בשנים האחרונות קיצץ האוצר משמעותית בתקציביהן של טיפות החלב, ובמקביל ניסה לקדם התוכנית להפרטתן. בזמן שטיפות החלב יובשו כלכלית, היה האוצר נדיב מספיק כדי להציע לקופות החולים 50 מיליון שקלים עבור "פיילוט", במהלכו תועבר לידיהן האחריות לרפואה מונעת במספר יישובים.
חרף התנגדות הגורמים המקצועיים, ועדות הכנסת השונות ושדולת הבריאות, ונוכח לחץ בלתי פוסק מטעם משרד האוצר, החליטה המדינה באוגוסט 2004 על קיום הפיילוט בתל אביב, מודיעין, אלעד ובשכונות נבחרות בירושלים. התוכנית יצאה בסופו של דבר לדרך ביולי 2006 בהיקף מצומצם עוד יותר, לאחר שעיריית תל אביב – החרדה לבריאות תושביה – נמנעה מלקחת בו חלק.
בניגוד לכל ניסוי המכבד את עצמו, תוכנית הפיילוט אינה כוללת שני יסודות חיוניים. האחד – הגדרה מוסכמת של שאלת הניסוי, והקריטריונים לפיהם היא נבחנת. השני – הגדרה מוסכמת של הצעדים הבאים, לאחר הצלחת הניסוי או כשלונו. האם כישלון בניסוי אומר הפסקת הכרסום השיטתי במעמדן של טיפות החלב? האם הצלחה בניסוי אומרת הסכמה בלתי מותנית של המדינה לממן את העברת טיפות החלב לקופות החולים ולהמשיך לתקצב את השירות על פי נוסחת קפיטציה כזאת או אחרת? כל השאלות, כאמור, נותרות ללא מענה.
בהתחשב בעובדה שכבר ערב הפיילוט היו קופות החולים אחראיות על כ-20% ממטופלי טיפות החלב1, קשה להבין מדוע יש צורך בפיילוט כדי לבדוק את יעילותן. כבר עכשיו, על סמך נתונים שנאספו בשנים האחרונות, ניתן להשוות את ביצועי התחנות המופעלות על ידי משרד הבריאות עם אלו של קופות החולים.
ועדת מן, שמונתה על ידי ראש עיריית ירושלים לבחינת תוכנית האוצר, קבעה כי היא תומכת ב"ביצוע מחקר שישווה את תחנות טיפות החלב המופעלות כבר היום בקופות החולים לאלו המופעלות על-ידי העירייה, וכך למנוע את הצורך בפיילוט. בכדי לבצע את המחקר יש צורך בתקציבים שוודאי יהיו נמוכים מאלו המוצעים כיום להפעלת הפיילוט"2.
יצוין כי השוואה בין ספקי השירות ניתנת לביצוע גם היום. אין צורך בהעברת תחנות לידי הקופות תוך בזבוז משאבים ציבוריים. קשה להבין מדוע משרד האוצר משקיע 50 מיליון שקלים בביצוע פיילוט שאין בו כל צורך, בעודו מקצץ בתקציב טיפות החלב מטעמי "חיסכון". כ-20% מהילודים מקבלים כיום שירותי טיפת חלב בקופות החולים, באופן המאפשר סקירה השוואתית בין הקופות ומשרד הבריאות, תוך חסכון הכסף המיועד לביצוע הפיילוט.
על רקע המציאות בשטח, הולכת ומתבססת המסקנה לפיה הפיילוט אינו אלא שלב ראשון בתוכנית הפרטתו של השירות המונע בכללותו. גם הצמצום הדרמטי בתקצוב השירות המונע בשנים האחרונות וביטול תקנים בניסיון מכוון להביא את השירות לסף גסיסה, מעידים כי מטרת העל של האוצר הינה הפרטה כוללת, ללא קשר לתוצאות.
50 מיליון שקלים אכן יבטיחו את הצלחת הפיילוט, אך מי יערוב לכך שהקופות ימשיכו לספק את אותה רמת שירות לאורך זמן, גם כשרפואה מונעת תהפוך ממכרה זהב ל"תיק כלכלי" על כתפיים שרוצות רק להרוויח? תשובה לשאלה הזו ניתן למצוא בסיכום הישיבה בנושא פיילוט טיפות חלב, שהתקיימה ב-6.11.06 בלשכת מנכ"ל משרד הבריאות. בדיווח אודות התקדמות הפיילוט במודיעין מתברר כי טיפת החלב נפתחה בתחומי קופת חולים מאוחדת, דבר המנוגד להצהרת הקופות על הפרדה בין תינוקות בריאים ותינוקות חולים.
רופאי ילדים רבים הביעו חשש מהשלכות השהייה בצוותא של תינוקות בריאים שבאו לבדיקה שגרתית ותינוקות חולים תחת קורת גג אחת. מלבד החשש מהדבקה, מתריעים הרופאים על הזנחת הרפואה המונעת לטובת טיפול מיידי בילדים חולים – הזנחה שעלולה לגבות מחיר כבד. קופות החולים אמנם מיהרו להבטיח מבנים נפרדים או לחלופין שעות פעילות נפרדות, אבל לא הצליחו לקיים אפילו במסגרת הפיילוט.
דוגמה לפגיעה בילדים במסגרת "ניסויים" למיניהם ניתן לראות במועצה האזורית חפר, שם התחייבה קופ"ח כללית לתת שירותי טיפת חלב ביישוב בת חפר למבוטחי כל הקופות תמורת שטח ומבנה. בתוך זמן קצר נסוגה הקופה מהתחייבותה, ומבוטחי הקופות האחרות טופלו בתחנת טיפת חלב של משרד הבריאות.
"פיילוטים" קודמים שנערכו על גבם של ילדי ישראל והוריהם כבר הופסקו בעבר עקב הנזק שגרמה תאוות ההפרטה לבריאות הציבור. בשנת 1989 נערך בעיריית ירושלים סקר מקדים לבחינת אפשרות שילוב שירותי הרפואה המונעת של המחלקה לבריאות הציבור והרפואה הקורטיבית של קופת חולים כללית. המסקנות היו חד משמעיות: "העברת הרפואה המונעת לקופת חולים כללית עלולה לפגוע ברמת השירות לציבור"3.
ניסיון הפרטה בתחום קרוב – של שירות בריאות התלמיד – נכשל, כאשר בשנת 1996, הוחזר שירות בריאות התלמיד לידי משרד הבריאות.
ובעולם – תמימות דעים נגד הפרטה
פתגם ידוע אומר כי "פיקח לומד מניסיונו – חכם לומד מניסיונם של אחרים". מבט קצר בתוצאות הפרטת הרפואה המונעת ברחבי העולם מאפשר לנו ללמוד מניסיונם של אחרים, ניסיון שלא מותיר כל ספק באשר לנחיצות הפיילוט של משרד האוצר.
- כבר בשנת 2001 קבע הפרלמנט הבריטי כי חשוב שלא לערער את הצלחתו של שירות קיים על ידי שינויים ארגוניים4.
- בארצות הברית קבעה ועדה העוסקת במימון תוכנית החיסונים הלאומית כי עלות החיסון לאדם מספק במגזר הפרטי גבוהה מהעלות במגזר הציבורי5.
- מסמך של הבנק העולמי סקר את שירותי הרפואה המונעת במדינות שונות והסיק כי העברת השירותים המונעים לגורמים תחרותיים גורמת לירידת כיסוי החיסונים6.
- נסיונות לשילוב גורמים פרטיים במתן שירותי בריאות באפריקה ודרום אמריקה לא הובילו לשיפור השירותים7.
- במחקר הערכה שנערך בסין בשנת 2002 בעקבות תחרות בין ספקים בתחום הרפואה המונעת התגלה מחסור חמור בהעברת מידע בין הספקים, כמו גם ירידה בבקרת מחלות ובהכשרת עובדים.
ממצאים מכל העולם מעידים על הנזק שנגרם לרפואה מונעת כשהיא נמצאת בשליטתם של גורמים פרטיים – האם יש צורך בעוד "פיילוט", על גב ילדינו שלנו? הגיע הזמן שנתחיל ללמוד מנסיונם של אחרים. אין כל סיבה לערוך "פיילוטים" בבריאות הילדים.
1הערכת שירותים מניעתיים לנשים הרות ותינוקות – מחקר ארצי (2003), ח.פלטי, ר.גופין ו-ב. אדלר, בי"ס לבריאות הציבור ע"ש בראון, האוניברסיטה העברית והדסה, הסתדרות מדיצינית הדסה, עמ' 7
2דו"ח הוועדה הציבורית בנושא תחנות טיפת החלב (ועדת מן), יולי 2006, עמ' 14
3הסקר נערך במסגרת עבודת מוסמך בבריאות הציבובר של יהודה נוימרק. ראה התייחסות גם בדו"ח הוועדה הציבורית בנושא תחנות טיפת החלב (ועדת מן), יולי 2006, נספח 6
4http://www.parliament.the-stationery-officeco.uk/pa/cm20001/cmselect/cmheakth/30/3002.htm
5Calling the shots: immunization finance policies and practices – committee on immunization finance policies and practices, Institute of medicine
6 Public management and the essential public health functions. World Bank policy research working paper 3220, February 2004
7 Suneeta Sharma' Strategies for Private Sector Participation in Child Healthcare: A Meta Analysis of Empirical Findings