• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
    • ניווט
    למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    שימוש במכשירי התראה למניעת מוות פתאומי לא מוסבר של תינוקות



    מוות בעריסה הינו מוות בלתי צפוי של תינוק עד גיל שנה שנחשב קודם כבריא, ללא מחלות כרוניות, וסיבת המוות לא נמצאה גם בנתיחה שלאחר המוות, באנמנזה מקיפה ובבחינת זירת המוות. 90% מהמקרים יקרו לפני גיל 6 חודשים, עם שיא ההיארעות בגיל 2-4 חודשים. ישנם גורמי סיכון מוכרים למוות בעריסה, ביניהם פגות, משקל לידה נמוך לגיל ההיריון, תינוק קודם במשפחה שמת מוות בעריסה, ומין זכר.

    מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, הוחל בקמפיין עולמי להנחיות להפחתת הסיכון למוות בעריסה, הכולל השכבת תינוקות לישון על הגב, הימנעות מחימום יתר של החדר, הימנעות מעישון בסביבת התינוק, האכלה בחלב אם, סביבת שינה בטוחה ׁׁ(מזרון קשיח והימנעות ממצעים רכים), והנחיות נוספות אשר מתעדכנות אחת למספר שנים מאז.

    מהלך זה הוביל להפחתה ניכרת בהיארעות התופעה, אולם בשני העשורים האחרונים אין ירידה נוספת בהיארעות מוות בעריסה, וזו התייצבה ברחבי העולם. בישראל מדווח בעשור האחרון בממוצע על מוות בעריסה של כ-30 תינוקות כל שנה, אולם חלקם לא מקבלים אבחנה זו בשל סירוב לנתיחה ולכן ייתכן כי המספר גבוה אף יותר.

    הסיבות המובילות בישראל לתמותת תינוקות הינן סיבות סב-לידתיות ומומים מולדים. כ-10% מתמותת תינוקות בישראל בגיל חודש עד שנה מוגדרת כמוות בעריסה.



     

    מהדורת 2023