בשנת 1916 נפתחה תחנת טיפת חלב הראשונה בישראל. מה שהחל כמרפאה קטנה בירושלים העתיקה צמח בהדרגה לאחד ממערכי הרפואה המונעת המוערכים בעולם. למעלה מ-[1][1]600 תחנות טיפת חלב נמצאות כיום באחריות משרד הבריאות ומספקות שירות ל-80% מאוכלוסיית המדינה[1][2]. מטרת טיפות החלב הינה קידום איכות חיי הפרט באמצעות מניעת מחלות, איתור מוקדם ויצירת סביבה בריאה ותומכת עבור תינוקות. העמידה במטרות אלו העניקה לישראל הכרה עולמית, בדמות ציון לשבח על ידי ארגון הבריאות העולמי.
ארגון הבריאות העולמי לא היה הגוף הבינלאומי היחיד שהתפעם מהישגיה של ישראל בתחום הרפואה המונעת; הבנק העולמי, גורם מרכזי בהנעת תהליכי הפרטה, התריע מפני הפרטת שירותי בריאות הציבור והביא את ישראל כדוגמא למופת של מערכת רפואה מונעת בתחום אחריות המדינה[1][3]. גם מתכנני שירותי הבריאות בארצות הברית הציגו את שירותי "טיפת חלב" כמודל לתכנון נכון של רפואה מונעת[1][4].
העולם מביט בקנאה באיכות השירותים שמעניקה ישראל לאזרחיה. ההורים מרוצים, אנשי המקצוע חולקים שבחים, ואנשי ציבור מכל קצוות הקשת הפוליטית[1][5] מסכימים על החשיבות העצומה של "טיפות החלב" במתכונתן הנוכחית לבריאות האם ותינוקה.
למה לקטוע סיפור הצלחה בן 90 שנה?
[1][1] "דין וחשבון הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה" (ועדת אמוראי), עמ' 221, תשס"ג 2002
[1][2] הערכת שירותים מניעתיים לנשים הרות ותינוקות – מחקר ארצי (2003), ח.פלטי, ר.גופין ו-ב. אדלר, בי"ס לבריאות הציבור ע"ש בראון, האוניברסיטה העברית והדסה, הסתדרות מדיצינית הדסה, עמ' 7.
[1][3] New trends in public sector management in health-applications in developed and developing countries R. Paul Shaw, World Bank Institute, April 1999
[1][4] הערכת שירותים מניעתיים לנשים הרות ותינוקות – מחקר ארצי (2003), ח.פלטי, ר.גופין ו-ב. אדלר, בי"ס לבריאות הציבור ע"ש בראון, האוניברסיטה העברית והדסה, הסתדרות מדיצינית הדסה, עמ' 5.
[1][5] פגישות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות במרץ 2003 וביולי 2006; פגישת הוועדה לקידום מעמד האשה בדצמבר2004; פגישות הוועדה לזכויות הילד בספטמבר 2004 וביולי 2006.