תוצאת חיפוש

"נוע תנוע" – כך, על פי המסורת, השיב גליליאו גליליי למבקריו, כשהגן על עקרון התנועה כבסיס להבנת עולמנו. דימוי זה יפה גם לרפואת הנשים של ימינו, הנמצאת בתנועה מתמדת – מדעית, טכנולוגית ואתית. תחום זה משתנה ומתרחב בהתמדה, חורג מעבר לגבולות המיילדות והגינקולוגיה המסורתיות, ומאמץ תפיסה כוללת של בריאות האישה לאורך כל מעגל חייה.

המודל העכשווי של ''נשים במעגל החיים" מדגיש כי בריאות האישה אינה אירוע נקודתי של היריון, לידה או מחלה, אלא תהליך מתמשך של שינויים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים. גישה זו מחייבת ראיה  הוליסטית, רב־תחומית ומתמשכת, המשלבת ידע מדעי מבוסס ראיות עם ערכים של כבוד, אוטונומיה ושוויון.

ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות של העשורים האחרונים – מהבינה המלאכותית וניתוחים רובוטיים ועד טכנולוגיות פוריות מתקדמות ורפואה מותאמת אישית – יוצרות הזדמנויות חסרות תקדים לקידום בריאות האישה. עם זאת, הן גם מציבות אתגר מהותי: כיצד ניתן לשמר את האנושיות, הרגישות והחמלה בתוך מערכת רפואית דינמית ועתירת טכנולוגיה?

הגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מוקדש למגוון סוגיות ברפואת נשים – מההיסטוריה של הניתוח הקיסרי (חיתוך הדופן), המשך באתגרים קליניים בני-זמננו, ועד חידושים הצפויים לעצב את עתיד התחום. המאמרים שלפנינו משקפים את תנועתה המתמדת של הרפואה – תנועה של חיפוש, התקדמות והתחדשות, אך גם של נאמנות לערכים הומאניים.

"נוע תנוע" לא רק כעיקרון פיזיקלי, אלא גם כקריאה לרפואה לנוע קדימה, להתפתח, אך להישאר אנושית.

סקירת על-שמע (ultrasound) שינתה באופן מהותי את רפואת הנשים על מגוון תחומיה. בדיקת דימות בלתי פולשנית על בסיס השימוש בקרני-אור ברמת הרקמה והתא הבודד התפתח במספר תחומי רפואה ועשוי לשמש כלי חשוב גם ברפואת נשים. זוהי טכנולוגיה בלתי פולשנית המאפשרת ניטור תהליכים פיזיולוגיים, פתולוגיים, או תגובות לטיפול.   

בסקירה זו, מתוארת תכנית מחקר המתבססת על שימוש בקרני-אור/לייזר ומתמקדת בתסמיני ״גיל המעבר –  חדלון הווסת (Genitourinary Syndrome of Menopause - GSM). זוהי ״טומוגרפיה אופטית קוהרנטית״ (Optical Coherent Tomography - OCT)  המבוססת על פיזור גלי אור בתחום האינפרה-אדום (Infrared, IR) בשכבות שטחיות אשר בעזרתה ניתן להפיק תמונות באיכות גבוהה של רקמות ביולוגיות. אפשרות זו חשובה במיוחד באברי גוף בהם אין אפשרות להפיק דגימה פולשנית (ביופסיה), כמו רשתית העין, או באזורים בהם פציעה חוזרת של הרקמה אינה מוצדקת מבחינה רפואית או אתית, כמו נרתיק האישה. בסדרת מחקרים הנסקרת כאן נמצא שתמונות המתקבלות בגישה אופטית, בלתי פולשנית, ממחישות את מראה שכבות הנרתיק, הרירית והתת-רירית (Lamina Propria). מידע זה ממחיש תהליכים פיזיולוגיים בקבוצות גיל שונות, תוך התמקדות בתסמיני גיל המעבר ותוצאות הטיפול בהם.

קרני לייזר באורכי גל 1.3 ו-1.7 µm המופקות במערכת OCT מתאימות לדימות דופן הנרתיק עם יתרונות בין אורך גל אחד לשני בחדות התמונה בעומק השכבות. מערכת אופטית זו שולבה במתמר נרתיקי המיועד לטיפול בקרן מפוצלת של לייזר דו-תחמוצת הפחמן ( (Fractional-Pixel CO₂ laser. במחקרים, אלה הוכחה היתכנות ליכולת הפרדה ואבחנה בין עובי רירית הנרתיק בין נשים לפני או אחרי חדלון הווסת, ובנשים שסובלות מתסמיני GSM.

שדרוג המערכת להפקת רצף תמונות בדו- ותלת-ממד מאפשר תיעוד שינויים בדחיסות רשת כלי הדם בתת-הרירית. טכנולוגיה המוגדרת OCT-Angiography. תוצאות מחקרים אלה מספקות לראשונה מידע על שינויים במבנה דופן הנרתיק, והן תאמו את השיפור הקליני שנאסף במקביל באמצעות שאלונים סובייקטיביים המקובלים למעקב בתופעות אלה.  

מערכת זו מאפשרת בדיקת גמישות הנרתיק ונבחנת כיום בנשים הסובלות מ-GSM בהן נערכת השוואה בין טיפולי לייזר לבין טיפול באסטרוגן מקומי וקבוצת ביקורת ללא כל טיפול. כמוכן, נבדקת יעילותה גם בניטור תהליכים פתולוגיים ב-Vulvar Lichen Sclerosus ויעילות הטיפול בה. 

פתיחת רחם כירורגית לחילוץ עובר הידוע כניתוח קיסרי (חיתוך הדופן),  הייתה נהוגה ככל הנראה במשך אלפי שנים. לידה של ילד חי לאחר מות אמו (בהליך הנתיחה שלאחר המוות) מופיע במיתוסים ובפולקלור של חברות עתיקות רבות. חלק מהתינוקות שנולדו כך שרדו, אם כי אמותיהם לא.  הסקירה הנוכחית מתארת עשר אנקדוטות סביב 3,800 שנות היסטוריה כתובה של הניתוח הקיסרי. דרך הסיפורים הללו ניתן ללמוד על ההתפתחות של הניתוח הקיסרי במהלך השנים הללו, מהליך של נתיחה לאחר המוות עד הניתוח שמציל חיי יולדת ועוברה.

הגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מוקדש למאמרים פרי עטם של צוותי סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית. המרכז הרפואי סורוקה הוא מרכז רפואי מוביל, שמעניק רפואה יוצאת דופן באיכותה לתושבי דרום המדינה, תוך שהוא רואה את המטופל וצרכיו במרכז ומהווה מופת לחינוך ומחקר רפואי. חשיבותו האסטרטגית של המרכז הרפואי סורוקה למדינת ישראל מתבטאת בעיקר בעתות שגרה, אך בולטת שבעתיים במצבי חירום והסלמה ביטחונית, כפי שחווינו בשנים האחרונות: אירועי שבעה באוקטובר בהם טיפלו צוותי סורוקה בהיקף נפגעים חסר תקדים במערכת הבריאות הישראלית. במלחמת חרבות ברזל פונה למרכז הרפואי המספר הגדול ביותר של נפגעי צה"ל עם פציעות קשות, ובמבצע "עם כלביא", פגע בבית החולים טיל בליסטי איראני ששוגר ישירות ללב המרכז הרפואי – אירוע נוסף שאין לו אח ורע במערכת הבריאות הישראלית.

המאמרים המובאים בגיליון זה משקפים את רוחב היריעה של העשייה – מהטיפול בפציעות מורכבות ועד לפריצות דרך בתחומי הגנטיקה, מהתמודדות עם מצבי חירום ועד לטיפולים חדשניים שעשו דרכם מהנגב אל ארבע כנפות תבל.

בעשור האחרון הוקמו בישראל מערכי רפואה משלימה המשולבים במחלקות מיילדותיות במתווה של רפואה משלבת (Integrative obstetrics). פרשת חולה זו מיועדת להעמיק את ההיכרות עם מתאר טיפולי המשותף לצוות מיילדותי ורפואה משלבת, ובו מדווח על יולדת המופנית על ידי האחות במחלקת יולדות לטיפול ברפואה משלבת בעקבות כאב ראש לאחר אלחוש על-קשיתי (אפידורלי).

החולה אושפזה באגף המיילדות והופנתה על ידי האחות האחראית במחלקת יולדות לטיפול ברפואה משלבת יומיים לאחר לידה, בשל כאבי ראש לאחר ניקור הדורה שיוחסו לפעולה זו.

הטיפול מוצג מנקודת מבטן של האחות המפנה, המטופלת, המטפלת במיילדות משלבת והרופאה. פרשת החולה נדונה בהקשר הרחב של תפעול מערכי מיילדות אינטגרטיבית בישראל, ומצביעה על חשיבות התקשורת בין אנשי הצוות המיילדותי. תקשורת זו היא גורם מפתח בהפניה מושכלת לטיפול משלב על בסיס הוריה קלינית ממוקדת, כדוגמת כאב, ולתפיסת טיפול אחודה המתועדת ברשומה הרפואית.  

רקע: רפואה משלבת במתאר אונקולוגי  (Integrative oncology) מקובלת כיום במספר רב של מרכזים אונקולוגיים בישראל ובעולם, לעתים בזיקה לטיפול מקל (palliative care).

מטרות: הכרות עם מתאר טיפולי משותף לצוות גינקו-אונקולוגי, טיפול מקל ואונקולוגיה משלבת. 

שיטות: על בסיס תפיסת מחקר נרטיבית (Narrative-based medicine) נותחה פרשת חולה המשקפת נקודות מבט של שלושה אנשי צוות שטיפלו במטופלת עם סרטן מתקדם.

תוצאות: ו', אישה בשנות החמישים לחייה, חלתה בסרטן השחלה. הצוות המטפל ליווה את ו' במשך כשנתיים מרגע גילוי המחלה ועד מותה. הטיפול מוצג מנקודת מבטם של מטפלת ברפואה משלבת העובדת ביחידה הגינקו-אונקולוגית, הגינקו-אונקולוג והאח המומחה בטיפול מקל.  שלוש נקודות המבט מתייחסות ליעדי הטיפול של האונקולוגיה המשלבת בהתייחס לאיכות מתווכת המאפשרת להתמודד עם אתגרים טיפוליים, לרבות בסוף החיים. 

מסקנות: מתווה קליני משותף לרופא-מנתח ומטפלים בטיפול מקל ומשלב, עשוי לקדם תקשורת עם מטופלת המביעה זיקה לתפיסת בריאות המאתגרת את הצוות הרפואי והסיעודי. ממשק זה עשוי ליצור אגבור (סינרגיה) של תהליך הטיפול על בסיס הגדרה של יעדי הטיפול במשותף עם המטופלת.

הקדמה: "חדשנות בבריאות" היא מושג מפתח בעשורים האחרונים הכוללת חשיבה ועשייה של אנשי מקצוע מתחומים שונים במטרה לקדם את המדע והרפואה, לשפר מרכיבים במכלול הרפואה, לצד החתירה למצוינות, הגשמת משמעות והרצון להטביע חותם מהותי והצלחה עולמית מהותית. מתעצמת התלהבות וסקרנות מחדשנות כדוגמת השימוש בבינה מלאכותית ברפואה והוכחות לתוספת תועלת, במקביל, ניעורו חסמים לאימוץ ויישום מצד הארגון והמשתמשים. בנוסף, יש אתגר כיצד לעודד ולהכשיר חשיבה לחדשנות.

מטרות: מארג של הרצאות ודיונים "סביב שולחן" להעלאת אתגרים בעיסוק בחדשנות בעולם הבריאות תוך חקר המושג חדשנות, ודיון באיזון בין התלהבות וחסמים לעסוק בו, הפוטנציאל מול יכולת היישום, מידת הרצון של פרטים וארגונים להשקיע ולהתמיד בעיסוק בחידושים, וחיפוש הנתיב היעיל לקדמו.

שיטות מחקר: בכנס שנערך בסורוקה בינואר 2025 במסגרת האקדמית "שולחנות מנהלים" של איגוד מנהלי בתי חולים, השתתפו נציגי האיגוד, מנהלי מרכזי חדשנות בבתי חולים ובקופ"ח, נציגי חיל הרפואה, נציגי האקדמיה, התעשייה, המדיה ורופאים לאורך מסלול ההתמחות, מנהלי מחלקות ומנהלי בתי-חולים ממשלתיים ושל קופות-החולים.

תוצאות: הועלו ארבע סוגיות מרכזיות: 1) הגדרת תחומי העיסוק הכלולים ב-"חדשנות ברפואה"; 2) שרטוט המסע המקצועי והחינוך הרפואי-מקצועי משלב לימודי הרפואה ועד הניהול הרפואי הקליני והמערכתי; 3) מקומם של גופים מניעים והפערים החברתיים–גיאוגרפיים; 4) המנופים הנדרשים ליצירת תהודה לאומית ומערכתית.

מסקנות: במאמר זה נסקרו מרחב האתגרים וההזדמנויות בחדשנות בעולם הרפואה והבריאות, המאיר את השיח המקצועי והחברתי בנוגע לפיתוחים חדשניים לסלילת דרכי פעולה לשיפור תהליכים מערכתיים במיתאם לישראל. המוטיבציה להתנעת חדשנות היא יצירת ערך, והערך צריך להיות מותאם לאחד או יותר מהשחקנים במערכת: המטופל, המטפלים, הארגון והמערכת כולה. רוב העוסקים בתחום מאמינים בחדשנות "פתוחה": אימוץ רעיונות ושחקנים מחוץ לארגון להאצת מחקר ופיתוח חדשנות ויצירת ערך לארגון. רשת עמיתים ושיתופי פעולה הם מאיץ חשוב לקידום תהליכי חדשנות: שילוב מהנדסים ואנשי מערכות מידע מניב תועלת והתקדמות. אפיון מעמיק של דרישות "השטח" והצורך העולה ("ביקוש") חשובות יותר מהיצע של רעיונות חדשנים, במיוחד לנוכח התארגנות מערכת הבריאות בעת הזאת.

בגיליון הנוכחי של 'הרפואה', המוקדש לאורולוגיה, מובאים מאמרי מחקר מקוריים ומאמרי סקירה, המשקפים את ההתפתחויות והחידושים העדכניים בתחום הטיפול האורולוגי בישראל ובעולם. האתגרים האורולוגיים המתרחבים כיום נוגעים לקביעת גישות טיפול חדשניות ומבוססות ראיות, המתאימות לצרכי המטופל הייחודיים ולמרכיבי הסיכון בהתפתחות מחלות אורולוגיות. הללו מאפשרות מתן הסבר והשגת הידע הנכון של המטופלים ובני משפחתם לגבי המחלה, הסיכון, הטיפול והמעקב המומלץ. קידום מודלים של קבלת החלטות משותפות בנוגע למהלך הטיפול ותכנון התערבויות כירורגיות מותאמות אישית משפר את תוצאות הטיפול ואת חוויית המטופל ובני משפחתו. הגיליון סוקר מגוון רחב של נושאים אורולוגיים, החל מהטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, דרך חידושים באבחון וטיפול בגידולים אורולוגיים, התפתחויות בתחום האנדו-אורולוגיה, ועד לפתרונות חדשניים בתחום שיקום ושחזור דרכי השתן. מאמרים אלו משקפים את העשייה הענפה בתחום הקליני ובתחום המחקר באורולוגיה בישראל, ומספקים תמונה עדכנית של מגמות לעתיד והתפתחויות טכנולוגיות הצפויות להשפיע על הטיפול האורולוגי בשנים הבאות.

מטרות: לתאר ולהעריך את הפערים בטיפול התומך במטופלים המקבלים טיפול אנדוקריני לסרטן השד והערמונית, ולהצביע על מענים אינטגרטיביים אפשריים לצרכים שאינם נענים.

שיטות: אנו סוקרים במאמרנו זה שלוש השפעות לוואי מרכזיות לטיפול האנדוקריני בקרב מטופלי סרטן השד והערמונית (תופעות וזומוטוריות, כאב ונוקשות מפרקים, והפרעות ליבידו או קשיים בתפקוד המיני) ומציע אפשרויות טיפול מתחום הרפואה המשלימה והמשלבת לתופעות אלה.

תוצאות: עומס השפעות הלוואי לטיפולים האנדוקריניים במטופלי סרטן השד והערמונית מפחית היענות לטיפול ופוגם משמעותית באיכות חייהם. טיפולים מבוססי מחקר מתחום הרפואה המשלימה והמשלבת, לרבות ייעוץ תזונתי, תוספי תזונה (כגון ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא ואחרים), תרופות הומיאופתיות, טיפולי מגע (כרפלקסולוגיה ושיאצו), טיפולים מתחום הרפואה הסינית המסורתית (כדיקור או פורמולות צמחים סיניות), וטיפולי גוף-נפש, עשויים לשפר את בריאות המטופלים ולהפחית את עומס תופעות הלוואי שהם חווים.

מסקנות: קיים צורך בשיפור המענה לתופעות לוואי ייחודיות לטיפול האנדוקריני. שילוב הטיפול התומך במערך הטיפולים במטופלים אלה כבר משלבי ההערכה הראשונית, עם הרפואה המשלימה והמשלבת בכללו, מאפשר מענה מיטבי יותר לצרכיהם הייחודיים.

הזדקנות היא תהליך ביולוגי המתרחש בכל יצור חי ומשפיע על כלל מערכות הגוף. מחלות כרוניות רבות, דוגמת מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית, נתפסות כחלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות ואף מכונות 'מחלות הקשורות בהזדקנות'. מחלות אלה מתפתחות לאורך שנים רבות ומטופלות לרוב לאחר שכבר התפרצו או אובחנו, בעיקר באמצעות תרופות, והן אינן ניתנות לריפוי מוחלט. במהלך העשורים האחרונים הולכת ומתבססת תפיסה הרואה במנגנוני ההזדקנות עצמם תהליך פתולוגי המאפשר התפתחות מחלות, ומכאן שהתערבות במנגנונים אלה עשויה, אם לא למנוע, אז לכל הפחות לעכב משמעותית את התפתחותן. לנוכח זאת עולה השאלה – האם על הרפואה להתייחס לתהליך ההזדקנות עצמו כאל מחלה ואף להגדיר את ההזדקנות כמחלה? התשובה לשאלה זו מורכבת, בעיקר לנוכח החובה לקבוע הוריה (התוויה) רפואית מוגדרת ומוסכמת עבור כל טיפול רפואי, לרבות תרופות.

במאמר זה, אנו דנים בסוגיה זו, סוקרים מנגנונים ביולוגיים ידועים של הזדקנות, בוחנים הקשר של ההזדקנות למחלות כרוניות ואת היכולת כיום לטפל בה באופן ישיר, ובוחנים את האתגרים בהתייחסות להזדקנות כאל מחלה.

בישראל פועלות כיום 29 מחלקות לרפואה דחופה המטופלות ביותר מ-3 מיליון חולים בשנה. רבות מהמחלקות הללו עדיין מאוישות על ידי מתמחים ברפואה פנימית, כירורגיה, אורתופדיה וגינקולוגיה, ורפואה דחופה היא אחת ההתמחויות הצעירות בישראל. ההכשרה החלה בתור פלושיפ של 2.5 שנים לאחר התמחות ראשונית ולאחר מכן התווסף מסלול של 4.5 שנים. כדי "לתקן את הטיפול ולהעלות את רמת הטיפול" נפתח קורס ייחודי – הקורס הלאומי הישראלי לרפואה דחופה בשנת 2014.

זהו קורס ארצי חד שנתי של 20 מפגשים יומיים, המציבים דרישה לכל המתמחים במסלול הישיר של 4.5 שנים. היא גם ייחודית בדגש שלה על מיומנויות פדגוגיות מתקדמות הכוללות את הכיתה הפוכה, סימולציות, ניהול משאבי משבר, למידה מבוססת מקרה ותחנות מיומנות. המפגשים מכסים את כל מגוון של רפואה דחפוה כולל החייאה, טיפול נמרץ, טראומה, אורתופדיה ורפואת ילדים. אולטרסאונד לצד מיטת החולה נלמד לאורך כל הקורס.

השילוב של קורס חובה ארצי ללימודי המשך בהתמחות החדשה של רפואה דחופה בישראל היה מאתגר. תכנים ושיטות הוראה חדשים מוצגים ללא הרף. המשוב מהמשתתפים היה חיובי ברובו, וככל הנראה הקורס השפיע משמעותית על הטיפול בחולים במחלקות לרפוא דחופה ברחבי הארץ.

רקע: המפגש בין המטופל לרופא הוא אירוע עתיר מידע והחלטות, ובו פער בידע ובתחושות בין הרופא והמטופל, המתעצם במצבים רגישים וברפואת נשים בפרט, ומלווה בתחושת אובדן שליטה, פגיעה בפרטיות, מבוכה ואי נוחות. פער רגשי זה התעצם בשנה האחרונה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. ההכשרה הרפואית הנוכחית של סטודנטים לרפואה ומתמחים אינה מרחיבה בנושא.

המטרה: לגבש מודל למידה חווייתי כוללני לטיפול מיודע-טראומה. 

שיטה: ועדת היגוי מיפתה עקרונות לגיבוש ההכשרה ויישומה: ההתמודדות עם מטופלים שחוו טראומה וזיהוי מאפייני התופעה,  סוג והיקף התקשורת והכלים ליישומה ועיבוד תחושת המטפל להקניית ביטחון מקצועי רלבנטי לסיטואציה.

שיטות: נאספו משובי מטופלות כבסיס לסדנאות שכללו הרצאות תיאורטיות, עדויות ממטופלות וסימולציות שחקנים.

תוצאות: הוכשרו 27 מתמחים (במרכז הרפואי שמיר) ו-35 גינקולוגים בכירים מ-15 מוסדות בריאות ברחבי הארץ. ניתוח התובנות שיקף את התועלת הנתפסת למקצוענות, חשיבות רכישת כלים מקצועיים והצורך בתוספת ידע תוך הגברת חוויית הטיפול והשרות. המשתתפים ציינו את העמקת המסוגלות לזיהוי התופעה ולהתמודדות עם מטופלות שחוו טראומה.

מסקנות: חשוב לקדם בדיקה רגישת טראומה בקרב גינקולוגים ברמה ארצית בפרט בתחומי אורו-גינקולוגיה, פוריות, היריון ולידה, ובמקצועות קליניים נוספים (אורולוגיה, כירורגיה ועוד). מומלץ לחשוף סטודנטים לרפואה במחלקות הקליניות ולאפשר התנסות במהלך ההתמחות לכלל הרופאים. הדבר יכול להניב שיפור הקשר המקצועי וחוויית המטופלים ברמה מערכתית, ולהגדיל את האיכות הכוללת של מתן השירות הרפואי בישראל.

הקדמה: כאב גב תחתון הוא תסמין שכיח בקרב האוכלוסייה הכללית ואחד הגורמים הנפוצים במדינות המערב לפנייה לטיפול רפואי. בפועל, מתוך אותם אנשים הפונים לטיפול במסגרת הרפואה הראשונית, רק מעט סובלים מסיבה רפואית חמורה למחלה, ואלו לרוב מציגים גורמי סיכון או תסמינים נוספים.

מטרות: ניתוח הספרות וההנחיות הקיימות לצורך הבנת ההיבטים השונים בהקשר לבירור ואבחון יתר של כאבי גב תחתון בקהילה, על מנת לקדם הבנה של התופעה ואיתור דרכי התמודדות.

שיטות מחקר: נערכה סקירה מקיפה של מאמרים רלוונטיים וסינתזה של הנתונים הרלוונטיים לצורך חקירת היחסים בין הנתונים, ניתוח איכותני-כמותי של הנתונים ויצירת סיכום מובנה. נכללו מאמרים איכותניים וכמותיים הדנים באופן ישיר או עקיף בהיבטים השונים של בירור ואבחון יתר של כאבי גב תחתון בקהילה.

תוצאות: ההנחיות הרפואיות הבין-לאומיות הגדולות נותנות עדיפות לגישות לא-רפואיות לחולים עם כאבי גב תחתון. למרות ההנחיות, מערכות בריאות רבות אינן מתוכננות לתמוך בגישה זו, כאשר יישום רפואי התואם את ההנחיות דורש שינויים כלל מערכתיים.

מסקנות: שינויים רב מערכתיים הדרושים כדי לשפר את הטיפול בחולים עם כאבי גב תחתון צריכים לתת מקום רב יותר לחינוך רופאים ראשוניים ולהתמודדות עם החסמים הקיימים, כדי לצמצם הפניות מיותרות הן לבירור דימותי והן לייעוץ רופאים מומחים.

דיון וסיכום: בירור יתר של כאב גב תחתון בקהילה מכביד על המערכת ופוגע במטופלים, מסיבות רבות ומגוונות. כדי להתקדם לפתרון הבעיה, יש לעשות סדר בכל הנוגע להנחיות הקיימות בנושא ולהטמיען בקרב הרופאים הראשוניים, במקביל ליצירת מעטפת מערכתית מלאה ואחידה התומכת בגישה העדכנית לבירור וטיפול בנושא.

אוקולופלסטיקה היא התמחות-על של רפואת עיניים העוסקת במגוון ההפרעות של העפעפיים, דרכי הדמעות וארובת העין. בין ההפרעות הנפוצות ניתן למנות צניחת עפעפיים, חסימת דרכי דמעות, מחלת התריס העינית, שברי ארובה ועוד.

לאורך ההיסטוריה, חזרו פצועים ונכים לביתם בלא שתחכה להם מערכת טיפולית ושיקומית מסודרת. מלחמות העולם והמגפות שהופיעו אחריהן ('השפעת הספרדית' 1919-1918 ומגפת שיתוק הילדים של שנות הארבעים והחמישים), דחפו את הממסדים הצבאי והאזרחי, בייחוד במדינות המערב, להקים מרכזי שיקום לנכי המלחמות.

בישראל, ניצני המערכת השיקומית נוסדו בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20, אך הייתה זו מלחמת השחרור, שבמהלכה ואחריה נוסדו מערכות השיקום הרפואיות הפעילות עד היום.