פרטי הערעור
בתאריך 4.8.2019 הוגש ללשכה לאתיקה ערעור על החלטת ועדת הבירור בתלונתו של המערער, פלוני נגד הנילון האלמוני בטענה שעבר כלפיו עבירה אתית שבין רופא לרופא בגין פלגיאט (Plagiarism). לטענת המערער, הנילון הציג מצגת בכנס בחו"ל בשנת 2015 אשר מרבית השקופיות בה נלקחו ללא רשותו ממצגת שבנה וללא מתן קרדיט. עיקר טיעוניו של פלוני בערעורו היו כי: 1. ועדת הבירור נתנה משקל רב לעבודה האקדמית "המשותפת" במחלקה בהתעלם מנוהג בעייתי של מנהל המחלקה בנושא; 2. ועדת הבירור לא אפשרה לדון לעומק בנושא התרומה של אלמוני לעבודה האקדמית ובנושא המצגת בפרט; 3. ועדת הבירור לא ביקשה מאלמוני להסביר מה הייתה תרומתו הרעיונית למצגת; 4. ועדת הבירור לא התייחסה בהחלטתה לדברים של אלמוני במהלך ההרצאה המצולמת המוכחים כי לא היה לו כל קשר לעבודה האקדמית בנושא; 5. ועדת הבירור לא מצאה פגם אתי בהתנהגותו של אלמוני וקבעה כי פעל בתום לב, למרות שבהליך הבירור לא הוצגו סימוכין לטענה זו.
דיון בוועדת הערעור
בתאריך 1.10.2023 התקיימה ישיבת ועדת הערעור על ועדת הבירור מיום 3.7.2019.
בפתח ישיבת ועדת הערעור, ציינו חברי הוועדה כי קראו את החומרים אשר הוגשו על ידי הצדדים גם לוועדת הבירור וכי קראו את ההחלטה שהתקבלה בערכאה הראשונה. ניתנה למתלונן האפשרות לשטוח את טענותיו, לאחר מכן התייחס הנילון לדברים והם נשאלו שאלות ע"י ועדת הערעור.
פלוני הסביר את הנסיבות שעמדו ביסוד ערעורו. לעמדתו, ועדת הבירור התייחסה בהחלטה לסוגיות שלא עלו במהלך הדיון בוועדה או פירשו דברים בצורה לא נכונה. כך למשל, לטענתו בדיון בוועדת הבירור לא נידון נושא תום הלב. לעמדתו איך אפשר לקבוע כי המעשה בוצע בתום לב אם אלמוני לא מתחרט או מתנצל על המעשה?. בנוסף, הוצגו קורות החיים של המערער בסתירה לטענה של אלמוני כי העבודה בוצעה בשיתוף פעולה במחלקה, שכן בקורות החיים ניתן לראות כי הוא מחבר ראשון בכל המאמרים שנכתבו בבית חולים הלל יפה ולעומתו אלמוני לא מופיע כמחבר ראשון כלל ומשנת 2015 הוא לא נכנס ככותב למאמרים.
במהלך הדיון הציג פלוני לחברי ועדת הערעור את המצגת המודפסת שהוצגה בכנס, והסביר בכל שקופית מדוע החומרים המופיעים בה הועתקו. עוד הסביר במסגרת הצגת השקופיות את חוסר הידע שהציג אלמוני במהלך ההרצאה המוכיחה את הטענה כי החומרים אינם שלו. לטענתו 15 מתוך 21 שקופיות הועתקו ללא מתן קרדיט ובקשת רשות. בהתאם לכך, פלוני ביקש מוועדת הערעור לתת לו את הצדק אותו הוא מבקש לקבל שנים ארוכות.
ב"כ של אלמוני השיב כי מרשו נמצא תחת מתקפה ומרדף של פלוני במשך שנים ארוכות בכל מיני פורומים (כדוגמת משרד החקלאות בשוודיה, הפקולטה לרפואה, מבקר הטכניון). עוד הסביר כי ועדת הבירור קבעה שאלמוני השתמש במצגת בתום לב, כאשר פלוני טוען שזה פלגיאט, אולם לטענתו יש לכך הגדרה משפטית ברורה מאוד. פלגיאט, היא עבירה לא רק אתית אלא גם חוקית. ועדת הבירור קבעה דבר עקרוני, יש צורך להיות מודע לכך שאתה משתמש במסמך או מאמר של מישהו אחר. אי לכך, ועדת הבירור קבעה שההצגה בכנס הייתה בתום לב, שהמצגת הייתה נחלת כלל הרופאים במחלקה בהשראת מנהל המחלקה, כפי שלטענתו אכן היה.
לטיעונים אלו הוסיף אלמוני בעצמו כי במשך שנים - מנהל המחלקה, הוא ופלוני ביצעו עבודת מחקר משותפת במסגרת העבודה המשותפת באותה המחלקה. לעמדתו, כל המצגות שנוצרו היו משותפות עד לשנת 2014 או שנת 2015 כחלק מהמאגר המחלקתי (בשנה זו עזב פלוני את המחלקה). להבנתו לא מקובל לתת קרדיט שמציגים מצגת בשונה ממאמר ולכן הוא לא פעל כך כשהציג את המצגת בהרצאתו. הוא הסביר כי במסגרת הדיון בוועדת הבירור הוא התנצל והתחייב לתת קרדיט ולבקש רשות בעתיד במהלך הצגת המצגת אולם לטענתו אין הדבר מספק את פלוני.
ברקע הדברים, במסגרת הדיון בוועדת הערעור עלו על פני השטח נושאים טעונים כפי שגם עלו בוועדת הבירור, שבסיסם סכסוך ממושך בין פלוני לבין אלמוני ומנהל המחלקה לשעבר של השניים.
החלטת ועדת הערעור
לאחר שנקראו החומרים שהוגשו ונשמעו הצדדים ובאי כוחם, קבעה ועדה הערעור כי יש לקבל את ערערו של פלוני.
ביסוד החלטת ועדת הערעור עומד הקוד האתי של לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, המחייב את כלל הרופאים במדינה ומהווה סרגל ערכים ואמות מידה להתנהגות ראויה של רופאי ישראל.
בכללים אתים אלו בנוגע לפרסום מדעי נקבע כי: "הרופא יתייחס לפרסום המדעי כבסיס לטיפול עתידי במטופלים, ולפיכך ינהג משנה זהירות ויקפיד על דיוק ושלמות הפרסום מתוך יושר מקצועי ויושרה אישית" (פרק ד.4 סעיף יב.1); עוד נקבע בכללי האתיקה בנוגע לשמירת כבוד עמית למקצוע כי: "הרופא ישמור בכל ענייו מקצועי על יחס של כבוד וחברות כלפי עמית למקצוע" (פרק ד.3 סעיף א.1).
הצגת עבודת מחקר משותפת כמאמר מודפס או כמצגת בהרצאה חייבת לכלול את שמו של כל מי שהיה שותף בביצוע העבודה, כל שכן אם היה שותף פעיל ומרכזי בעבודת המחקר ובכתיבת העבודה. השמטת שמות של שותפים בביצוע עבודת המחקר בהצגתו, ללא רשות וללא מתן קרדיט, הינה עבירה אתית ומהווה פגיעה ביושרה המקצועית והאישית של המערער.
אולם למעלה מכך, כללי האתיקה קובעים כהנחת יסוד כי היחסים המקצועיים בין רופאים מבוססים על יחס של כבוד וחברות. אי לזאת, מעשיו של הנילון האמורים אינם עומדים בנורמות ההתנהגות המצופה בין עמיתים למקצוע הרפואה.
כך, בגין ביצוע העבירה האתית של השמטת שמות השותפים בביצוע עבודת מחקר בהצגתו במצגת, ללא רשות וללא מתן קרדיט, ועדת הערעור משיתה בזאת על הנילון אזהרה.
ההחלטה תפורסם ללא חשיפת שמות הצדדים.