• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    ד"ר מזאריב עזיז נמצא אשם בהפרת כללי האתיקה העוסקים ברופא שלא יפעל כנגד מטופלו - פברואר 2014


     

    ד"ר מזאריב עזיז נמצא אשם בהפרת כללי האתיקה העוסקים ברופא שלא יפעל כנגד מטופלו - פברואר 2014

     

     

    א. רקע עובדתי

    1. ביום 28.12.2011 הוגשה ללשכה לאתיקה תלונה במסגרתה הואשם ד"ר מזאריב עזיז (להלן הנילון) במתן חוות דעת רפואית נגד המתלונן, אשר היה מטופלו בין השנים 2004-2009. חוות הדעת הרפואית מטעם הנילון הוגשה במסגרת הליך שבין המתלונן לבין אדם אחר ועיקרו תובענה בנזיקין.
    2. ביום 11.3.2012 התקבלה תגובת הנילון לתלונה לפיה לא עשה שימוש במידע הרפואי שהיה ברשותו נגד מטופלו הואיל והמתלונן עבר לטיפול של רופא נוירולוג אחר ולתקופה העולה על שלושה חודשים לא היה במעקב של הנילון. כן נטען, כי המסמכים הרפואיים של המתלונן הועברו לד"ר מזאריב על ידי עורך הדין מטעמו הוגשה חוות הדעת וכי חוות דעתו הוגשה לדבריו "במקצועיות רבה ללא שום אינטרס". עוד נטען, כי הנילון שמר על נאמנותו למטופלו ולא נפגעה מערכת יחסי האמון בין הצדדים.
    3. ביום 6.11.2012, לאחר בחינת התלונה ותגובת הנילון לאישומים המיוחסים לו, הוריתי בתוקף תפקידי כיו"ר הלשכה לאתיקה על הקמת ועדת בירור בנדון.
    4. ביום 5.2.2013 דנה ועדת הבירור בתלונה ובחנה לעומק את המסמכים המצורפים. על חברי ועדת הבירור נמנו ד"ר עמיקם מתוקי (יו"ר), פרופ' יעקב יהב וד"ר אסתר גרנט.
    5. הדיון נערך בהעדר הנילון וזאת עקב החלטתו שלא להגיע לדיון חרף פניית הוועדה אליו.

     

    ב. החלטת ועדת הבירור

    ועדת הבירור דחתה את טענות הנילון וקבעה כי בהתאם לממצאים אשר הובאו בפניה נמצא כי:

    1. אין חולק כי הנילון שימש כרופא הנוירולוג של המתלונן בין השנים 2004-2009.
    2. במהלך חמש השנים בהם טיפל הנילון במתלונן נרקמו יחסי רופא-מטופל ונוצרה מערכת יחסי אמון הדדית, במסגרתה חשף המתלונן בפני הנילון מידע רפואי חסוי אודותיו.  
    3. בשנת 2010 כתב הנילון חוות דעת רפואית נגד המתלונן במסגרת הליך משפטי, כאמור לעיל, המתייחסת בבירור גם לשנים בהם שימש כרופאו של המתלונן.
    4. לאור זאת, קבעה ועדת הבירור פה אחד, כי הנילון  הפר את כללי האתיקה הקובעים כי רופא לא יפעל כנגד מטופל שלו לרבות הגשת חוות דעת רפואית נגד מטופלו.
    5. כמו כן, ועדת הבירור ראתה בחומרה את החלטת הנילון לרשום בחוות הדעת שהגיש לבית המשפט כי הגיע למסקנה "שמר אלמוני מתחלה ביודעין למטרת רווח משני" וקבע את נכותו ב-0%, כאשר הרשומות הרפואיות אשר הופקו על ידו מעידות בבירור כי במהלך השנים רשם הנילון אבחנות רפואיות ונתן למתלונן טיפולים תרופתיים בהתאם.
    6. לאור האמור לעיל, קבעה ועדת הבירור כי הנילון אשם במיוחס לו והחליטה על פי סמכותה בתקנון הר"י, כדלקמן:
      1. בהתאם לסעיף 25, תוספת ד' - הלשכה לאתיקה, להטיל על הנילון עונש של נזיפה חמורה.
      2. בהתאם לסעיף 40.1, תוספת ד' – הלשכה לאתיקה, להורות על פרסומו של מקרה זה תוך חשיפת זהותם של הצדדים.
      3. לעשות שימוש בסמכותה ולהורות על העברת החומר שהתקבל בידיה לרבות הכרעתה למעסיקתו של הנילון, קופת החולים "שירותי בריאות כללית." 

     

    ג. דיון והחלטת ועדת הערעור

    1. ביום 5.6.2013 הגיש המתלונן ללשכה לאתיקה ערעור על החלטת ועדת הבירור ועיקרו חומרת העונש. לשיטת המערער, העונש אשר הוטל על ד"ר מזאריב עזיז (המשיב, הנילון) הינו קל ואיננו הולם את המעשים החמורים שביצע המשיב.
    2. ביום 7.1.2014 התכנסה ועדת הערעור לדון בתלונה על קלות העונש. על חברי ועדת הערעור נמנו ד"ר ברוך חן (יו"ר), ד"ר אלינור גושן, ד"ר דניאל הרדוף, ד"ר אבלין שטיינר וד"ר מאוריציו קון.
    3. במהלך הדיון פנה ב"כ המערער לחברי הוועדה בבקשה להחמרת סעיפי העונש שנקבעו בועדת הבירור  ולהוספת סעיף עונשי של השעיית חברותו של המשיב מהר"י לתקופת זמן מוגבלת.
    4. מנגד, טען המשיב שהתייצב הפעם לדיון, כי העונשים אשר הוטלו על ידי ועדת הבירור הינם חמורים ותואמים את ההפרה שבוצעה וכי אין הצדקה להטלת ענישה חמורה משנקבע. בהקשר זה טען המשיב, כי החלטתו ליתן את חוות הדעת הרפואית נעשתה בתום לב, תוך טעות שבשיקול דעת ולבטח שלא מתוך כוונת זדון, וכי המשיב מקבל את החלטת ועדת הבירור.
    5. עוד יצוין, כי במהלך הדיון פנה המשיב לחברי הוועדה בבקשה להקל עם עונשו והביע חרטה באשר למעשיו.
    6. ככלל, כללי האתיקה הרפואית, פרק ד.6, קובעים: רופא לא יפעל נגד מטופל שלו וימנע מהגשת חוות דעת נגד מי שהיה בטיפולו, לאמור:

    "הרופא לא יפעל נגד מי שהנו או שהיה מטופל שלו, ולא יעשה כל שימוש לרעת המטופל במידע הרפואי הנמצא ברשותו. רופא ימנע ממתן חוות דעת רפואית נגד מי שהיה בטיפולו, אלא אם הדבר נעשה על פי צו בית המשפט."     

    1. עוד בנייר עמדה שפורסם בדצמבר 2004 בעניין זה הובהר על ידי הלשכה לאתיקה כי מתן חוות דעת רפואית נגד מטופל מהווה עבירה אתית הפוגעת בקשר העדין בין הרופא והמטופל באופן המפר את האמון העומד ביסוד קשר זה.
    2. מערכת האמון הנוצרת בין הרופא למטופלו, הינה קריטית לצורך מתן טיפול רפואי מקצועי ומיטבי עבור החולה. רופא המפר את מערכת האמון בין הצדדים פוגע בתחושת הביטחון והפתיחות שמרגיש המטופל כלפי רופאו ובכך פוגם הלכה למעשה בטיב הטיפול הרפואי הניתן למטופל ובאמון הציבור במערכת הבריאות וברופאים בפרט.
    3. הוועדה קבעה כי החלטת המשיב להגיש חוות דעת רפואית נגד מטופלו בחמש השנים האחרונות בבית המשפט, מהווה לא אחרת מאשר תקיעת  טריז במערך האמון אשר נבנה בין הצדדים ופגיעה קשה באמון המטופלים בציבור הרופאים אשר אסור כי תישנה.   
    4. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, ועדת הערעור ראתה חשיבות בהבעת החרטה מצד המשיב, כפי שהוצגה במהלך הדיון ועל גבי הכתובים, ובעובדה כי לא מיוחסות למשיב תלונות נוספות.
    5. לאור זאת, סברו חברי ועדת הערעור כי סעיפי העונש אשר הוטלו על המשיב, הכוללים כאמור, נזיפה חמורה; פרסום המקרה ברבים תוך חשיפת זהותם של הצדדים והעברת הכרעת הועדה לרבות החומר אשר התקבל במסגרתה למעסיקו, הינם חמורים ותואמים באופן ראוי ומספק את מעשיו של המשיב.   
    6. אי לכך ולאור כל אמור לעיל, החליטה ועדת הערעור, על פי סמכותה בסעיף 36.2 לתקנון הר"י – תוספת ד'- לדחות את הערעור ולהותיר את הכרעת ועדת הבירור על כנה.
    7. לעניין סעיפי העונש, החליטה ועדת הערעור פה אחד להותיר את עונש הנזיפה החמורה על כנו. כן, החליטה ועדת הערעור ברוב קולות לחזור ולהורות על פרסום המקרה תוך חשיפת זהותו של הרופא, ד"ר מזאריב עזיז, והעברת החומר שהתקבל בידי ועדת הבירור לרבות הכרעתה למעסיקתו של המשיב, קופת החולים "שירותי בריאות כללית". 

     

    אני מבקש להודות לחברי ועדת הבירור: ד"ר עמיקם מתוקי (יו"ר), פרופ' יעקב יהב וד"ר אסתר גרנט ולחברי ועדת הערעור ד"ר ברוך חן (יו"ר), ד"ר דניאל הרדוף, ד"ר אלינור גושן, ד"ר מאוריציו קון, ד"ר אבלין שטיינר וכן  לעו"ד רויטל קדם, יועמ"ש של הוועדה ולגב' קרן משיח-צוונג, רכזת הלשכה לאתיקה, על הזמן היקר שהקדישו לעבודת הוועדות ועל קביעותיהם הנחרצות המחזקות ואוכפות את כללי האתיקה של ציבור הרופאים בישראל.

     

    פרופ' אבינעם רכס - יו"ר הלשכה לאתיקה