במהלך השביתה קיים המטה שהוקם במשרדי הר"י קשר רציף ומתמשך עם ראשי הוועדים בבתי החולים וקופות החולים, וכן עם ציבור הרופאים וציבור המטופלים, ענה על שאלות, סיפק מידע ופתר בעיות.
השביתה זכתה לשיתוף הפעולה מצוין מצד הוועדים, הרופאים וכן ציבור החולים אשר למרות הקשיים בהם נתקל במהלך השביתה, הבין את הצדקות מאבק הרופאים.
ההיענות להנחיות השביתה היתה מלאה ומספקת, מלבד חריגות קטנות ומקומיות. הבעיות נפתרו בכל אמצעי התקשורת: הטלפונים, המיילים וחשבון הפייסבוק של הר"י.
במהלך ימי השביתה סיירו צוותי התמיכה בבתי החולים השונים, ועדות החריגים המקומיות פעלו כסדרן, ואף אל ועדת החריגים הארצית והעליונה הגיעו פניות אשר נדונו וטופלו מיידית. כמו כן, התקיימו גם במהלך ימי השביתה פגישות מו"מ עם המעסיקים, שנסתיימו ללא התקדמות.
מאבק הרופאים זכה לסיקור מקיף וחיובי בעיתונות הכתובה והמשודרת, מה שהתאפשר בין היתר, הודות לשיתוף הפעולה של צוות התגובות והרופאים אשר התנדבו לשמש דוברי המאבק בתקשורת.
כידוע לרופאים, עוד לא אמרנו נואש מפתרון המחלוקות עם המעסיקים על שולחן הדיונים ואף ביום זה (5.4), הגיעו נציגי הנהלת הר"י לישיבת משא ומתן שהתקיימה במשרד האוצר. לצערנו, גם ישיבה זו הסתיימה ללא כל חידוש או התקדמות, משמשרד האוצר והמעסיקים חזרו על הצעתם להליך בוררות ממנו יוחרגו חלק מן הנושאים המצויים על סדר היום של מאבק הר"י.
הר"י חזרה על עמדתה לפיה היא אינה מוכנה לקיים הליך בוררות אשר בו מראש מוחרגים נושאים אקוטיים כמו תקינה ושר"פ, ובטח לא כאשר מסגרת העלות מוגדרת מראש, ללא מתן גמישות לבורר. בנוסף התרעמה הר"י על העיתוי של הצעת הבוררות - 8 חודשים אחרי תחילת המו"מ, ואחרי שהאוצר הציג עמדה לפיה הסכם הבוררות אינו בתוקף. גם בכך אנו רואים טקטיקה של גרירת רגליים ומשיכת זמן, ובוודאי שבתנאים המוצעים לא נוכל להיכנס להליך שכזה.
במהלך שביתת האזהרה, בתי החולים עבדו במתכונת שבת.
כפי שבמתכונת שבת וחג פועלים טיפולי חירום - שירותי דיאליזה דחופים, טיפול נמרץ, חדרי מיון, חדרי לידה, פגיות וטיפולים אונקולוגיים - כך גם פעלו במהלך שביתת האזהרה.
כל שירותי השר"פ לא עבדו וכל הססיות הופסקו. מרפאות הקהילה ולשכות הבריאות פעלו כרגיל.