פרופ' יורם אפשטיין, סא"ל (בדימוס)
מכון הלר למחקר רפואי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב
הספרות הצבאית עתירה בתיאורים שבמרכזם אקלים חם המכניע צבאות ומהווה גורם מרכזי בתוצאות הקרב. ההכרה שמכלל הגורמים הסביבתיים, האקלים עלול להיות בעל חשיבות מכרעת בשדה הקרב הביאה בתקופת מלחמת העולם השנייה קבוצה של מדענים אמריקניים ללמוד את מגוון ההיבטים הקשורים ללחימה בתנאי מדבר. תוצאות מחקרים אלה לוקטו בספר שכותרתו "הפיזיולוגיה של האדם במדבר". גם הצבא היפני הקיסרי ערך מחקרים דומים, כחלק מההכנות לכיבוש דרום-מזרח אסיה. משתי מערכות מחקר אלו גובשו הנחיות לחיילים, שתכליתן היתה להפיק מהלוחם את המרב בתנאי אקלים קשים – מדברי או טרופי, בהתאמה –תנאים שלא נחשף אליהם קודם לכן, ואינו מורגל בהם. מחקרים אלה מהווים אמנם תשתית לידע הקיים ברשותנו כיום על יכולותיו של הלוחם בתנאי סביבה קיצוניים, ובעיקר על מגבלותיו בתנאים אלה, אך למרות העבודה המדעית הרבה שהושקעה, יישומם של המחקרים הלכה למעשה בא לידי ביטוי בהיקף מצומצם בלבד. ההנחיות שגיבשו אנשי רפואה ומדע לא הוטמעו כראוי בקרב הלוחמים, ופער גדול התגלע בין הדרג המקצוע-מדעי לבין הדרג הלוחם. כך לדוגמה, בצבא ארה"ב העמיק הפער לאחר מלחמת העולם השנייה, מאחר שאימון הלוחמים הוטל על ותיקי מלחמת העולם ומלחמת קוריאה, והם "ידעו-הכי-טוב מה החייל צריך, ומה טוב לו". ואכן, היארעות פגיעות החום בצבא ארה"ב במחצית הראשונה של המאה העשרים היתה גבוהה במיוחד.
בשנות החמישים של המאה הקודמת, בתוך שנים אחדות, אושפזו בבית החולים תל השומר 36 בני אדם עקב מכת חום, כולם חיילים צעירים שנפגעו ממכת חום בעת אימונים בעצימות גבוהה באקלים חם. שמונה מהמקרים (22%) הסתיימו במוות. מניתוח האירועים שהביאו לידי מכות החום התבררו הוראות הקבע בצה"ל שכונו "משמעת מים".
"משמעת המים" ננקטה לשם הנחלת המשמעת המבצעית גרידא, ומטעמים של שליטת המפקד ביתרות המים המוגבלות של הכוח הלוחם. זאת בתנאים של קושי לוגיסטי באספקת מילוי מחדש בשדה, בדומה לקושי באספקת תחמושת לשדה הקרב. מאחורי המושג "משמעת המים", כפי שנתפס באותה תקופה, ניצבה מסורת שמקורה בצבא הבריטי ובמורשת הפלמ"ח, ועיקרה קיצוב ספרטני של מנת השתייה בפעילות צבאית לליטר מים לחייל לכל היותר, למשך יום שלם, גם בעת פעילות עצימה באקלים חם.
שתיית מים במהלך אימונים הותרה רק על-פי פקודה, מתוך אמונה שאפשר לחשל את הלוחם ולאקלם את גופו לתנאי שתייה מועטה בתנאים קשים אלה. במסגרת המחקר הנדון, נבדקה השפעת תנאי האקלים בעונת הקיץ על חיילים בתנאי מאמץ, זאת לצורך לימוד והבנה של משק המים והמלח בגוף האדם בתנאים אלה. בעקבות תוצאות המחקר, קיבלה "משמעת מים" משמעות הפוכה: אחריות המפקדים לקיים הפסקה באימונים בתקופת החום, שעה בשעה, לשם מילוי החובה לשתות מים.
לפתיחת המאמר
לשמירת המאמר