הקדמה
תסמונת הרגל העצבנית (RLS - Restless Leg)s) Syndrome) והפרעת תנועות רגליים מחזוריות בשינה (-
Periodic Limb Movement Disorder PLMD) הן תופעות נוירולוגיות המופיעות סביב או בזמן השינה, קשורות זו בזו, לרוב מופיעות יחד (ב־80%-90% מן המקרים של RLS יש PLMS) ונחשבות בעלות מנגנון פתופיזיולוגי משותף.
התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1685 (סר תומאס וויליס). בשנת 1944 טבע Ekbom לראשונה את המונח RLS. תיעוד פוליסומנוגרפי ראשון של תנועות רגליים מחזוריות בשינה תועד בשנת 1962 (קוקסגנה ושות׳), ומאז נמשך המחקרנעל המנגנון הפתופיזיולוגי של ההפרעה והטיפולים האפשריים.
שכיחות תסמונת הרגל העצבנית היא כ־3% באוכלוסייה המבוגרת. השכיחות גבוהה יותר בנשים; אולם, ניתן לייחס חלק מכך לעלייה בשכיחות בזמן ההיריון.
הקווים המנחים לטיפול בעולם עברו שינוי מהותי והתעדכנו בשנים האחרונות, ולפיכך עודכנו ונכתבו גם
בישראל הקווים המנחים לטיפול.
הגדרות:
"תסמונת הרגל העצבנית" או "הרגל חסרת המנוחה":
הפרעה נוירולוגית המאופיינת בדחף להניע את הגפיים (לרוב התחתונות), מלווה בתחושת אי-נוחות הגורמת
למצוקה או להפרעה למנוחה ולשינה. הסימפטומים הנחווים מתוארים כ״תחושת נמלים״, ״שרפה״, ״עצבנות״,
״נדנוד״, ״חוסר מנוחה״, ״חוסר נוחות או נעימות״ ועוד.
מהדורת 2026