פורסם בינואר 2008
לאחרונה התפרסם בכלי התקשורת תחקיר עיתונאי, על פיו נדרשו סטודנטים לרפואה לבצע בדיקות גינקולוגיות בנשים מורדמות, ללא ידיעתן והסכמתן. הסטודנטים - שזהותם נשארה עלומה - פנו בתלונה לעיתונאים, ומשם פרצה הפרשה למרכז השיח הציבורי.
קשה לנהל דיון שקול ומאוזן באווירה רגשית לוהטת. אף שהסוגיה של בדיקות באברי גוף מוצנעים על ידי סטודנטים לרפואה חוצה גבולות מגדריים, והיא זהה בנשים ובגברים, פנו 19 ארגונים פמיניסטיים לשר הבריאות בדרישה להקים לאלתר ועדת חקירה. השפה שבה התנהל הדיון הציבורי היתה זרועה בביטויים בוטים, החל ב"שערורייה, פרשה מחרידה, התנהלות מזעזעת, השפלה וזלזול", וכלה ב"אינוס נשים" ו"אונס קבוצתי". "הממסד הרפואי" כולו הואשם ב"יחס מחפיר מזלזל ועיוור כלפי הנשים".
המפגש בין מטופל לסטודנט לרפואה מוגדר מראש לשני הצדדים: חולה המבקש להתקבל לבית החולים לצורך טיפול חותם על בקשה, שבה מופיעה הפסקה הבאה: "ידוע לי כי בית החולים... הוא בית חולים אוניברסיטאי ובהערכה ובטיפול נוטלים חלק סטודנטים בפיקוח מלא". (נוסח דומה של פסקה זו מופיע בטופסי הקבלה של בתי החולים השונים בארץ).
פעילות הסטודנטים לרפואה מוגדרת ב"חוזר מינהל רפואה" במשרד הבריאות מיולי 2005, המפרט את התנאים בדבר "השתתפות סטודנטים בפעילות קלינית" ומחייב, בין היתר, הסכמה מפורשת מראש של המטופל לנוכחות או לבדיקה על ידי סטודנטים.
נראה, כי מסגרת הוראות אלו לא נשמרה. התחקיר חשף, למרבה הצער, פער בלתי נסבל בין מה שאמורות היו המטופלות לדעת ולתת את הסכמתן בדבר (ולהסכים לו בדבר הרכב) הצוות הרפואי המטפל בהן ומעשיו לבין מה שהתרחש בפועל בחדר הניתוח.
כדי לסגור פער זה, וכדי לחדד את הכללים האתיים בדבר "בדיקת מטופלים על-ידי סטודנטים לרפואה", קיימה הלשכה לאתיקה דיון שבו השתתפו גם ד"ר נילי קרקו אייל מבית הספר למשפטים של המכללה למנהל וגב' חדוה אייל, רכזת ארגון "אישה לאישה", אשר ייצגה את הארגונים הפמיניסטיים.
בתום הדיון, ניסחו חברי הלשכה לאתיקה את הכללים הבאים, מתוך כוונה להגדיר את נקודת שיווי המשקל בין אינטרסים מנוגדים לכאורה: החובה לשמור על פרטיות המטופל, כבודו וצניעותו, וההכרח החברתי להכשיר את הדור הבא של הרופאים במדינה.
אנו מקווים ומאמינים כי כללים אלו, המחייבים את כלל הרופאים, יאפשרו להם לשמר את האמון ואת השקיפות הנדרשים ביחסיהם עם המטופלים. במקביל, יש לחנך את הציבור הרחב בדבר הצורך ברכישת מיומנויות רפואיות על ידי מי שעתיד להיות בקרוב רופא גם הוא.
נייר עמדה - בדיקות רפואיות על-ידי סטודנטים לרפואה
- יחסי רופא-מטופל מושתתים בראש ובראשונה על אמון, יושר ושקיפות הדדית.
- "הסכמה מדעת" לטיפול רפואי ניתנת, בין היתר, על בסיס הידיעה של המטופל מי יהיה מעורב בהערכה הרפואית ובטיפול בו.
- לפיכך, אין להתיר את בדיקת המטופל או את הטיפול בו על-ידי מי שאינו נמנה עם הצוות הרפואי שהורשה על-ידי המטופל.
- חובה כפולה היא לשמור על כבוד המטופל ועל פרטיותו בהיותו מורדם וכשאינו יכול להביע את דעתו.
- על ציבור הרופאים מוטלות החובה והאחריות החברתית לחנך את דור העתיד של הרופאים במדינה, תוך שמירה על רמה מקצועית ואתית מרבית.
- בתי החולים והמרפאות בקהילה משמשים לקידום הידע והמיומנויות הקליניות הנדרשות בהכשרת סטודנטים לרפואה. הסטודנטים נוטלים שם חלק פעיל בהערכת מצב המטופלים ובטיפול בהם, תוך פיקוח מלא של הצוות הרפואי.
- יש להבהיר למטופל, כי סטודנטים לרפואה ישתתפו בטיפול הרפואי בו בכל שלביו, וכי רבה חשיבות הדבר בהכשרתם המקצועית, ולקבל ממנו הסכמה מדעת לכך מראש.
- יש להבהיר למטופל, כי הערכת מצבו והטיפול בו על ידי הסטודנטים ייעשו בנוכחות הרופא המטפל, תוך שמירה על כבודו, פרטיותו וצניעותו.
- לבקשת המטופל, ייעשו הבדיקה או הטיפול בו בנוכחות איש צוות רפואי בן/בת מינו של המטופל.
- יש להבהיר למטופל, כי שמורה לו הזכות לסרב לנוכחות סטודנטים או לבדיקה על-ידם, וכי הדבר לא יפגע בהמשך הטיפול בו.