בתאריך 24.11.09 שאלה חה"כ רחל אדטו את סגן שר הבריאות:
לאחרונה הייתי נוכחת בישיבה של ועדת החינוך שדובר בה על פיקוח על מזון בבתי-הספר. אני יודעת שמשרד הבריאות מנהל מאבק חשוב למניעת השמנה בבתי-ספר ובקרב תלמידים, וכן קיימת תוכנית הזנה בבתי-ספר, במעורבות של משרד הבריאות בפיקוח על המזון. אבל הסתבר בישיבה שאין פיקוח על המזון עצמו. אף-על-פי שמשרד הבריאות קבע מה הנורמה, אין פיקוח. בישיבה דווח שאין פיקוח בגלל שיש ויכוח בין משרד החינוך למשרד הבריאות מי יפקח על המזון. משרד החינוך מאשים שלא מתבצע פיקוח בגלל שיש חוסר בתקנים שמשרד הבריאות אחראי להם.
לכן שאלתי היא: איך אפשר יהיה לפתור את בעיית התקנים, ומה רמת הפיקוח על המזון שמתקיים בבתי-הספר כאשר מתייחסים לכך כאל חלק מהמאבק למען תזונה נכונה ומהמאבק נגד השמנה בקרב תלמידים?
תשובת סגן שר הבריאות חה"כ יעקב ליצמן:
תודה. פיקוח על הזנה נדרש על מנת להבטיח את בריאות התלמידים, הבטחת סביבה מקדמת בריאות וקידום יכולת האוכלוסייה או התלמידים לשמור על הבריאות שלהם, וחיזוק היכולת להימנע מהשמנה. במהלך הדיונים שנערכו בכנסת לאישור חוק ההזנה דרש משרד הבריאות תקנים לצורך ביצוע הפיקוח. בסופו של דבר סוכם כי האחריות לנושא הפיקוח תהיה של משרד החינוך, שכן לא ניתנו תקנים למשרד הבריאות לעניין זה. הראייה המקצועית וההמלצות להרכב המזון לתלמידים הוכנו על-ידי משרד הבריאות, הובאו למשרד החינוך ופורסמו כנדרש בחוק ההזנה. המלצות אלו לתפריט מאוזן צריכות להפוך לסטנדרטים על-ידי המשרד המפקח, קרי, משרד החינוך.
על מנת לתקן מצב זה היו לאחרונה דיונים ברמת מנכ"ל, ואחר כך פגישות עבודה של הנוגעים בנושא במשרד החינוך ובמשרד הבריאות. הומלץ שמשרדנו יכין הצעה לתיקון המצב, כולל חישוב תקני פיקוח תזונתי ותברואי. הצעה זו נמצאת בשלבי דיונים גם בוועדת החינוך של הכנסת.
הצעתנו לפיקוח תזונתי הנדרש להבטחת המזון המגיע לבתי-הספר כוללת:
- פיקוח במקום ההכנה, כדי ללמוד על סוגי המזון ודרכי ההכנה של המזון המוגש, כדי לעמוד על הרכב המזון, חומרי הגלם, גיוון המזון וכמויות המזון העיקרי במנה, וגם על תוספת שומן, סוכר, קמח, מרגרינה, מלח ותבלינים, וכן הערכה של השימוש במזון מעובד תעשייתי;
- פיקוח בבתי-ספר על הגשת המזון כדי להבטיח את גיוון המזון המוגש, בדיקת גודל המנות מבחינת משקל והערכת נפח בעזרת כלים, מצקות, כפות, ספלים סטנדרטיים, התאמה של התפריט השבועי והיומי המוגש בצלחות והבטחת הרכב הארוחה;
- לימוד חינוך ותרבות בסביבה מקדמת תזונה נבונה, אחרי שתזונה נבונה תהפוך לשגרה בחיי בית-הספר בחלק התורתי, ובחלק המעשי – חוץ מארוחות גם מזנונים, קיוסקים, מכונות למכירת מזון ומשקאות. על כל אלה יש צורך דחוף לפקח ולקבוע סטנדרטים מחייבים;
- בדיקות מעבדה תקופתיות להרכבי מזון, בדיקה של מזונות נבחרים מכל יצרן המגיע לבתי-הספר השונים;
- המלצות כוח-אדם לביצוע פיקוח תזונתי על הזנה, ברמה מינימלית של פעם בשנתיים בבתי-הספר. כוח האדם הנדרש לפיקוח תזונתי הוא בסך הכול 7.25 תקנים, לא כולל פיקוח תברואי. אנחנו מקווים כי ניתן לקדם את הנושא ולאפשר לנו לבצע פיקוח תזונתי של המזון המסופק לילדים בבתי-הספר.