חינוך רפואי ב-2030: החינוך הרפואי השתנה עם השנים בהתאם לצרכי החברה. לא ניתן ליישם חינוך סטנדרטי בכל העולם כי כל אזור הוא שונה וייחודי. עם זאת, האלמנטים הבסיסיים של חינוך והכשרה עומדים בעינם, ומהווים בסיס לאחידות החינוך בכל העולם. ההבדלים בהכשרה קשורים בין היתר למשאבים, אם כי הטכנולוגיה מתחילה לטשטש את ההבדלים האלה. בנוסף, העולם הגלובאלי גורם לכך שבעיות בריאות "מקומיות" מתפשטות בכל העולם, מה שמעלה את הצורך בחינוך אחיד יותר.
ד"ר אטוולי השתמש במודל של קניה כדוגמה לשינויים בחינוך. במדינה יש שני בתי ספר לרפואה. הראשון, אוניברסיטת ניירובי, הוקם ב-1968 והשני, אוניברסיטת מוי, ב-1998 עם כיתה ראשונה שהתחילה ב-1990. השוני בין שני המוסדות מבליט את השוני בין חינוך מסורתי לחינוך חדשני יותר ועוזר לנו להסתכל על חינוך רפואי ב-2030 והלאה.
במידה רבה שתי התכניות דומות זו לזו: שש שנות לימוד עם שנים פרה-קליניות ושנים קליניות. השוני היה בדגש על מחקר, על רוטציות במוסדות אחרים ועל שת"פ וחילופי סטודנטים עם מדינות אחרות. כמו כן, התכנית באוניברסיטת ניירובי נשענת יותר על הרצאות בחלק הפרה-קליני ואולם במוי הלימוד הוא בקבוצות קטנות עם חינוך יותר ממוקד בסטודנט. היום יש יותר אחידות בין שני המוסדות.
כמו הדוברים האחרים, ד"ר אטוולי ראה כמה פרמטרים כחשובים לגבי רופא העתיד - הטכנולוגיה, תקשורת עם המטופל, המחקר, חשיבה ביקורתית ופתיחות לחוויות חדשות.