סכומי העתק שהעביר האוצר עבור הפיילוט של העברת טיפות חלב לידי קופות החולים אמנם גרמו לנציגיהן לדבר בשבח ההפרטה, אבל עד לא מזמן הדברים נשמעו קצת אחרת. בדו"ח ישיבת הוועדה לקידום הילד שהתקיימה ב-12 בנובמבר 2001[1][1] נכתב כי "נציגי קופות החולים הודיעו חד משמעית שהן אינן מעוניינות בהעברת השירות אליהן. הן הגיעו למסקנה שהשירות אינו רווחי כפי שחשבו". היום אמנם מתעטפות הקופות בהצהרות מרשימות על כך שהרפואה המונעת קרובה לליבן, אך תוקפן של ההצהרות הללו עתיד לפוג עם פרוץ משבר התקציבי הראשון.
דומה שהנימוקים הטובים ביותר נגד העברת טיפות החלב לידי קופות החולים מגיעים מפיהם של נציגי הקופות עצמן. כך למשל, בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שנערכה ב-24.3.2003 בראשות ח"כ שאול יהלום הודה ד"ר זאב אהרנסון, נציגה של קופ"ח מאוחדת: "לקופה אין יכולת מעקב אחרי כל ילד מלידה עד בית הספר, כפי שיש לטיפות החלב. אין לה גם מוטיבציה ליזום טיפול לחולים שאינם מגיעים אליה, שמדרך הטבע הינו חשוב ביותר". לדברי ד"ר אהרנסון, "פיזור הכוח בין קופות החולים יפגע במוכנות של אחיות בריאות הציבור לטיפול ראשוני מונע. ריכוז הטיפול תחת קורת גג אחת תורם ליעילותו".
דבריו של ד"ר אהרנסון גרמו למנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, לתהות היכן בכלל נמצא אותו "חסכון" שבשמו מבוצעת ההפרטה: "הקופות מצהירות שלא יסכימו להעברת השירות ללא תוספת תקציב – אם כך היכן כאן החיסכון"?
מה איפה גרם לקופות החולים, שתחילה התנגדו נחרצות להעברת טיפות החלב לאחריותן, לקבל עליהן בשמחה שכזאת את האחריות הכבדה לשירותי הרפואה המונעת של מדינת ישראל? סביר להניח שהיו אלו 50 מיליון השקלים שהקצה האוצר לפיילוט, סכום שמבטיח אמנם את הצלחת הפיילוט, אך אינו מבטיח דבר באשר להמשך ההצלחה עם סגירת ברזי התקציב.
הפער שבין הצלחתו הצפויה של הפיילוט וההתרסקות שתבוא לאחריו עמד במרכז דבריו של נציג קופת חולים מכבי, ד"ר אהוד קוקיה, בדיון שנערך בוועדה לזכויות הילד ב-21.9.2004: "אני חושב שאין מקום לפיילוט לפני שיודעים מה יקרה אחרי הפיילוט...צריך לפתור את כל הבעיות שלא נפתרו. מדובר על הרבה מאוד כסף, מדובר על חקיקה, מדובר על מבנים, מדובר על כוח אדם, מדובר על פתרון לבעיית כוח האדם הקיים. ללכת לפיילוט שמאחוריו אין בסיס שאומר מה יקרה אם הפיילוט יצליח, לדעתי זה לא נכון. זה בזבוז זמן ואולי גם בזבוז כסף. נעשה כבר פיילוט המון שנים".
ד"ר אריה הררי, נציגה של קופת חולים מאוחדת, הסכים עם נציג מכבי בעניין זה באומרו "תקציב הפיילוט הוא כשמינית מהתקציב הכולל של משרד הבריאות לצורך ההפעלה של השירות הזה... היישובים שנבחרו יטבעו בתקציב של 50 מיליון שקלים ולכן הפיילוט חייב להצליח. בתום הפיילוט המערכת תצטרך להסתפק בתקציב נמוך יותר".
גם בפרוטוקול ועדת מן[1][2] מוזכר כיצד באותו דיון בכנסת התריעו גופים שונים, ובהם נציגי קופות החולים מכבי ומאוחדת, מפני "הסכנה הגדולה התמונה בפיילוט, שנועד לשרת את כוונת האוצר לייבוש השירות המונע".
[1][1] דו"ח מושב "הוועדה לקידום הילד", 12.11.2001
[1][2] דו"ח הוועדה הציבורית בנושא תחנות טיפת החלב (ועדת מן), יולי 2006, ועדת מן, פרוטוקול ישיבה ב-7.5.2006, עמוד 3