הר"י מצטרפת לדעת הרוב בוועדה, על-פיה אין לתבוע את הרופא באופן פרטני, אלא את המוסד המטפל. יש בכך לבסס ולחזק את הקשר רופא-מטופל, מבלי לפגום בזכויות המטופל. ראוי לזכור כי אין בהמלצה זו משום חסימה מלאה של תביעת רופא ספציפי. כאשר אדם מרגיש שהעוול שנעשה לו נובע רק מתוך רשלנות של רופא פרטני, הרי שאין מה שימנע ממנו לתבוע את הרופא באופן ספציפי; או כאשר המוסד יתנער ממעשי הרופא. בנוסף, ניתן תמיד לזמן את הרופא להעיד, או לחייבו לענות על תצהיר בהתאם לתקנה 168 א' לתקנות סד"א.
יש מקום לדחות את חשש דעת המיעוט, לפיו העומס על בית-המשפט יגדל. ההפך הוא הנכון, הדבר יקל על התובע בתביעתו, וסביר להניח שיהיה פיצוי לציבור נפגעים רחב יותר.