כנגד שפעת פנדמית ושפעת עונתית, ואודות המלצתם להורי ילדים המטופלים על ידם בעניין חיסון  הילדים.

        תוצאות: מכלל 141 המשיבים, 72% חוסנו או התכוונו להתחסן כנגד שפעת עונתית , 62% כנגד שפעת פנדמית ו-56% כנגד שתיהן. בניתוח רב משתנים, היות המשיב מחוסן או עם כוונה להתחסן כנגד שפעת עונתית, נמצא כמשתנה המשמעותי היחיד המשפיע על ההמלצה לכלל הילדים להתחסן כנגד מחלה זו (
        OR= 15 (95% CI= 6.1-41.4) (p<0.001. באופן דומה, היות המשיב מחוסן או שבכוונתו להתחסן כנגד שפעת פנדמית נמצא כמשתנה המשמעותי היחיד המשפיע על ההמלצה לכלל הילדים להתחסן כנגד מחלה זו  OR=5.2 (95% CI =1.85-4.6 ) (p=0.002). משיבים שעבדו בקהילה נטו יותר להמליץ על חיסון שפעת לכלל הילדים ולא רק לילדים בקבוצות סיכון.

        מסקנות: נמצאה התאמה בין שיעור ההתחסנות כנגד שפעת פנדמית ו/או שפעת עונתית בקרב רופאים ואחיות המטפלים בילדים, לבין המלצתם למטופלים להתחסן כנגד מחלות אלו. לפיכך, חינוך צוותים רפואיים בנושא התחסנותם הם הוא בעל חשיבות אם ברצוננו להעלות את שיעור  התחסנות מטופליהם.

         

        ינואר 2012
        אירית גרוּס, אופיר הנדזל, שרה אינגבר ומיכאל ביזר

        אירית  גרוּס1, אופיר הנדזל2,3, שרה אינגבר1,4, מיכאל ביזר1,2,3

         

        1מיחא תל אביב והמרכז, 2מחלקת אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש-צוואר, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, 3הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

         

        הקדמה: הטיפול המודרני בסרטן בקבוצת הגיל הפדיאטרי הביא להארכת ההישרדות ותוחלת החיים של החולים. אולם לטיפול האונקולוגי השפעות לוואי משמעותיות וביניהן פגיעה בשמיעה. לליקוי שמיעה השלכות משמעותיות על התפתחות שפה, כישורי תקשורת ותפקוד יומיומי ואקדמי.

        מטרות: (1) אפיון הנזק הנגרם לשמיעתם של ילדים צעירים אשר קיבלו טיפול אונקולוגי, (2) תיאור השפעת לקות השמיעה על תפקוד השפה של ילדים אלו, (3)      סקירת החלופות לשיקום האודיולוגי של ילדים שקיבלו טיפול אונקולוגי.

        שיטות מחקר: סקירה רטרוספקטיבית של עשרה ילדים בגיל חמש שנים בממוצע, שטופלו במיחא לאחר ירידה בשמיעה בעקבות טיפול אונקולוגי במחלת הסרטן. לכל ילד נערכו לפחות ארבע בדיקות שמיעה, הועברו מבחני שפה מגוונים ותועדו דרכי ההתערבות לשיקום שמיעה, שפה ודרכי טיפול נוספות.

        תוצאות: בכל הילדים נמדדה ירידה בשמיעה תחושתית-עצבית סימטרית בטונים הגבוהים עד לסביבות 80 dB HL ב- 4000 הרץ, עם שימור יחסי של השמיעה בתדירויות נמוכות יותר. ספי הבנת הדיבור היו טובים מספי התדרים הטהורים. למספר ילדים הותאמו מכשירי שמיעה ששיפרו את ספי השמיעה שהתקבלו בבדיקות השמיעה. אצל כל הילדים מלבד אחד נמצא איחור בהתפתחות השפה. תוכנית הטיפול כללה: התאמת עזר הגברה, תוכנית למידה שמיעתית, תוכנית התערבות בתחום התקשורת והשפה, טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק ותוכנית הכנה לכיתה א'.  

        מסקנות: ירידה בשמיעה עקב טיפול במחלות ממאירות בגיל הילדות היא השפעת לוואי שכיחה, אשר עלולה לגרום לאיחור בהתפתחות השפה.

        דיון וסיכום: נודעת חשיבות להפניית ילד הנזקק לטיפולים אונקולוגיים למרכז שיקומי-טיפולי מתאים. הילד יזדקק לניטור תפקודי השמיעה לקראת תחילת הטיפול, בזמן הטיפול האונקולוגי ולאחריו, למעקב אחר התפתחות השפה, להתערבות לשיפור השמיעה ותפקוד השפה, ולקביעת תוכנית התערבות שתתאים לו פרטנית. בדיקת הדים קוכליאריים יכולה לזהות נזקים מוקדמים ולהיות כלי יעיל למעקב לטווח ארוך, בנוסף לבדיקות השמיעה ההתנהגותיות. מומלץ להימנע מחשיפה לרעש ותרופות אוטוטוקסיות אחרות. 

        ספטמבר 2011
        יוסף עוזיאל ופנחס השקס

        יוסף עוזיאל2,1, פנחס השקס3

         

        1היחידה לרימטולוגית ילדים, מחלקת ילדים, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 3היחידה לרימטולוגית ילדים, מחלקת ילדים, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים

         

        כדי לקדם את ההבנה והמחקר במחלות שאינן שכיחות, נדרש שיתוף פעולה של מרכזים רבים. תחום רימטולוגית ילדים מהווה דוגמה לשיתוף פעולה חובק עולם: מחקרים רב מרכזיים ובינלאומיים מתקיימים בעשור האחרון, ומספרם גדל והולך בצורה בולטת.

         

        חזון של אנשים בודדים הוגשם, וכיום מאות מרכזים מעשרות מדינות פעילים במחקר בתחום.

         

        שיתוף פעולה זה מאפשר לחקור מאות חולים תוך פרק זמן קצר יחסית, ולפתח הבנה טובה יותר של מהלך מחלה, תוצאותיה בעתיד וטיפול הולם.

         

        בסקירתנו הנוכחית, מובאות דוגמאות עדכניות על מחלות בתחום רימטולוגית ילדים: דלקת מפרקים כרונית מסיבה לא ידועה של גיל הילדות, זאבת, דרמטומיוזיטיס ודלקות כלי דם, תוך הצגת מספר חידושים וההתקדמות בתחום.

        נובמבר 2010
        שרון ברסילוב, דני מירון, לילך מלצקי, גור זמיר, אסנת נאור, עזיז דרואשה ויהודית אנטונלי

        שרון ברסילוב1, דני מירון2, לילך מלצקי3, גור זמיר1, אוסנת נאור1, עזיז דרואשה3, יהודית אנטונלי1

         

        1המחלקה לרפואה דחופה ילדים, מרכז רפואי העמק, 2מחלקת ילדים א', מרכז רפואי העמק והפקולטה

        לרפואה רפפורט, 3המחלקה לרפואה דחופה, מרכז רפואי העמק

         

        מטרה: פגיעות לא מכוונות מהוות גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה בילדים. אנו מציגים במאמר זה תוצאות מחקר שנערך בו איסוף נתונים לגבי פגיעות לא מכוונות שאינן טראומטיות, בילדים שטופלו במחלקה לרפואה דחופה ילדים (מלר"ד ילדים) בבית החולים המרכזי העמק. במחקר הנוכחי מוצגים לראשונה נתונים וניתוח נתונים מסוג זה, שהתקבלו ממלר"ד ילדים בצפון ישראל. 

        שיטות: המחקר פרוספקטיבי, ונאספו במהלכו נתונים באשר לילדים שנבדקו במלר"ד ילדים לאחר היפגעות לא מכוונת שאינה טראומטית, בין השנים 2002-2000. הפגיעות כללו הרעלות, שאיפות ובליעת גופים זרים, שאיפת עשן וכמעט טביעה. הנתונים שנאספו כללו את סוג הפגיעה, מקום ומועד הפגיעה, ונתונים על הילד ומשפחתו. בדקנו קשר בין משתנים, על מנת לזהות גורמי סיכון לאשפוז עקב הפגיעה.

        תוצאות: נבדקו 412 ילדים, מהם 59% בנים, ו-41% בנות. מכלל הפגיעות, 73% אירעו בבית הילד או בחצר הפרטית – 36.5% מהם בחודשי הקיץ. הרעלה נמצאה בשכיחות הגבוהה ביותר מבין הפגיעות (61% מהילדים), והרעלה כתוצאה משתיית חומרי ניקוי נמצאה כשכיחה שמבין סוגי ההרעלות. הסבירות לאשפוז נמצאה גבוהה יותר במצבים הבאים: שאיפת גופים זרים, פגיעות שאירעו בחודשי הקיץ, ילדים מהמגזר הערבי וילדים שהובאו למלר"ד בשעות הלילה.

        מסקנה: במחקר זה מוצגים נתונים ראשוניים על פגיעות לא מכוונות באזור עמק יזרעאל. הנתונים שהוצגו עשויים לעזור בפיתוח והכוונה של תוכניות מניעה מתאימות.
         

        יוני 2010
        מיכל לונץ, נועם יהודאי, נעמה צח, טובה מוסט ותלמה שפק
        מיכל לונץ1, נועם יהודאי1, נעמה צח1, טובה מוסט2, תלמה שפק1

        מחלקת אף אוזן וגרון, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי בני-ציון,1הפקולטה לרפואה של הטכניון – המוסד הישראלי לטכנולוגיה, חיפה, 2ובית הספר לחינוך, המחלקה להפרעות תקשורת, אוניברסיטת תל אביב 

        רקע: בעשורים האחרונים מהווה השתלת שתל שבלול חד צדדית דרך שיקום סטנדרטית עבור בני אדם עם ליקוי שמיעה חמור ועמוק. מרבית מושתלים אלו משיגים יכולות הבנת דיבור מצוינות בתנאי שקט, אך נכות משמעותית נותרת בעיקר בנוכחות רעש רקע, שניתן למזערה בשמיעה דו אוזנית.

        מטרה: להעריך את מידת התועלת הנוספת מהשתלה דו צדדית עוקבת בילדים, מספר שנים לאחר שעברו השתלת שתל שבלול חד צדדית.

        שיטות: הוכללו בעבודה 7 ילדים שעברו השתלה דו צדדית עוקבת במרכז הרפואי בני ציון בשנים 2008-2006. הגיל הממוצע של הילדים בהשתלה הראשונה היה 4.1±3.8 שנים (טווח 12-1 שנים), הגיל הממוצע בהשתלה השנייה היה 2.3±11.3 שנים (טווח 14-8 שנים). פרק הזמן בין ההשתלות היה 2.8±7.3 שנים. משך הניסיון הממוצע בהשתלת שני השתלים ביחד היה 12.2±11.9 חודשים (טווח 36-3 חודשים). הערכת התועלת מהשתל הראשון ומשני השתלים יחד נעשתה באמצעות מבחני תפיסת דיבור.

        תוצאות: כל הילדים בקבוצת המחקר הפיקו תועלת משמעותית מהשתל השני. במבחן זיהוי מילים חד הברתיות הושגה תוצאה של 71% עם שני השתלים לעומת 44% עם השתל הראשון בלבד (P=0.018), במבחן זיהוי משפטים בשקט הושגה תוצאה של 78% עם שני השתלים לעומת 61% עם השתל הראשון בלבד (P=0.028), ובמבחן זיהוי משפטים בתנאי רעש הושגה תוצאה של 58% עם שני השתלים לעומת 26% עם השתל הראשון בלבד (P=0.028).

        דיון ומסקנות: בעבודה הנוכחית הודגמה תועלת ברורה מהשתלה דו צדדית עוקבת, חרף פרק הזמן הארוך יחסית בין ההשתלות והגיל המאוחר יחסית שבו בוצעה ההשתלה השנייה. תוצאה זו מעלה אפשרות, שחלון ההזדמנויות להפקת תועלת מהשתלה דו צדדית רחב יותר מכפי שהונח עד כה.

         

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303