מבוא
לפי ההגדרה, האוכלוסייה הגריאטרית כוללת את כל האנשים מעל גיל 65. ניתן לחלק את האוכלוסייה הזו לשלוש קבוצות (1) :
זקן צעיר ,74–65 גיל (young old)
זקן 84–75 גיל (middle old)
גיל +58 זקן ותיק (oldest old)
השכיחות של יתר לחץ דם (יל”ד) עולה משמעותית מעל גיל 65, ומגיעה ל־77% מעל גיל 70, במדינות מפותחות וגם במדינות מתפתחות (2). במדינת ישראל, בשנת 2021 מתוך אוכלוסייה של 9,289,758 אנשים, 1,128,139 (12%) היו בגיל 65 שנה או יותר; 277,353 (2.98%) היו מעל גיל 79; 3,498 (0.0.3%) היו מעל גיל 100 שנה. שכיחות יתר לחץ דם מעל גיל 65 שנה הייתה 60% בנשים ו־50% בגברים. הסיבות העיקריות לעליית לחץ דם באוכלוסייה הגריאטרית הן התפתחות של אטרוסקלרוזיס ועלייה בנוקשות עורקים
הפנוטיפ העיקרי באוכלוסייה – (isolated systolic hypertension (ISH המסבירות את ה־ ,(arterial
stiffness) המבוגרת . נוסף לאלה, התפתחות שלaldosterone producing cell clusters – APCC, ועליית רמת אלדוסטרון ורנין נמוך תורמות גם הן לעליית לחץ הדם. כמו כן, בגיל זה רוב האוכלוסייה מפסיקה לעבוד,
אולם רוב האוכלוסייה בגיל 70–65 שנה עצמאית ובתפקוד קוגניטיבי תקין. עם זאת, קיימת השפעה פסיכוסומטית רבה על מצב בריאותם כגמלאים. ההמלצות על ערכי מטרה ללחץ דם מבוססות הן על שיוך לקבוצה לפי גיל, והן לפי היכולת התפקודית שלו (of daily living – ADL Activities). ראו טבלה. מוגבלות פיזית או קוגניטיבית או שתיהן ללא קשר לגיל, קובעת את מטרת הטיפול ואת ערכי המטרה של לחץ הדם.
מהדורת 2026