התבטאות רופא כנגד קולגה בתיק הרפואי של המטופל
עיקרי התלונה
בלשכה לאתיקה התקבלה תלונה בטענות כי הרופא הנילון התבטא בכתב כלפי הרופא המתלונן באופן אלים, פוגעני, שקרי ומסית בתיקים הרפואיים של שתי מטופלות שלו.
לדברי המתלונן, הוא אינו מכיר את הנילון באופן אישי, ומעולם לא היה לו איתו שיג ושיח.
לתלונה צורפו סיכומי ביקור שנכתבו ע"י הנילון, בהם נכתב כי הרופא המתלונן מתעצל לקחת בדיקות מסוימות, כי הוא אינו יודע לבצע אותן ובסיכום התוכנית הטיפולית כתב כי הוא ממליץ לא לפנות לרופא המתלונן.
הרופא הנילון השיב לטענות כי אין לו ולא הייתה לו שום כוונה לפגוע באדם כלשהו, ובוודאי לא ברופא עמית. לדבריו, הרישום המדובר נעשה מתוך סערת רגשות, מכיוון שהיה מדובר במקרים חוזרים בהם אותו רופא לא היא מוכן לבצע בדיקות אינטימיות במטופלות ואילץ אותן לגשת למקום אחר להשלמת אותן בדיקות ע"י רופא אחר. עוד נטען ע"י הנילון, כי כוונתו הייתה לפעול לטובת המטופלת, במיוחד נוכח השאיפה להמעיט חשיפת מטופלים מחשש להידבקות בקורונה.
לטענתו, נודע לו ממטופליו, ולא פעם אחת, כי המתלונן לא מבצע את הבדיקות משיקולים כספיים, ללא הודעה על כך מראש.
הרופא הנילון הביע צער על מעשיו, הצהיר כי לא יחזור על כך וביקש לסיים את הפרשה בהתנצלותו.
המתלונן השיב כי הנילון עשה שימוש בתיקי מטופלות כברשת חברתית וסירב לקבל את ההתנצלות. לדבריו, לא היה בינו לבין הנילון כל קשר, ועל כן תהה כיצד יכול היה להבין שהוא לכאורה אינו מבצע בדיקות מסוימות ממניעים כספיות. לטענתו, בכך הוסיף שקר נוסף על מה שכתב בתיקי המטופלות. הוא ציין כי הוא מבצע בדיקות שונות רק בהסכמת קופת החולים ובתיאום עמה, וכי שירותי זימון התורים של הקופה מודעים לכך שלא מבצע את הבדיקות, והדבר גם מופיע באתר.
דיון בפני ועדת בירור של הלשכה לאתיקה
תחילה הציג המתלונן את עיקרי תלונתו, ובמסגרת זו הקריא את הדברים שנכתבו ע"י הנילון כלפיו בתיקי מטופלות. לדבריו פנה עם תלונתו נגד הנילון גם למספר גורמים נוספים.
לדברי המתלונן, מנהלו של הנילון, השיב כי הדברים לא נעשו במסגרת עבודתו אך הדברים אינם מקובלים עליו, לכן שוחח עם הנילון בעניין, אשר התנצל והצר על הדברים.
הנילון, השיב גם במסגרת הדיון כי הדברים שכתב לא נכתבו במטרה לפגוע במתלונן, אלא מתוך סערת רגשות בשל הפגיעה שזיהה במטופלות, אשר נדרשו לעבור בדיקה חשובה אך לא נעימה ע"י רופא נוסף. לדבריו הוא הביע את צערו על הדברים שכתב במכתב תשובה ששלח למספר גורמים, הוא התנצל במהלך הדיון גם בעל פה בפני המתלונן, והוסיף שהדברים לא יחזרו על עצמם ושהוא מקווה שהצדדים יוכלו לשים את הדברים מאחוריהם ולהמשיך קדימה בשיתוף פעולה וקולגיאליות.
המתלונן עמד על סירובו לקבל את התנצלותו של הנילון. הוא ביקש להדגיש הניסוחים הפוגעניים שנכתבו ע"י הנילון כלפיו חזרו על עצמם לפחות ב-3 הזדמנויות שונות לאורך מספר שנים, וכי לא מדובר בעניין חד פעמי.
לשאלת ועדת הבירור, הסביר המתלונן כי בעת הרלוונטית היה קושי אדמיניסטרטיבי מבחינתו לבצע את הבדיקות המדוברות במרפאתו, משום שלא היה תיאום של שינוע וקבלת הדגימות של הבדיקות במעבדה מתאימה.
המתלונן עמד על כך שלא היו מניעים כלכליים לכך שלא ביצע את הבדיקות, ושהוא מבצע מטעם הקופה מה שהוא יכול בסמכות וברשות בתיאום עמה. לדבריו, בקופת החולים היה ידוע וברור שהוא לא מבצע את הבדיקות הללו, וכאשר נוצר קשר לקביעת תור בנושא היו מפנים את המטופלים בהתאם.
חברי ועדת הבירור התקשו לקבל את העמדה כי רופא בכיר המנהל את מרפאתו קיבל בהשלמה ובפאסיביות את היעדר ההסדרה האדמיניסטרטיבית מול הקופה, ובפועל לא עשה את המצופה לדעתם מרופא המבצע בדיקות במרפאתו. עם זאת, ועדת הבירור לא התמקדה בעניין זה, שכן הדיון האתי עסק בטענות של המתלונן נגד הנילון. יצוין, כי המתלונן הסדיר בינתיים את הנדרש מול הקופה וכי נכון להיום הוא מבצע את הבדיקות במרפאתו.
לשאלת חברי ועדת הבירור, השיב הנילון כי אמנם לא פנה אל המתלונן באופן אישי ולא התנצל ישירות בפניו עד מועד הדיון, אך יצר קשר עם מכרים של המתלונן, אשר טענו בפניו כי לא יקבל את התנצלותו בנסיבות. במענה שנתן לגורמים נוספים אשר קיבלו את התלונה, הביע חרטה.
סיכום והחלטות ועדת הבירור
לאחר שקראו את החומרים אשר הוגשו ולאחר שנשמעו הצדדים בדיון, קבעה ועדת הבירור:
ועדת הבירור קבעה כי נדרש ומצופה מרופא, אשר חש שנגרם למטופלות עוול ע"י רופא אחר, להציף את הביקורת שלו בערוצים הלגיטימיים לכך, וכי דברי הביקורת שלו לא יכולים לכלול פרשנות אישית או הכפשה כלפי רופא עמית. דבריו של הנילון לא היו צריכים להירשם במסגרת התרשומת והמסמכים הרפואיים של המטופלות, ולא היו צריכים לכלול אמירות פוגעניות או פרשנות אישית שלו בהתייחסות למניעים כאלה ואחרים שייחס אל המתלונן.
לפיכך, קבעה ועדת הבירור כי נעברה על ידו עבירה אתית של פגיעה בעמית למקצוע.
עם זאת, ועדת הבירור התרשמה כי הנילון לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה במספר הזדמנויות בכתב ובע"פ ואף התנצל בפני המתלונן בדיון שהתקיים בפניה, ובהתאם לכך קבעה כי יוטל עליו העונש הקל ביותר, של אזהרה בלבד.
ועדת הבירור החליטה על פרסום פרטי המקרה בפרסומים הרשמיים של הלשכה לאתיקה, ללא אזכור פרטי הצדדים.