בנייר העמדה התמקדנו ב-4 דגמים שונים של הפרטה, שהם, לדידנו, הדגמים הרלוונטיים ביותר לתחום הבריאות:
1. ביצוע פעילות שלטונית באמצעות קבלנים פרטיים (מיקור חוץ)
בדגם זה ההפרטה מתבטאת בצמצום הדרגתי של ביצוע פעולות מינהליות באמצעות רשויות השלטון עצמן ופנייה גוברת לשכירת קבלנים פרטיים לצורך ביצוע עבודות ספציפיות. במערכת הבריאות, התרחשה "קפיצת מדרגה" בהעברת תפקידים שלטוניים שיש בהם מימד משמעותי של שיקול דעת, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בהפעלת מערך שירותי הבריאות לתלמיד באמצעות תאגיד פרטי ("האגודה למען בריאות הציבור"). כך, החל מה-11.4.07, משרד הבריאות העביר את האחריות המקצועית על מתן שירותי הבריאות ללמעלה ממיליון תלמידי ישראל לגוף שאין לו שום יכולת מקצועית, שכל "הידע המקצועי" שלו נובע מהיותו במשך שנים "צינור להעברת משכורות" בלבד.
2. אספקת שירותים בתשלום
הפרטה של תחום פעילות מתרחשת גם כאשר הרשות המינהלית עצמה מוסיפה לפעול בו אך בוחרת לגבות תשלום עבור שירותיה, לדוגמא, גביית תשלום עבור ביקור רופא, תרופות וכיו"ב.
הר"י מאמינה כי המגמה המרכזית צריכה להיות צמצום תשלומי ההשתתפות עד למינימום ופעולה מתמדת למציאת השביל הדק המאזן בין ייעול המערכת ומניעת צריכת שירותים ללא צורך לבין מניעת פגיעה בשכבות החלשות.
3. יצירת מרחב לפעילות פרטית באמצעות פעילות שלטונית מצומצמת
לעתים, תרומתה של המדינה להפרטתו של תחום מתבטאת בכך שהממשלה ורשויות אחרות מפסיקות לפעול בתחום ובכך למעשה מפנות את המקום ליוזמות פרטיות.
דוגמא לעניין זה ניתן לראות את ניסיונות ההפרטה של טיפות החלב - משרד האוצר מעוניין להעביר את שירותי טיפות החלב לאחריות קופות החולים ואף ניסה להעביר הצעה לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי בעניין זה, אלא שניסיונותיו כשלו. משנכשל, הגה משרד האוצר יוזמה להתחיל לבצע את ההעברה בדרך של ביצוע "תוכנית פיילוט", שבמסגרתה תתבצע העברה חלקית של שירותי טיפות חלב לקופות החולים, ו"בחינה מחדש" של מצב הדברים כעבור כשנתיים.
תוכנית זו זכתה לאישור עקרוני בהחלטת ממשלת ישראל מיום 15.8.2004, לפיה ייערך "ניסוי" של העברת תחנות טיפת חלב ממשרד הבריאות לקופות החולים במספר יישובים בארץ, כנגד העברה של 50 מיליון ₪ (בשלב הראשון) לקופות החולים. משרד האוצר קידם את היוזמה וכפה אותה על משרד הבריאות, אך ביצועה בפועל של התוכנית נדחה שוב ושוב. במקביל "ייבש" משרד האוצר את טיפות החלב (אי העברת תקציבים, הפרשת עובדים, אי מילוי תקנים וכיו"ב), מתוך מטרה להביא את משרד הבריאות למצב בו יהיה חייב לשתף פעולה עם המהלך, על-מנת לאפשר לציבור לקבל את השירות שנמנע ממנו בטיפות החלב עקב "ייבושן".
3.1 ביטוח בריאות משלים ושירותי בריאות פרטיים - העברת שירותים ותרופות לאספקה פרטית או לממון פרטי גרם לתופעה חדשה בארץ, שאוכלוסיות חלשות אינן מקבלות תרופות או שירותים גם אחרי שהצורך בהם נקבע על ידי רופא. קיימים מחקרים המראים שקרוב ל-30% של החולים אינם לוקחים את התרופות שנרשמו עבורם על ידי רופא. אפילו הבנק העולמי כבר אמר כי לביטוחים המשלימים יכולה להיות השפעה מזיקה על השירותים הציבוריים. על רקע נתונים אלה, הר"י התנגדה לצמצום סל הבריאות ואף הנהיגה מסע הסברה לצורך זה. יודגש, כי הר"י סבורה כי רפואה ציבורית יכולה לדור בכפיפה אחת עם רפואה פרטית. כאשר השירותים הבסיסיים מובטחים לכולם, יש לאפשר לכל הרוצה בכך, לרכוש ביטוח משלים.
3.2 שירות רפואה פרטי (שר"פ) - כל הרעיון בשר"פ הוא לנסות ולמזג בין המערכת הרפואית הציבורית למערכת הרפואית הפרטית ולתרום באמצעות המיזוג הזה למערכת הבריאות הציבורית. ההסתדרות הרפואית תומכת בקיומם של שירותי רפואה פרטית בצידה של הרפואה הציבורית המוצעת היום ורואה בהם הכרח וצורך שלא ניתן ולא ראוי לוותר עליו. נקודת המוצא הנה כי כיום לא קיימת אפשרות שמדינת ישראל תקיים רפואה ציבורית בלבד ללא קיומה של רפואה פרטית המשולבת בצידה והתייחסות חד משמעית לכך היה ניתן למצוא בדו"ח ועדת נתניהו.
4. תאגוד בתי החולים כאשר העיתוי והתנאים יאפשרו זאת, עמדת הר"י היא שיש לשמור על שני עקרונות במדיניות התאגוד: צריך לשמור ולקדם את השירות הרפואי לציבור; ואסור שהתאגוד יפגע ברופאים ויוריד את מעמד המקצוע. ללא הכנת תשתית מתאימה לשמירה על שני עקרונות אלה, ייגרם נזק בל יתואר למערכת.