רקע מדעי
הערכת המאזן החומצי־בסיסי היא אבן יסוד במעקב אחר מטופלים החולים במחלות כליה, ובפרט בילדים הסובלים מחמצת אבובית הכליה (RTA) או אי־ספיקת כליות כרונית (CKD). המדד המרכזי למעקב אחר מצבים אלו הוא רמת הביקרבונט בדם, באמצעות הבדיקה הזמינה והמדויקת של CO2 (ביקרבונט) בנסיוב בפרופיל הכימיה השגרתי. הבדיקה המבוצעת במכשירים ביוכימיים סטנדרטיים, מאפשרת לרופא המטפל לנטר את המאזן המטבולי ולהתאים את הטיפול התרופתי (כגון מתן בסיס), ללא תלות במכשור ייעודי לבדיקת גזים.
המצב הקיים והצורך הקליני
כיום קיים שוני בזמינות הבדיקה בין קופות החולים. בעוד שבחלק מקופות החולים (כגון שירותי בריאות כללית
ומכבי שירותי בריאות) הבדיקה מבוצעת במעבדות הכימיה, בקופות חולים אחרות היא אינה זמינה בשגרה בקהילה. לפיכך, מטופלים כרוניים נאלצים לפנות למרפאות חוץ בבתי חולים או לחדרי מיון רק לשם ביצוע בדיקת דם למעקב אחר רמת הביקרבונט. היעדר זמינות אחידה של בדיקת ה־HCO3 בכימיה בקהילה פוגע ברצף הטיפולי, גורם לטרחה מיותרת למשפחות ומקשה ניטור רציף של חמצת מטבולית העלול להוביל לפגיעה בגדילה בילדים ולאיזון לקוי של מחלת הכליות.
מהדורת 2026