הקדמה
אנמיה וחוסר ברזל במתבגרות, תופעה שאיננה נדירה, משפיעה על תפקודן היומיומי של נערות, כולל השפעות על
הלמידה, הפעילות הגופנית והמצב הנפשי. נערות בגיל ההתבגרות נמצאות בסיכון מוגבר לחוסר ברזל מסיבות
שונות, בהן הגדילה המואצת, המחזור החודשי, אשר לעתים קרובות מלווה בדימום רב, וגורמים תזונתיים כמו
חוסר ביטחון תזונתי, צמחונות, טבעונות ודיאטות הרזייה שונות (1, 2).
מעבודות שנעשו בישראל עולה כי קיים חוסר משמעותי בברזל בקרב נשים צעירות (עד כ- 50%!) ואנמיה בקרב כ-
30% (3). נמצא כי 26% מהחיילות המעוניינות לתרום דם במד"א נדחות בשל רמת המוגלובין נמוכה. בסקר מצב
בריאות ותזונה שנערך בתלמידים (12-18 שנים), נשאלו התלמידים על אבחנות קודמות של אנמיה מחוסר ברזל.
בסקר זה, שנערך לפני 20 שנה (2003-2004), 13.5% מהבנות דיווחו על אבחנה כזו, לעומת 4.0% מהבנים, עם
עלייה בשכיחות הדיווח עם הגיל. בסקר העדכני יותר (2014-2016), שיעור הדיווח עלה כללית, כאשר 17.5%
מהבנות דיווחו על אבחנה כזו, לעומת 7.4% מהבנים (4). סביר שהתוצאות מוטות כלפי מטה, שכן מי שלא נבדק
ולא אובחן עם אנמיה מחוסר ברזל לא נכלל בנתונים. השכיחות הגבוהה של חוסר ברזל בקרב נערות בישראל יכולה לנבוע מתזונה דלה בברזל, ומצד שני משימוש מופחת בטיפולים הורמונליים המפחיתים את הדימום הווסתי.
מהדורת 2025