הקדמה
הרוב המכריע של מקרי סרטן צוואר הרחם נגרם עקב הידבקות בזנים מסרטנים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV). גילוי של נגיף ה־HPV או של שינויים ציטולוגיים שהוא גרם להם מצדיק הפניה לקולפוסקופיה לצורך גילוי
מוקדם של נגעים טרום־סרטניים, שטיפול בהם מפחית את הסיכון לסרטן. בדיקת נוכחות של זני נגיף הפפילומה
ברמת סיכון גבוהה (HR‑HPV), עם או בלי ציטולוגיה, משמשת כאמצעי סריקה לגילוי מוקדם של מצבים טרום־
סרטניים (בדיוק של %94.8) וסרטן של צוואר הרחם (בדיוק של %93.7). עם זאת, HPV הוא נגיף נפוץ, וברוב
המקרים הוא נעלם מהגוף תוך שלוש שנים ללא תופעות לוואי. לכן ההנחיות נדרשות לאזן בין מניעת ממאירות כמו
סרטן צוואר הרחם לבין הנזקים האפשריים של בדיקות, אבחון יתר וטיפול באוכלוסיות חיוביות ל־HPV. מטרת
נוהל זה היא להסדיר את אופן ניהול המקרים שבהם מתקבלת בדיקה חיובית לזני Human Papilloma Virus High Risk‑) HR‑HPV), או תשובה לא תקינה במשטח ציטולוגי, באישה לאחר קיום יחסים, ללא היסטוריה של נאופלזיה תוך אפיתליאלית בצוואר הרחם.
מהדורת 2026