• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    יתר לחץ דם בישראל - אבחנה, טיפול ואיזון

    חלק 1: הגדרות וסיווג עדכני של לחץ הדם הקדמה
    ‫מאז פרסום ההנחיות הישראליות בשנת 2019 פורסמו הנחיות חדשות מטעם האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה (ESC‏ 2024), האיגוד האירופאי ליתר לחץ דם (2023 ESH) והמכללה האמריקאית לקרדיולוגיה (2025 ACC/AHA). קיימים הבדלים מהותיים בין ההנחיות אלה, בעיקר בנושאי הגדרת יתר לחץ דם (יל”ד), יעדי הטיפול ודרגות חומרה. ההנחיות הישראליות 2026 נשענות על הבסיס האירופאי תוך שילוב מושגים נבחרים מהגישה האמריקאית. שינויים עיקריים מ-2019 ל-2026‏
    ‫השינוי הבולט ביותר הוא אימוץ המונח ”לחץ דם מוגבר” (elevated blood pressure) במקום ”גבולי”, בהתאם להמלצות 2024 ESC. מדובר בקטגוריה המייצגת סיכון קרדיווסקולרי מוגבר המחייב התערבות באורחות חיים, ובחולים עם סיכון גבוה ‑ גם שיקול לטיפול תרופתי. בנוסף, הוגברה ההמלצה לאישור אבחנה באמצעות מדידות מחוץ למרפאה (HBPM או ABPM), הוספו הגדרות עדכניות לפנוטיפים חדשים (יל”ד עיקש, יל”ד רגיש למלח ועוד), ועודכנו יעדי טיפול בהתבסס על שיטות מדידה שונות. סיווג לחץ הדם במרפאה
    הקשר בין לחץ הדם לבין אירועים קרדיווסקולריים וכלייתיים הוא רציף, בוודאי בערכים 115/70 מ״מ כספית 
    ומעלה. על כן, קביעת ערכי סף להגדרת יל”ד היא במידה מסוימת שרירותית, אך נחוצה מבחינה פרגמטית לצורך אבחנה וטיפול.‏
     

    מהדורת 2026

    עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.