למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה
כרטיס רופא והטבות
ניהול הכרטיס שלי
טעינת הכרטיס
רשתות מזון ומסחר 7%
רשתות מסחר 15%
להזמנת כרטיס משתמש/ת חדש/ה
אתר הצרכנות של הר"י
מועדון יחד
שאלות ותשובות
אתרי הר"י
אתר הר"י
אתר המתמחים
אתר כרטיס הרופא
אינדקס הרופאים
תעסוקון רופאים
ספר מערכת הבריאות
קמפוס הר"י
ביה"ס המקוון
השמה בתחומי בריאות וחדשנות רפואית
בריאות וחוסן הרופאות והרופאים
אתר הצרכנות של הר"י
אתר התרבות והפנאי
מועדון יחד
כתבי העת של הר"י
הסכמים קיבוציים
אתר ההנצחה
אתר אסל"י
האקדמיה לרפואה מדעית (עברית)
האקדמיה לרפואה מדעית (אנגלית)
צרו קשר
עובדי הר"י לשירותך
מוקדי הר"י
מוקד לטיפול בהפרת זכויות
עוד ערוצי התקשרות
מגוון ערוצים להיות בקשר
פרסמו אצלנו
כתבו לנו
פנייה למפנה
הר"י בוואצאפ
פעולות מהירות
שירות התשלומים
האזור האישי
חיפוש עבודה
רכישת ספרי לימוד
סימולטור שכר
הצטרפות להר"י
איתור טפסים
עברית (HE)
אנגלית (EN)
רוסית (RU)
ערבית (AR)
התחבר/י
ניווט
למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה
מה תרצו למצוא?
אתר הר"י
מידע וזכויות
סטודנטים
סטאז'רים
מתמחים
מומחים/רופאים תחומיים
רופאים לקראת פרישה וגמלאים
רופאים חוזרים מחו"ל
רופאים יוצאים לחו"ל
רופאים עצמאיים
רופאי שיניים
חברות בהר"י
דמי חבר
חזרה לתפריט הראשי
דמי חבר
תעריפי דמי חבר
אמצעי תשלום דמי חבר
סוגי חברות בהר"י
השתתפות בדמי החבר - בנק לאומי
ועדת הנחות והחזר זוגות
הצטרפות להר"י
סל ביטוחים לחבר/ת הר"י
מועדוני הטבות וצרכנות לרופא/ה
תחומי פעילות
פעילות ציבורית
חזרה לתפריט הראשי
פעילות ציבורית
קידום הרפואה הציבורית
אתיקה רפואית
הנצחת רופאים/ות
מכתבי תודה לרופאים/ות
יום הרופא/ה
אינדקס הרופאים
המכון לאיכות ברפואה
תנאי העסקת רופאים/ות
הכשרת רופאים/ות
קורסים להעשרה מקצועית ואישית
קידום קריירה לרופא/ה
האיגודים המדעיים
כתבי העת של הר"י
המכון לאיכות ברפואה
תמיכה וסיוע לרופא/ה
קשרים בינלאומיים
כנסים ואירועים
חדשנות רפואית
על הר"י
הכירו את הר"י ומוסדותיה
תקנון הר"י
תולדות הארגון
ניירות עמדה של הר"י
לשימושך
כרטיס רופא
חזרה לתפריט הראשי
כרטיס רופא
טעינת הכרטיס
רשתות מזון ומסחר 7%
רשתות מסחר 15%
להזמנת כרטיס משתמש/ת קיים/ת
להזמנת כרטיס משתמש/ת חדש/ה
שאלות ותשובות
אתרי הר"י
חזרה לתפריט הראשי
אתרי הר"י
אתר הר"י
אתר החדשות
אתר המתמחים
אינדקס הרופאים
תעסוקון רופאים
ספר מערכת הבריאות
ביה"ס המקוון
אתר הצרכנות של הר"י
מועדון יחד
עיתון הרפואה
IMAJ
עיתון הרפואה הצבאית
הסכמים קיבוציים
אתר ההנצחה
אתר אסל"י
JIMS לסטודנטים
האקדמיה לרפואה מדעית (עברית)
האקדמיה לרפואה מדעית (אנגלית)
צרו קשר
חזרה לתפריט הראשי
צרו קשר
מגוון ערוצים להיות בקשר
פרסמו אצלנו
פנייה למפנה
פעולות מהירות
חזרה לתפריט הראשי
פעולות מהירות
שירות התשלומים
האזור האישי
הצטרפות לאינדקס הרופאים
רכישת ספרי לימוד
סימולטור שכר
הצטרפות להר"י
שדרוג קורות חיים
איתור טפסים
שפות
חזרה לתפריט הראשי
שפות
עברית (HE)
אנגלית (EN)
רוסית (RU)
ערבית (AR)
עמוד ראשי
על הר"י
תולדות הארגון
תולדות הארגון
ב-11 בינואר 1912
, כאשר מניין הרופאים היהודים בארץ עמד על 32, הוחלט באסיפה שהתקיימה בביתו של ד"ר קרינקין (בתל אביב) לייסד אגודה שתיקרא "אגודה מדיצינית עברית ליפו ומחוז יפו", שאליה יוכלו להתקבל רופאים, וטרינרים ופרוביזורים (רוקחים מוסמכים).
הנוכחים באסיפה שנחשבו למייסדי האגודה הם: ד"ר פוחובסקי, ד"ר יוניס-גוטמן, ד"ר קרינקין, ד"ר חיסין, ד"ר שטיין וד"ר שרמן. צורפו אליהם ד"ר בלקינד, ד"ר כהן מפתח תקווה, ד"ר וויצברד מראשון לציון וד"ר מוסקוביץ מרחובות.
באסיפה נקבע שיעור דמי החבר באגודה ונערכו בחירות חשאיות להנהלה, שעל פיהן נבחרו ד"ר פוחובסקי ליו"ר, ד"ר קרינקין לסגן יו"ר וד"ר שרמן למזכיר.
אף שרוב הרופאים בארץ לא דיברו עברית, הוחלט להוציא לאור רבעון בעברית שנקרא "זכרונות דברים של האגודה המדיצינית העברית בארץ ישראל". את תפקיד העורך קיבל מזכיר האגודה, ד"ר משה שרמן, הודות לשליטתו בשפה העברית וכן בשל היותו בנו של מוציא לאור ובעל בית דפוס.
ב-1913
התארגנו הרופאים היהודים של ירושלים ב"אגודת רופאים מדברי עברית" (ארמ"ע). יוזמיה היו "העולים החדשים" ד"ר אריה ביהם, ד"ר זאב ברין, ד"ר אריה גולדברג, ד"ר אריה פייגנבאום, ד"ר א' שמעוני-מקלר וד"ר מרים נופך. במרכז הדיון עמדה השאלה האם יש לרופאים העבריים רשות להיבדל מכלל הרופאים. לבסוף נמצאה פשרה, שלפיה הוחלט ששם האגודה יהיה "אגודה של רופאים מדברי עברית", ויוכלו להצטרף אליה גם רופאים דוברי עברית שאינם מישראל.
ב-1914
עלה מניין הרופאים היהודים בארץ ל-60. שני הארגונים של הרופאים העבריים, היפואי והירושלמי, הסכימו לשתף פעולה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה:
ארמ"ע עמדה על משמר הבריאות בירושלים, ויחד עם תחנת הבריאות ומכון פסטר נלחמה במלריה, בגרענת, בכלבת, באבעבועות, בטיפואיד ובכולרה. אחת מפעולותיה החשובות הייתה ארגון עזרה רפואית לעניי ירושלים, ובראש מפעל חשוב זה עמד ד"ר אריה ביהם. עם פרוץ המלחמה נפסקה הופעת הביטאון של האגודה המדיצינית ביפו.
לאחר המלחמה:
התמזגו שתי אגודות הרופאים תחת השם "ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל" (הר"ע). בניגוד לארגוני הרופאים באירופה, שלמקצתם היו מטרות פרופסיונליות בלבד ולמקצתם מטרות מדעיות, התכוונה הר"ע לפעול בשלושה תחומים:
בהשתלמות מקצועית.
בהגנה על הזכויות והאינטרסים המקצועיים.
בהדגשת האופי היהודי-לאומי של ההתארגנות.
הר"ע הוציאה עיתון רפואי בעברית ופיתחה את הספרייה הרפואית, שנוסדה ב-1912 בתל אביב.
ב-1936
הוקמה הוועדה המדעית המרכזית לשם ארגון הרצאות מדעיות בסניפים הקטנים. מגוף צנוע זה התפתחה המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית על סמכויותיה הרחבות כיום.
כדי להגן על רופאי המוסדות, הוקמו בהסתדרות הרפואית ארגונים מיוחדים של רופאים העובדים באותו מוסד או נמצאים בתנאי עבודה דומים, וזאת לשם שמירה על האינטרסים המקצועיים.
ב-1939
הוקם ארגון רופאים חסרי רישיונות עבודה, שהיה הגדול מבין ארגוני ההסתדרות הרפואית. הסיבה לכך הייתה ההגבלה הקשה שנהגה ממשלת ארץ ישראל המנדטורית במתן רישיונות עבודה לרופאים שהגיעו ארצה לאחר סתיו 1935, וזאת בלחץ הערבים ובהתאם למדיניות "הספר הלבן". רבים מרופאים אלו עשו הסבה מקצועית במטרה להתפרנס, ואחדים הגיעו עד פת לחם.
נוסף לכך הוקם בשנה זו בית הדין של ההסתדרות הרפואית, וליד כל סניף הוקמה ועדה משפטית לשם בירור סכסוכים בין רופאים או תלונה של הציבור נגד רופא.
ב-1942
השתתפה ההסתדרות הרפואית השתתפות פעילה במאבק רופאי הדסה, והצהירה שעיקר מאמציה הם לקבל הכרה מצד הדסה כגורם המייצג של כל הרופאים.
עם הקמת מדינת ישראל הפכה "ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל" (הר"ע) ל"הסתדרות רפואית ישראלית" (הר"י). עיקר פעילותה בשנות המדינה הראשונות הוקדשה לגיבוש מעמד הרופא הישראלי בשירות הממשלתי, ובשנים אלו נקבעה מערכת יחסיה עם ההסתדרות הכללית.
למרות התמקדותה בשאלת תנאי העבודה והשכר של הרופאים, לא חדלה ההסתדרות הרפואית לעסוק גם בתחום המחקר המדעי-רפואי. וזאת באמצעות הפצת כתב העת "הרפואה" ובאמצעות ארגון כינוסים מקצועיים. כמו כן תמכה ההסתדרות הרפואית בהקמתו של בית הספר לרפואה במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים.
צמצום המגזר הרפואי הפרטי שחל בארץ בין השנים 1948-1963 איפשר להסתדרות הרפואית לבסס את מעמדה כארגון המייצג הבלעדי של רופאי ישראל.
בשנים 1954-ועד היום:
ההסתדרות הרפואית ממשיכה לפעול למען הרופאים והמטופלים כאחד ולהיאבק לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית
.