עמוד בית יום ה, 27.06.19
רופא השוחה כנגד הזרם

החופש המחשבתי, קליני-אקדמי-מקצועי של הרופא הוא הדחף העיקרי לקידום הרפואה ושינוי פרדיגמות מקצועיות. אצבע המסמנת האשמה כלפי רופא החושב אחרת מהקולגות עלולה לפגוע ביצירתיות והמחשבה המקצועית. דוגמאות אין סוף לכך, הזכרנו את ד"ר זמלוייס, שחשב שהסיבה לתמותת היולדות קשורה לרחיצת הידיים של המטפלים, שינויי תפיסת עולם בטיפול בטראומה כירורגית, הורדת רמת חמצן ליונקים באינקובטורים ומניעת Retrolental fibroplasia ועוד. תעוזת הרופאים לצאת מול הזרם, לחקור ולקדם את מדע הרפואה היא לעיתים זו המאפשרת שיפור בטיפול במחלות ושיפור איכות ואריכות החיים.

עמותה, המקדמת חינוך בריאות, הגישה תלונה ללשכה לאתיקה נגד רופא ילדים,  העוסק ברפואה משלימה מסוג הומאופטיה. הרופא דיבר בפאנל בערוץ טלוויזיה נגד חיסונים, בתקופה בה יש מגפת חצבת בישראל. המגפה קשה במספר אזורים בארץ בהם אחוז המתחסנים נמוך. מספר ימים טרם הדיון בלשכה לאתיקה נפטרה ילדה בבי"ח שערי צדק. על רקע זה הדיון הציבורי והדיון בלשכה היה סוער.

כתבנו בעבר דף עמדה לגבי חופש הביטוי של הרופא בתקשורת, הבעת דעתו בכל נושא אשר לא נוגע ישירות למקצוענותו. "רופאים בתקשורת – חופש הביטוי מול כבוד המקצוע" שם הצהרנו כי לרופא קיימת הזכות להביע דעתו, אין רשות ללשכה לאתיקה להגביל זכות בסיסית זאת בחברה דמוקרטית. הסייגים אשר הצבנו התייחסו לסגנון, לאחריות ולכבוד המקצוע.

הדילמה: האם מותר בהיבט האתי לרופא להציג את דעתו המקצועית הנוגדת את דעת הרופאים והקהילה הרפואית בתקשורת? מצד אחד,  הוא עלול לסכן את בריאותם ולפעמים חייהם של המקשיבים לו ונוהגים על פי המלצתו. מצד שני, "סתימת פיות" באצטלה של אתיקה רפואית עלולה לחסום חשיבה חופשית של רופאים ואת הדחף לשפר ולקדם את הרפואה.

לאחר דיון החליטו חברי הלשכה כי: אין אנו רואים בהצגת דעה חדשה או שונה מהזרם עבירה אתית רפואית.

 

יחד עם זאת, נקבעו הכללים הבאים:

  1. רופא החושב שונה מהמקובל בעולם הרפואה, בנושא מסוים, בזמן מסוים, ראוי וחשוב כי יציג את דעתו קודם כל בקרב הקהילה הרפואית, בתוך קבוצת הייחוס המקצועית. הרופא יבסס את החשיבה השונה בדרך המקובלת בין העוסקים במקצוע, כגון: הרצאות לעמיתים בכנסים רפואיים, עריכת מחקרים, כתיבת מאמרים וכדומה.
  2. בבואו להציג דעותיו בפני הציבור הרחב יציג עצמו ותפקידו במדויק. כאשר נדרש, ידייק הרופא ויבהיר "באיזה כובע" הוא מביע דעתו.
  3. ראוי כי רופא המציג בתקשורת או בפני ציבור רחב המורכב מאנשים שאינם רופאים, דעה הפוכה או שונה מזו של הקהילה הרפואית, יציין בדבריו את המקובל ברפואה באותה עת.
  4. הרופא ישקול האם יש בדבריו דבר הפוגע בכלל, כגון הפחדה או פגיעה בבריאות הציבור השומע אותו, וינהג באחריות מקצועית.
  5. הרופא יפעל באחריות בעתות משבר, ולא יעודד התנהגות העלולה לגרום להחרפת החולי.

האפליקציה של הר"י

האפליקציה שנותנת מענה לצורכי הרופאים והמטופלים

רוצה לדעת מה יש באפליקציה? לחץ/י
הזן/י מספר נייד ותקבל/י הודעת סמס עם קישור להורדת האפליקציה:
הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות

ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303