רקע מדעי
Cystatin C הוא חלבון במשקל מולקולרי נמוך, המיוצר באופן קבוע על ידי כלל התאים בעלי הגרעין בגוף.
בשונה מקראטינין המיוצר בשריר ומושפע ישירות ממסת השריר, ייצור ה־Cystatin C הוא יציב יחסית ואינו תלוי במסת הגוף הרזה, בתזונה או במין הנבדק. החלבון עובר סינון חופשי בפקעית הכליה (גלומרולוס) ועובר ספיגה חוזרת ופירוק מלא באבובית הקריבנית (טובולי פרוקסימלי), ולפיכך אינו מופרש חזרה לדם ואינו עובר הפרשה טובולרית.בזכות תכונות ביולוגיות אלו, ריכוז ה־Cystatin C בנסיוב הוא סמן אנדוגני מדויק ביותר לקצב הסינון הפקעתי (GFR). לפי הספרות המדעית העדכנית, לרבות הנחיות KDIGO, שימוש ב־Cystatin C, לבד או בשילוב קראטינין, משפר משמעותית את דיוק הערכת ה־GFR ומנבא טוב יותר סיכונים קרדיו־וסקולריים ותמותה בהשוואה לקראטינין בלבד. יתרון נוסף הוא ביטול "השטח המת" הקיים במדידת קראטינין ("Creatinine Blind Range"), שבו ירידה בתפקוד הכלייתי אינה מתבטאת בעלייה ברמת הקראטינין, עד לאובדן של כ־%50 מהתפקוד. "עיוורון" זה מתרחש כאשר תפקוד הכליות משתנה מתפקוד תקין (90ml/min/1.73 m2>) לתפקוד לקוי בינוני (60ml/min/1.73 m2<).
הצורך הקליני
ברפואת ילדים, התלות של קראטינין במסת השריר היא מכשול אבחנתי מרכזי בקבוצות חולים רבות. ילדים
הסובלים ממחלות נוירו־מוסקולריות (כגון דושן או SMA), ילדים עם שיתוק מוחין, קטועי גפיים, או ילדים
הסובלים מתת־תזונה קשה ואנורקסיה, מציגים ערכי קראטינין נמוכים באופן מלאכותי. במצבים אלו, חישוב GFR מבוסס קראטינין יוביל להערכת יתר קיצונית של התפקוד הכלייתי (היפר־פילטרציה מדומה) שעלולה לגרום לפספוס אבחנה של אי־ספיקת כליות ולמינון יתר של תרופות המופרשות בכליה.
הצורך הקליני ב־Cystatin C מתחדד ככלי לאישוש (Confirmatory Test): כאשר מתעורר חשד קליני לירידה
בתפקוד הכלייתי, אך ערכי הקראטינין גבוליים או אינם תואמים את התמונה הקלינית, מדידת Cystatin C משמשת כ"שובר שוויון". כמו כן, בנוסחאות ה־eGFR המודרניות והמדויקות ביותר לילדים (כגון CKiD U25), שילוב של קראטינין ו־Cystatin C בנוסחה אחת מספק את המתאם הגבוה ביותר ל־GFR הנמדד (mGFR) ונחשב כיום לסטנדרט הזהב בחישוב שאינו פולשני.
מהדורת 2026