מהנגב לארבע כנפות תבל – תערובת אנזימים להטריה של כוויות עמוקות

תקציר

הטריה ניתוחית מוקדמת והשתלת עור נחשבות כאחת מאבני היסוד של הטיפול בכוויות עמוקות, במטרה להקטין שכיחות זיהומים ותמותה ולשפר תוצאות ארוכות טווח. למרות היתרונות, לטיפול זה גם מספר חסרונות הכוללים בין היתר את הצורך בחדר ניתוח, איבוד דם, הסרה מיותרת של רקמות חיוניות )לנוכח הקושי בביצוע הטריה ניתוחית סלקטיבית(, ויצירת צלקות נוספות עקב קצירת שתלי עור. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת החל בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי הניסוי הקליני הראשון בתכשיר אנזימטי להטריה של כוויות. התכשיר מתבסס על מיצוי של תערובת אנזימים המופקים מאננס, והוא נועד להקטין את הצורך בהטריה ניתוחית ובהשתלת עור בכוויות עמוקות, מאחר שהוא מסיר רק את הרקמות הלא חיוניות באופן סלקטיבי.

שלושים שנים לאחר מכן, בשנת 2012, ולאחר שהושלמו שבעה מחקרים קליניים, אושר הטיפול בכל האיחוד האירופאי. מאז בוצעו מחקרים קליניים נוספים כולל  שני מחקרי RCT במבוגרים וילדים שהובילו לאישור הטיפול ביותר מ-40 מדינות ברחבי העולם כולל אישור FDA בארה"ב. בעקבות אישורים אלו טופלו בתכשיר מעל 14,000 נפגעי כוויות עמוקות ברחבי העולם. עד כה פורסמו מעל 150 מאמרים בנושא בעיתונות מבוקרת, כולל מאמרי קונצנזוס ממספר מדינות, והטיפול הפך לסטנדרטי במדינות רבות ברחבי העולם.

המטרה במאמר זה היא לסקור את הספרות שפורסמה מאז האישור האירופאי. ערכנו סקירת ספרות ב-PubMed וב Google Scholar בחיפוש אחר מאמרים המכילים את המילים נקסובריד (NexoBrid) או הטריה אנזימטית עם ברומלאין (Bromelain enzymatic debridement) שפורסמו אחרי האישור האירופאי שניתן בתאריך 16.12.2021 ועד לתאריך 1.3.2025.  החיפוש העלה 146 מאמרים רלוונטיים. במאמר זה נסקור את עקומת הלמידה הנדרשת לשליטה בהטריה האנזימטית, טיפול בכאב, יעילות הטיפול בדגש על טיפול בגפיים העליונים ובפנים, אבחון עומק מיטת הפצע לאחר ההטריה האנזימטית וההשלכות על היכולת להחלמה עצמונית לעומת הצורך בהשתלת עור, טיפול במיטת הפצע לאחר ההטריה, שיקולי עלות תועלת, טיפול באירועים רבי נפגעים, ומאמרי קונצנזוס.