ינואר 2025
הטרדה מינית והתנכלות בעלת אופי מיני הוגדרו כעבירות פליליות בחוק ולפיכך אינן מהוות דילמה אתית. יחד עם זאת, היכולת של החוק והרף הפלילי להתמודד עם פגיעות בעלות אופי מיני לסוגיהן השונים מוגבלת. מנתונים
שהוצגו בלשכה לאתיקה עולה כי תופעת הפגיעות בעלות אופי מיני בקרב רופאים/ות למטופלים/ות במערכת הבריאות היא תופעה נפוצה 1. לפגיעה בעלת אופי מיני במהלך טיפול רפואי יש השפעות שליליותעל בריאותם הנפשית והגופנית של הנפגעים/ות ועל האמון שלהם במערכת הבריאות. אולם, למרות ששכיחות התופעה גבוהה, אחוז התלונות נמוך וקיימת תופעה של תת-דיווח. כך, הסמכות הרפואית ויחסי הכוחות בין מטפל למטופל, החשש מפגיעה באיכות הטיפול הרפואי, וכן החשש מחשיפה והרצון להימנע מהליך משפטי מורכב,
גורמים במקרים רבים להימנעות של הנפגעים/ות מהגשת תלונה ופתיחת הליך משפטי ממושך.
יחסי רופא-מטופל מאופיינים בפערי כוח ומעמד הכוללים אמון רב מצד המטופל/ת וכן בחשיפה גופנית ולעיתים גם מגע ישיר באברים המוצנעים של המטופל/ת אשר נדרשים לצורך הטיפול הרפואי.
נסיבות אלה מחייבות התייחסות מיוחדת והכרה בעליה בסיכון לפגיעות בעלות אופי מיני. מודעות של רופאים לתופעת הפגיעות בעלות אופי מיני במסגרת יחסי מטפל-מטופל, תבטיח מתן טיפול רפואי נאות והולם.
הלשכה לאתיקה מדגישה כי מחויבות הרופא לבריאות הגוף והנפש של המטופלים/ות עומדת ביסוד ערכי האתיקה הרפואית, ופגיעה בעלת אופי מיני היא בניגוד מוחלט לחובה האתית, וזאת בנוסף להיבטים החוקיים.
בהתאם, על הרופא מוטלת האחריות:
1. להקפיד על התנהגות ושיח ראוי ומכבד, בכדי להימנע מכל התנהגות העלולה להיתפס כפגיעה בעלת אופי מיני במטופל/ת.
2. לשמור על רגישות מקסימלית ביחסים המקצועיים עם המטופל/ת.
3. להימנע משיח הנוגע לדימוי הגוף ומיניותם של המטופלים/ות, שאינם רלוונטיים לטיפול הרפואי.
4. לבצע בדיקה גופנית של אברי גוף מוצנעים רק אחרי הסכמה מפורשת של המטופל/ת, ולהקפיד על בדיקה קלינית נאותה בלבד
5. לשמור על תקשורת נאותה והסברים ברורים בסיטואציות העשויות להתפרש כפגיעה בעלת אופן מיני.
6. יש לעודד נוכחות מלווה במהלך הבדיקה הגופנית.
7. קיימת חובה יתרה לדאוג לתחושת האמון והביטחון של המטופל/ת בכל סיטואציה רגישה במסגרת הטיפול הרפואי בו תיתכן פגיעה בעלת אופי מיני.