מפעל חברות חוץ של הר"י נוסד בינואר 1912, באסיפה הראשונה של "האגודה המדיצינית העברית ביפו".
לפי הצעתו של ד"ר שרמן, הוגה רעיון מח"ח ומייסדו, נקבעו שני סוגים של חברי אגודה: חברים הגרים בארץ ("חברים פעילים") וחברים הגרים בחו"ל ("חברים כתבים").
הרעיון המרכזי של מח"ח היה לרכז את הרופאים היהודים בתפוצות סביב הר"י כגרעין. הרעיון היה יוצא דופן מכיוון שמעמד כזה לא התקיים בתקנות של כל אגודה אחרת שהתקיימה אז בארץ.
מטרות מח"ח בהקמתו:
- למצוא שותפים לעבודה, ולא תורמים, לכן הפנייה הייתה לרופאים בלבד ולא לכלל הקהל.
- לאחד את רופאי הארץ והתפוצות תחת דגלה של האגודה המדיצינית העברית, שלימים הפכה להיות הר"י.
עם השנים התפתח המפעל ומספר החברים בו גדל בהתמדה.