בעת הפסקת עבודה, בשל פיטורין או התפטרות (בנסיבות שאינן מזכות בפנסיה), ניתן לשמור על זכויות פנסיה שנצברו במהלך תקופת העבודה.
שמירת על זכויות הפנסיה אפשרית לגבי הרופאים להלן:
- עובדי מדינה, שהועסקו על-פי כתב מינוי, ועם סיום עבודתם לא קיבלו פיצויי פיטורין.
- עובדים קבועים ברשויות מקומיות, שבוטחו בפנסיה תקציבית, ולא קיבלו פיצויי פיטורין בתום תקופת עבודתם.
- עובד שבוטח בקרן פנסיה צוברת ותיקה ("קרן הגמלאות המרכזית- קג"מ", קרן "מבטחים", קרן "מקפת", קופת הפנסיה לעובדי "הדסה" בע"מ), אשר לא משך סכום כסף כלשהו מקרן הפנסיה בגין תקופת העבודה אשר בעבורה הוא מבקש לשמור על זכויות הפנסיה.
- עובד שבוטח בקרן פנסיה חדשה, ולא משך את כל הכספים שהצטברו לזכותו בקרן הפנסיה בגין תקופת העבודה אשר בעבורה הוא מבקש לשמור את הזכויות (אם משך חלק מהכספים, תישמרנה לו זכויות חלקיות ביחס לכספים שהושארו בקופה).
עריכת הסכם לשמירת רציפות זכויות פנסיה, היא אחת מארבע האפשרויות לשמירה על זכויות פנסיה, הנזקפות לזכותו של עובד שסיים עבודתו אצל מעסיק. ארבע האפשרויות הן:
- הקפאת זכויות: בפנסיה התקציבית אפשרית ההקפאה רק אם נצבר בה וותק של עשר שנים; בפנסיה הצוברת אפשרית הקפאה, אולם התנאי אינו ותק צבור אלא סכום הפנסיה שנצברה: אם הפנסיה שנצברה איננה פחותה מהמינימום הנדרש (בדרך כלל 5% מהשכר הממוצע במשק), ניתן להקפיאה ולקבלה במועד הזכאות לפנסיה על-פי תקנות הקרן.
- המשכת חברות באמצעות המעסיק החדש: חברים בקרנות פנסיה צוברות, למעט קופת הפנסיה של "הדסה", יוכלו להמשיך את חברותם בקרן הפנסיה שבה בוטחו אצל המעסיק הקודם, באמצעות המעסיק החדש. זאת, בכפוף למה שנהוג אצל המעסיק החדש.
- המשכת חברות כעצמאי: חברים בקרנות פנסיה צוברות, למעט קופת הפנסיה של "הדסה", יוכלו להמשיך את חברותם בקרן הפנסיה שבה בוטחו אצל המעסיק הקודם, באופן עצמאי כ"ממשיכי חברות". לשם עריכת הסכם המשכת חברות, עליהם לפנות ישירות לקרן.
- מעבר למסגרת פנסיה (קרן פנסיה ותיקה או פנסיה תקציבית), שונה מהמסגרת שבה היה העובד מבוטח ערב המעבר, ועריכת הסכם רציפות פנסיה בין הגוף (שירות המדינה או הרשות המקומית) או קרן הפנסיה הצוברת הוותיקה שהיתה נהוגה אצל המעסיק הישן, לבין הגוף או קרן הפנסיה הצוברת הוותיקה הנהוגה אצל המעסיק החדש.
הסכמי רציפות פנסיה: הסכם רציפות הוא הסכם המאפשר שמירה על זכויות פנסיוניות בעת מעבר בין שני מעסיקים או בין מערכת פנסיונית אחת לאחרת. אם קיימת אפשרות לערוך הסכם רציפות, אפשרות זו היא, על פי רוב, הדרך הטובה ביותר לשמור על זכויות הפנסיה.
הסכמי הרציפות נחתמו במגמה לאפשר ניידות עובדים. האפשרות לעריכת הסכם נגזרת מההסכמים הללו:
- הסכם פנימי בין כל קרנות הפנסיה המקיפות הוותיקות של ההסתדרות.
הסכם זה הוא הסכם חובה, וחל על כל עובד שעבר מקרן ותיקה אחת לאחרת. כל שעל העובד לעשות עם המעבר, הוא ליידע את הקרן שאליה עבר, בדבר קיומן של זכויות בקרן הישנה.
- בין המדינה לבין קרנות הפנסיה הוותיקות של ההסתדרות הכללית.
- בין המדינה לרשויות המקומיות (השלטון המקומי והערים הגדולות - ירושלים, חיפה ותל-אביב).
- בין הרשויות המקומיות (שלטון מקומי והערים הגדולות - ירושלים, תל-אביב, חיפה) לקרנות הפנסיה הוותיקות של ההסתדרות.
ההסכמים בסעיפים 2-4 אינם הסכמי חובה, והם יחולו רק על עובד שיבקש זאת ושזכאי לכך. הבקשה תיעשה בטופסי הסכם סטנדרטיים הקיימים למטרה זו. טפסים אלו ניתן להשיג במחלקה למשאבי אנוש בכל מוסד.
- בין קרן הפנסיה לקופת הפנסיה של עובדי "הדסה" לבין קרנות הפנסיה "מבטחים", קג"מ ו"מקפת". החלתו של הסכם הרציפות בין קופת הפנסיה של "הדסה" לבין "מבטחים" או "קרן גמלאות מרכזית" (קנ"מ) או "מקפת" מותנית בחתימת הסכם אישי לגבי אותו עובד ובהסכמת קופת הפנסיה של הדסה והקרן האחרת.
לפני כל החלטה בדבר עריכת הסכם רציפות פנסיה, יש לבדוק תחילה את כל האפשרויות הקיימות ולקבל החלטה בהתאם לנסיבות האישיות: מיהו הגורם המבטח, היכן נצבר הוותק הפנסיוני, חלקיות המשרה, האם יש לעובד מקום עבודה ומקור ביטוח פנסיוני נוסף, המשכורות הקובעות לפנסיה, ועוד.
כל הסכמי הרציפות שהוזכרו לעיל שונים זה מזה, ובכל אחד מהם מפורטים התנאים להחלתו על העובד הבודד. תנאים אלה קשורים, בדרך כלל, למועד המעבר ולמשך תקופת ההפסקה בין ביטוח פנסיוני למשנהו. עם זאת, ישנם מספר עקרונות כלליים, עליהם מושתתים כל ההסכמים לרציפות פנסיה:
- חייב להיות מעבר בין גוף לגוף. עובד שעובד במקביל בשני מקומות עבודה שונים (או יותר), ובכל אחד מהם מבוטח במקור פנסיוני אחר, אינו בבחינת עובד עובר. עובד כזה צובר שתי פנסיות בנפרד. חשוב לציין שבמקרה שאין חפיפת זמנים מוחלטת בשני מקומות עבודה אלה (מועד התחלה או סיום שונים), לעיתים ניתן יהיה לערוך את ההסכם המבוקש. לפיכך, מומלץ תמיד לבדוק את הכדאיות ואת האפשרות של עריכת הרציפות במקרה כזה.
- עובד שלגביו הוחל ההסכם, תבואנה כל תקופות הביטוח שלו במניין זכויותיו לפנסיה (זיקנה, או נכות, או שארים, ובהסכם בין המדינה לשלטון המקומי, בתנאים מסוימים, גם במקרה של פנסיה מוקדמת) ובמניין תקופת ההכשרה הנדרשת לצורך הזכאות לפנסיות השונות.
- בכל הסכמי הרציפות נקבע, כי המקור שישלם לעובד פנסיה בגין מכלול זכויות הפנסיה שצבר, יהיה המקור האחרון ממנו יפרוש לפנסיה. כלומר, תשולם לו פנסיה משותפת אחת (כשמקור/מקורות הפנסיה הקודמים מעבירים חלקם לגורם האחרון המשלם לעובד).
- בעד כל תקופה (מבין התקופות בעדן יקבל העובד פנסיה משותפת), יחושבו זכויות הפנסיה על-פי התקנות/החוק הרלוונטיים. לדוגמא, עובד שלאחר 15 שנות עבודה במדינה עבר לעבוד בקופת-חולים הכללית, ועבד בה 11 שנים עד לפרישתו לפנסיית זיקנה (גיל 65), יקבל בפרישתו פנסיה מקרן הגמלאות המרכזית, כשבעד שנות העבודה במדינה תחשב המדינה את זכויותיו על-פי חוק שירות המדינה, ובעד שנות החברות ב"מבטחים" תחשב המדינה את הקרן זכויות על פי תקנותיה (הכללים לחישוב המשכורת הקובעת, על-פיהם ישתתפו קרן הפנסיה או שירות המדינה או הרשות המקומית בפנסיה המשותפת של העובד, אינם אחידים, והם קבועים בכל הסכם והסכם).
נכון להיום, לא קיימים הסכמי רציפות פנסיה כלשהם, הן לקרנות פנסיה ותיקות שאינן של ההסתדרות הכללית (וככל שהדבר לנוגע לרופאים – קרנות הפנסיה הע"ל ו"תשורה") והן לקרנות הפנסיה החדשות שהוקמו לאחר 31 בדצמבר 1994, בין אם הן הסתדרותיות (וככל שנוגע לעניין הרופאים - "מיטבית" שליד קג"מ, "מבטחים" החדשה ו"מקפת" החדשה), ובין אם הן קרנות הפנסיה שהוקמו על-ידי חברות הביטוח השונות.