נושאים הנוגעים לתנאי העבודה של הרופאים + משטר התמלוגים – יש לעגנם בהסכם קיבוצי כך גם, סוגיית המחקר הינו חלק בלתי נפרד מעבודת הרופא ויש לעגנה בהסכם קיבוצי. עיגון מעין זה, יתרום גם לשת"פ בין הרופאים, המדינה והמעסיקים.
נושאים שיש להם השפעה על גופים פרטיים (=צדדים שלישיים), דהיינו, שאלת הבעלות בקניין, הגדרת מחקר יישומי, שאלת הבעלות המשותפת, סוגיית השימוש המקביל והאיסור על רופאם לייעץ לחברה המשקיעה – יש להסדירם בחקיקה ראשית; לא ניתן להסדירם על-ידי הוראת תכ"מ שהינה הנחייה מנהלית בלבד. בנוסף, הנחיה לא מחייבת תיצור עבור גופי מסחר אי-ודאות ולכן תמריץ שלילי להשקעה. כמו כן, הסדר ראשוני ובסיסי הקובע כיצד יבוצע מחקר יישומי וימוסחרו תוצריו יש לקבוע רק בחקיקה ראשית.
מקור הסמכות לפרסם הוראות תכ"מ הינו חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, שאין בו ואף לא קצה קצהו של רמז לגבי הסדר הרצוי בענייננו שיאפשר להסדיר את הנושא בהוראות תכ"מ, גם טעם זה יש צורך בחקיקה ראשית. בנוסף, הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת – מעידות על כוונת המחוקק להסדיר נושא זה בחקיקה ראשית. הוראות התכ"מ, מהוות מסלול עוקף חקיקה.
כמו כן, לא ניתן להסדיר רק את סוגיית המחקר של סקטור מסוים – שכן המדובר באפלייתו לרעה. יש ליצור הסדר כללי ואחיד לכל הסקטורים העוסקים במחקר. הסדר שיכול להיעשות רק על-ידי חקיקה ראשית.