32. הוועידה קובעת, כי כל הזרמת כסף למערכת הבריאות אינה מהווה הוצאה אלא השקעה, הן במישור החברתי והן במישור הכלכלי. לפיכך, קוראת הוועידה לממשלת ישראל לפעול לאלתר להקצאת המשאבים הנדרשים למערכת, כדי להציע לאזרחי המדינה ולתושביה מערכת בריאות מתקדמת ואיכותית.
33. הוועידה קובעת, כי לב-ליבה של מערכת הבריאות בארץ היא הרפואה הציבורית, ויש לחזקה. הוועידה מגנה בתוקף את ניסיונותיו של משרד האוצר לפגוע ברפואה הציבורית ולעקר מתוכנו את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוועידה קוראת לממשלת ישראל להחזיר לחוק את עיקריו, כפי שנוסחו בסעיפו הראשון - מערכת הבריאות המושתתת על צדק, שוויון ועזרה הדדית; ולמשרד הבריאות לפעול ביתר שאת כדי להגן על החוק, עקרונותיו, מטרתו ורוחו.
34. הוועידה רואה בחומרה רבה את התערבות אגף התקציבים במשרד האוצר בשאלות רפואיות מקצועיות, תוך כרסום בסמכויותיו של משרד הבריאות. הוועידה רואה בדאגה את הניסיון שנעשה בשנים האחרונות, להכתיב את התנהלות המערכת הרפואית על-פי שיקולים כלכליים.
35. הוועידה רואה בדאגה עמוקה את הפער בין תושבי המדינה בנגישותם לשירותי בריאות, וקוראת לממשלת ישראל לפעול לאלתר לצמצום הפערים; בין השאר, על-ידי יישום המלצות הוועדה אשר הקימה הר"י לבחינת דרכי ההתמודדות עם אי-השוויון בבריאות בישראל. הוועידה מודה לחברי הוועדה, אשר הסכימו לשמש כחברים בוועדה מתמדת בנושא זה, אשר פעלה ליצירת 'סט כלים' לרופא להתמודדות עם אי-שוויון בבריאות, וכן שקדה על הכנת תוכנית הכשרה לסטודנטים לרפואה, למתמחים ולרופאים, להקניית כלים לכשירות תרבותית ולמתן טיפול רפואי טוב יותר לאוכלוסיות הטרוגניות.
36. הוועידה מביעה את חששה מפני אפליית מטופלים וברירת מבוטחים בדרכים עקיפות, ולעיתים סמויות, כתוצאה ממחסור המשאבים הכרוני הנכפה על מערכת הבריאות על-ידי משרד האוצר.
37. הוועידה קובעת, כי מערכת בריאות איכותית ויציבה חיונית לציבור המטופלים והרופאים כאחד. עוד קובעת הוועידה, כי קיים קשר הדוק בין מצבה של מערכת הבריאות לבין מצבם של הרופאים. לפיכך, מטילה הוועידה על הר"י להמשיך וליטול חלק פעיל בקידום מדיניות הבריאות ויוזמות החקיקה בתחום הבריאות.
38. הוועידה קובעת, כי הדרך להציל את מערכת הבריאות היא הנהגת רפורמה מקיפה בכל הנושאים שפורטו בדו"ח ועדת אמוראי לבחינת הרפואה הציבורית בישראל ומעמד הרופאים בה, ומברכת על משנה התוקף שחלק מהמלצות אלו קיבלו בפסק הבוררות.
39. הוועדה קובעת, כי דו"ח אמוראי אמור לשמש אבן יסוד ברפורמה מקיפה במערכת הבריאות. הוועידה רואה בדו"ח הישג חשוב למעמד הרופאים ולמערכת הבריאות בישראל ומביעה את אכזבתה הרבה מכך שטרם יושם. הוועידה מביעה את הערכתה להר"י על מאבקה הבלתי נלאה ליישום הדו"ח, ודורשת כי הוועד המרכזי ימשיך במאבקו זה בכל דרך אפשרית. הוועידה קוראת לממשלת ישראל לבחון את יישומו ההדרגתי של הדו"ח, על-פי קריטריונים לאומיים אמיתיים ונכונים, ולקבוע יעדי ביצוע.
40. הוועידה מכירה בכך שקיומה של מערכת יחסים פתוחה ואוהדת בין הרופא לבין המטופל תורמת לשיפור הטיפול הרפואי ולהצלחתו. הבטחת תנאים, לרבות תנאי עבודה נאותים, תאפשר לרופאים לקיים מערכת יחסים מיטבית של שותפות עם המטופלים, שמירה על כללי האתיקה והענקת יחס וזמן הולמים לטובת המטופלים ולטובת מערכת הבריאות בכללה.
41. הוועידה מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה של משרד הבריאות עם הר"י, תוך שמירה על האינטרסים של ציבור המטופלים והרופאים, לצורך קידומן של מערכת הבריאות והרפואה הציבורית במדינה. הוועידה סבורה, כי שיתוף פעולה כזה חיוני לקידום פרויקטים ונושאים שונים העומדים על סדר היום של מערכת הבריאות. לפיכך, קוראת הוועידה למשרד הבריאות להדק את שיתוף הפעולה עם הר"י ואיגודיה.
42. הוועידה קוראת להקמת רשות בריאות כגוף עצמאי, המורכב מאנשי מקצוע המייצגים את כלל הגורמים הרלוונטיים המוכרים במערכת הבריאות, אשר תאסוף נתונים על מערכת הבריאות ותנתחם. על בסיס נתונים אלו, תציג הרשות המלצות וקווי מדיניות, אשר יביאו לתפקוד נכון יותר של המערכת וכמו כן לפיקוח על יישום המדיניות שנקבעה ולפיקוח על ההתקשרויות ועל המחירים.
43. הוועידה מתנגדת לאפליית גמלאים בעבודה בשל גיל או מכל סיבה אחרת, וקוראת להר"י לפעול למניעת אפליה כזו.