• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy (PGT-A) (Pre-implantation Genetic Screening - PGS לשעבר)

    דברי רקע:‏
    עם העלייה בגיל האישה, קיימת ירידה בשיעור ההריונות ועלייה בשיעור ההפלות ובשיעור ההפרעות 
    הכרומוזומליות בעוברים. על מנת למנוע את הירידה בשיעור לידות החי, נדרשת שיטה לבחירת עוברים תקינים כרומוזומלית.‏
    ‫השיטה המקובלת לבחירת העובר בעל הסיכוי הגבוה יותר להשתרש מתבססת על מאפיינים מורפולוגיים/ 
    מורפוקינטיים. כיום קיימות שיטות סקר גנטי טרום השרשתי ‑Preimplantation Genetic Testing  Aneuploidy ‫(‑ )PGT-A שמטרתן לסייע בבחירת עובר אאופלואידי לכאורה. מדובר בבדיקת סקר שמטרתה לברור עובר מתאים להעברה לרחם מתוך מקבץ העוברים שנוצרו בטיפול, אך אין מדובר בבדיקה אבחנתית.
    ‫בעבר, נדגם תא אחד מבין 7-8 תאים מעובר בן 3 ימים לאבחון פלואידיות (Ploidy). מספר הכרומוזומים
    Fluorescence In-Situ Hybridization נבדק בשיטת ‫(FISH). שיטה זו לא שיפרה את תוצאות הטיפול ואף פגעה בשיעור לידות חי בנשים מבוגרות, בנשים צעירות ובנשים עם כישלונות השרשה חוזרים בIVF‑‏.
    ‫בשנים האחרונות PGT-A מבוצעת בשיטות מולקולריות מתקדמות על דגימות טרופאקטודרם מבלסטוציסטים:
    Comparative Genomic Hybridization (CGH) Next Generation Sequencing (NGS) Copy Number Variant (CNV) ‫בשלוש העבודות הראשונות שפורסמו בספרות התומכות בשימוש בPGT-A‑ בשיטות אלו לשיפור תוצאות IVF, נכללו נשים צעירות בעלות פרוגנוזה טובה. בכולן שיעור ההריונות חושב להעברת בלסטוציסט שנמצא אאופלואידי בבדיקה, בהשוואה להעברת בלסטוציסט שלא נדגם (65.5% לעומת 47.2%, בהתאמה). נקודת התורפה העיקרית של עבודות אלה היא שתוצאותיהן לא חושבו מתוך כלל מחזורי הטיפול שהותחלו )Started ולא כללו מחזורים בהם ,(cycle/intention to treat
    ‫העוברים לא התפתחו לשלב הבלסטוציסט, או שלא נמצא/ו בלסטוציסט/ים אאופלואיד/ים בPGT-A‑.
    ‫בנוסף, קיימות מגבלות למהימנות PGT-A. דווח ששיעור ההתאמה בין תוצאות מדגימות שונות של אותו בלסטוציסט עמד רק על % 50), זאת כתוצאה מקיום Mosaicism, תופעה שכיחה בבלסטוציסטים. שנית,
    ‫דווח שבשליש מהדגימות החוזרות של בלסטוציסטים שאובחנו כאנאאופלואידים בבדיקה ראשונה, נמצאו 
    אאופלואידים בבדיקה החוזרת. יתרה מזאת, כשהועברו לרחמן של נשים עוברים לא תקינים בPGT-A‑, נולדו ילדים בריאים (תוצאה חיובית כוזבת). כמו כן, בנשים שהרו לאחר העברת בלסטוציסטים שאובחנו כאאופלואידים בPGT-A‑ והריונן הסתיים בהפלה, בבדיקה חוזרת של הביופסיה נמצא ששליש מהעוברים למעשה לא היו אאופלואידים (תוצאה שלילית כוזבת) ‫לאור זאת, בדיקת PGT-A הנהוגה היום אינה מהימנה ומדויקת דיה, ושימוש בה עלול לגרום לאובדן עוברים תקינים )תוצאה חיובית כוזבת(, או להעברה לרחם של עוברים לא תקינים (תוצאה שלילית כוזבת).
    ‫בשתי עבודות מבוקרות אקראיות , לא נמצא יתרון לPGT-A‑ בהשגת לידת חי מתחת לגיל 35; ולאחר בחינה 
    נוספת של הנתונים אף לא בנשים בגילאים 40-35. בעבודה בה נבחן האם יש יתרון לPGT-A‑ בנשים להן התפתח בלסטוציסט יחיד, נמצא שהשימוש בבדיקה גרם לירידה משמעותית בסיכוי ללידת חי למחזור טיפול (10.2% לעומת 29.6%) . לכן הגישה המקובלת היום בספרות המקצועית היא שPGT-A‑ אינה בדיקה מהימנה דיה ואין להציע אותה למטופלות באופן גורף.
    ‫על בסיס מידע זה, מסכם הASRM‑ (האיגוד האמריקאי לרפואת רבייה) בנייר עמדה מספטמבר 2024, שאין הצדקה לשימוש בPGT-A‑ כבדיקת סקר . מפרסומים מדעיים עדכניים יותר (אוקטובר 2025) עולה שבדיקת PGT-A אף אינה ממלאת את תנאי הסף הדרושים מבדיקת סקר אמינה ועל כן אין הצדקה לשימוש בה.
    לאור השינויים הטכנולוגיים המהירים והצטברות הידע בנושא, נייר עמדה זה מחליף את הגרסה הקודמת של נייר עמדה 212 משנת 2024.‏ סיכום והמלצות:‏
    ‫1. PGT-A אינו מהווה תחליף לבדיקות סקר גנטיות טרום הריוניות או בדיקות סקר ובדיקות גנטיות טרום 
    לידתיות.
    ‫2. לאור חוסר מהימנות הבדיקה, העדר השפעה מטיבה ואף פגיעה אפשרית בסיכוי הצלחת הטיפול, אין להמליץ על PGT-A למטופלות בהפריה חוץ‑גופית, ובהתאם אין צורך ליידע על קיומה.
     

    מהדורת 2026

    עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.