הצעת חוק NO FAULT
בתאריך 6.6.2012 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצ"ח פיצוי לפגועים מלידתם, של ח"כ מאיר שיטרית ואח'. הצ"ח משתלבת עם מסקנות הוועדה הציבורית בנושא "הולדה בעוולה" (ועדת מצא) שציינה צורך ביצירת הסדר סוציאלי בחוק שיספק להורים לילדים שנולדו פגועים, פיצויי על הנזק שנגרם להם ללא תביעת רשלנות. ד"ר אידלמן ופרופ' מוטי שוחט פעלו בשיתוף פעולה עם ח"כ שטרית כדי להשיג את תמיכת הממשלה ובמיוחד שר האוצר, שר המשפטים וסגן שר הבריאות. יש לציין כי הר"י מובילה יוזמה זו משך תקופה ארוכה יחד עם האיגוד למיילדות וגניקולוגיה, איגוד הגנטיקאים והחברה הישראלית לאולטרה סאונד, בין היתר סייעה בתחקיר על הנושא, בחינת היתכנותו הכלכלית, סיוע וליווי משפטי של נוסח הצעת החוק וקידומו בכנסת, והשתתפות פעילה בכנסים שנערכו בנושא (בין היתר במכון גרטנר), זאת מתוך אמונה שיוזמה זו היא חשובה הן עבור הציבור הרחב, הנפגעים ומשפחותיהם והן עבור ציבור הרופאים.
בהר"י נערכו לא מעט ישיבות סיעור מוחות בנושא בשיתוף עורכי הדין של הר"י, יועצי אסטרטגיה וכמובן נציגי הרופאים, וזאת על-מנת לגבש מודל למנגנון שמצד אחד יגשים את התכלית העומדת בבסיסו ומצד שני יביא לנטרול ההתנגדות למנגנון, על ידי פגיעה מינימלית בעקרונות חוקתיים כמו זכות הגישה לערכאות. בסוף התהליך העבירה הר"י נוסח מתוקן להצעת החוק.
נכון ליוני 2013 ההצעה מצוייה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והר"י, ביחד עם האיגודים, פועלת להמשך קידום הצעת החוק.
הצטרפות הר"י לבג"ץ בנושא הולדה בעוולה
בתאריך 28.5.2012 ניתן פס"ד של השופט (בדימוס) ריבלין בבג"ץ בו השתתפה הר"י כידיד בית משפט. פסה"ד ביטל את זכותו של הילד לתבוע בעוולת "חיים בעוולה" ובמקומה הכיר בזכות ההורים לתבוע בעוולת "הולדה בעוולה". גם הישג זה הינו פרי מאמץ משותף של הר"י עם האיגוד למיילדות וגניקולוגיה. כבסיס לעמדת האיגוד והר"י ולבקשת ההצטרפות כידיד בימ"ש, נערך נייר עמדה מפורט בנושא "הולדה בעוולה" אשר בסיכומו קריאה לביהמ"ש העליון לקבוע מדרג כזה שיסייע בהגדרת "הולדה בעוולה" כדי ליצור מערכת נורמטיבית משותפת לכלל מערכות החברה, כפי שקיים בועדות להפסקת הריון. ביהמ"ש קיבל את עמדת הר"י והאיגוד כי כדי לבסס "קשר סיבתי" בין ההתרשלות של הרופא לבין הנזק שנגרם, יש לבחון – אם היתה הפגיעה מתגלה בזמן, האם היתה הוועדה להפסקת היריון מאשרת את הליך הפסקת ההיריון. רק אם היה מתברר כי הוועדה היתה מאשרת את ההליך, יהיו זכאים ההורים לפיצוי.
בג"צ בעניין מתן חוות דעת נגד המדינה
על פי הוראות התקשי"ר חל איסור על רופאי המדינה לתת חוות דעת רפואיות נגד מוסדות המדינה. ב-2004 עתרה הר"י לבג"צ על רקע איסור זה. בית המשפט העליון קיבל חלקית את העתירה. הוא קבע כי האיסור פוגע בזכות הגישה לערכאות והורה על הגמשתו כך שהאיסור לא יחול על תחומי מומחיות בהם רופאי המדינה מהווים למעלה ממחצית הרופאים בתחום ויחול אך ורק על מתן חוות דעת נגד המוסד הספציפי בו מועסק נותן חוות הדעת. בית המשפט העליון לא קיבל, עם זאת, את הטענה כי האיסור פוגע בחופש העיסוק של רופאי המדינה.
משאים ומתנים על תנאי הביטוח
קופת חולים לאומית הקימה ב-2011, עם תום תקופת הביטוח שרכשה, קרן לביטוח אחריותה הרפואית המקצועית. מתוך דאגה לרופאי הקופה, נקטה הר"י, יחד עם הועד המייצג של עובדי הקופה, בצעדים הבאים: היא דרשה מנהלת הקופה לחשוף בפניה את הנתונים עליהם התבצעו החישובים להפרשות הקרן ולאחר שקיבלה אותם מסרה אותם לבדיקת אקטואר חיצוני; היא ניהלה מו"מ ארוך עם הקופה על-מנת להבטיח את זכויות הרופאים במספר תחומים: הבטחת כיסוי "זנב התביעות" גם במעבר לקרן, הבטחת הפרקטיקה הפרטית וייצוג משפטי, הבטחת שקיפות כלפי הר"י על מצב הקרן בנקודות זמן שונות והצגת נתונים כספיים על-פי דרישת הר"י ויידוע הר"י לפני כל שינוי בביטוח; מאחר והר"י הגיעה למסקנה כי הקרן אינה בטוחה מספיקה לכיסוי ביטוחי הפרקטיקה הפרטית של הרופאים, היא קיימה משא-ומתן עם חברות הביטוח עבור הרופאים, בשיתוף עם נציגי ועד הרופאים, על מנת ליצור פוליסה קבוצתית לרופאי הקופה, בנפרד מהפוליסה של הקופה, תוך דרישה של השתתפות הקופה בעלויות כפי שהיה עד אז. הר"י פעלה על מנת להשיג את התנאים המיטביים עבור הרופאים, כולל תקופת גילוי לאחר תום תקופת הביטוח בפוליסת הפרקטיקה הפרטית, והיא מנהלת ביטוח זה עבור הרופאים. ביטוח זה מכסה גם מתן שירותים משפטיים לרופאים על עבודת היום. כיום, הר"י היא בעלת הפוליסה הקבוצתית ופועלת, בשיתוף פעולה עם אחרים, מול הקופה ומול סוכנות הביטוח "מדנס". בין הר"י ובין קופת חולים לאומית נחתם בסופו של דבר הסכם קיבוצי שהסדיר את ביטוח האחריות המקצועית של הרופאים, הן בעבודת היום (תנאי הקרן וכדומה) והן בפרקטיקה הפרטית שלהם. ההסכם אושר על-ידי הממונה על השכר במשרד האוצר וממתין לרישום.
בבית החולים שערי צדק החליטה ההנהלה עם תום תקופה הביטוח ב-2011, להנהיג ביטוח באמצעות קרן פנימית, שתחליף את הביטוח שהיה נהוג עד אז. גם כאן קיימה הר"י משא-ומתן, בשיתוף ועד הרופאים, כדי שתנאי הכיסוי החדשים יבטיחו את זכויות הרופאים. בין היתר דאגה כי אף תחת הקרן הפנימית יהיה כיסוי על "זנב התביעות" (מתן אופציה להארכת תקופת דיווח אוטומטית של 25 שנה מתום תקופת הפוליסה); שיובטח כיסוי על סכסוכי עבודה; שיובטח לרופא ייצוג משפטי נפרד (במקרה של תביעה על רשלנות) מהייצוג המשפטי של בית החולים; שיובטח כיסוי על עבודה שנעשית במרפאות יועצות כשהעבודה מדווחת לבית החולים והתמורה עוברת דרכו; שעבודה במסגרת שר"פ תזכה לכיסוי; ועוד.
בדיקת ביטוח אחריות מקצועית לקבוצות של רופאים עצמאים ופנסיונרים:
לפני מספר שנים, ניסתה הר"י לרכז את כלל הרופאים העצמאיים בישראל על מנת לרכוש עבורם פוליסת ביטוח קבוצתית ולהוזיל בתוך כך את עלויות הביטוח. אלפי שאלונים שנשלחו לאלפי רופאים, אבל רק כמה עשרות בודדות של רופאים השיבו עליהם והדבר גרם להקפאת היוזמה. לאור העלייה במספר הרופאים המצהירים עתה שהם מעוניינים שהר"י תגלה מעורבות רבה יותר בנושא ביטוח אחריות מקצועית קבוצתית, הוחלט בהר"י להקים ועדה פנימית שתדון בעניין. באופן דומה, החלה הר"י להוביל יוזמה ליצירת פוליסה קולקטיבית לביטוח פרקטיקה פרטית של רופאים גמלאים, אך גם מהלך זה מותנה בקיומו של מספר מינימאלי של מבוטחים פוטנציאליים.
הר"י וארגון שירותי בריאות כללית השיגו תנאי ביטוח מיוחדים לפנסיונרים. תנאים ייחודים אלו מוצעים לכל פנסיונר המבקש לרכוש ביטוח.
תנאי הביטוח מבוססים על הערכת הסיכון תוך הבחנה בין רופא מייעץ לרופא העוסק בפרוצדורות. עבור כולם, מחירי הביטוח המוצעים נמוכים משמעותית מהשוק.