לקראת ועידתה ה-41 יזמה הר"י מהלך רחב היקף, אשר נוגע לכל רופא ולכל אזרח במדינת ישראל. מטרת המהלך, שזכה לשם "נערכים לרפואת המחר" ושעמד במרכז דיוני הוועידה, היא לזהות מבעוד מועד את האתגרים, הצרכים והמגבלות שיעמדו בעתיד הנראה לעין בפני מערכת הבריאות ומקצוע הרפואה בישראל, ולהציע פתרונות אפשריים לשם התמודדות יעילה ואפקטיבית עמם. באמצעות מהלך זה הבליטה הר"י, פעם נוספת, את עובדת היותה לא רק האיגוד המקצועי של הרופאים בישראל, אלא גם גוף ציבורי הנושא באחריות מרכזית כלפי עתידה של כלל מערכת הבריאות בישראל.
כמי שחרתה על דגלה את הדאגה למערכת הבריאות הציבורית, הר"י סבורה שתפקידה הוא לזהות מראש, ולמפות בהתאם, את התהליכים שיפקדו את המערכת בעתיד, ואת האתגרים שתהליכים אלה יעמידו לפניה. כפי שבפעילותה השוטפת נוהגת הר"י לפרסם מדי פעם ניירות עמדה בנושאים שונים ומגוונים העומדים על סדר יומה של הרפואה הציבורית (למשל, סוגיית הקפיטציה, עתידן של מרפאות טיפת חלב או הרפורמה בשירותי בריאות הנפש), כך היא סברה כי בתחילת המאה ה-21 מחובתה לדון בקשיים ובאתגרים שהעתיד מזמן לרפואה. כבר בשנת 2000 הקימה הר"י סדרה של ועדות שדנו בצורכי המערכת, לקראת התכנסותה של הוועדה הציבורית בראשותו של עדי אמוראי, שהוקמה במקביל לכינון תהליך הבוררות; השנה שבה הר"י והקימה עשר ועדות מקצועיות, הפעם כדי לדון ברפואה בעתיד. הר"י רואה בפרויקט זה חלק מתרומתה למערכת הבריאות הציבורית בישראל.
פרויקט "נערכים לרפואת המחר"
בפני באי ועידת הר"י הוצגו המלצות עשר הוועדות שפעלו במסגרת פרויקט "נערכים לרפואת המחר". בוועדות השתתפו רופאים, אנשי אקדמיה בכירים, משפטנים, כלכלני בריאות, עיתונאים, נציגי חברות ביטוח, נציגים של מקצועות רפואיים ופרא-רפואיים (אחיות, רוקחים, רופאי שיניים), ונציגי עמותות המייצגות את ציבור החולים. ועדות אלה, שכל אחת מהן עסקה בתחום ספציפי ומוגדר אחר, התדיינו שעות ארוכות, הכינו מסמכים, ניירות עמדה והמלצות אשר מובאים לדיון ולאישור בוועידת הר"י. התפיסה שהנחתה את מובילי התהליך, אשר גובה על-ידי חברת "רותם לייעוץ אסטרטגי", היתה ליצור מנגנון שיזרים רעיונות מלמטה למעלה, מהשטח אל אולם הוועידה, ושיאפשר לוועידת הר"י לאמץ החלטות מעשיות שידריכו את הנהגת הר"י הבאה בפעילותה בכל אותם תחומים ש"השטח" כבר בחר להעניק להם עדיפות.
שיעורי ההיענות של האישים שהתבקשו על-ידי הר"י להצטרף לוועדות היו מרשימים, ובסך הכל השתתפו בדיוניהן של עשר הוועדות כ-200 איש, שברובם הגדול אינם קשורים באופן יומיומי למנגנון של הר"י או למוסדותיה השונים. הרכב הוועדות היה מגוון ביותר – לא רק מבחינת תחומי המקצוע - של חבריהן, אלא גם מבחינת הסקטורים הרפואיים שהרופאים שביניהם ייצגו – דבר שהעניק ייצוג בוועדות למגוון רחב מאוד של דעות ואינטרסים רפואיים וחוץ-רפואיים כאחד. עובדי הר"י ליוו את עבודת הוועדות וסייעו בהכנת חומרי רקע לקראת מפגשיהן – חומרים תיאורטיים, מידע על דרכי ההתמודדות עם נושאים דומים במקומות אחרים בעולם ומידע סטטיסטי רלוונטי. עוד אפשרו את זרימת התהליך והבאתו לגיבוש סופי. החומרים כולם הועלו לאתר הוועידה – לכך חשיבות גדולה במתן שקיפות לתהליך כולו - ובכך ניתנה האפשרות לכל אחד ואחד להשפיע על הדיונים ועל ההחלטות. בסך הכל קיימו הוועדות כ-60 ישיבות. חלק מהעבודה נעשתה בסוף שבוע מרוכז של כל הוועדות; מעל מאה מחבריהן פינו את זמנם הפרטי לצורך דיונים אינטנסיביים ומקצועיים, ותרמו לגיבוש הניירות לקראת יצירת מסמך אחיד.
עשר הוועדות שהפיקו אותם עסקו בעשרת הנושאים שלהלן:
(1) ארגון מבנה מערכת הבריאות
יושבי-הראש: פרופ' גבי בן נון, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובעבר סמנכ"ל לכלכלה במשרד הבריאות; ד"ר יצחק זיידס, משנה למנכ"ל בית החולים שיבא
הר"י עוסקת רבות בסוגיות השונות המשפיעות על מבנה מערכת הבריאות, בהעצמת הרפואה הציבורית ובנקודות ההשקה שבינה לבין הרפואה הפרטית. בשנת 2002 פורסם דו"ח ועדת אמוראי, אשר אימץ את רוב עמדותיה של הר"י. לאורך השנים, על אף ההמלצות הרבות של הדו"ח, לא נעשה דבר כדי ליישמן, ועובדה זו החריפה את הקשיים והבעיות שעליהם ניסתה הוועדה לתת מענה. סוגיה מהותית נוספת על סדר יומה של הר"י היא שחיקת עקרונותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בבואה לדון ולבחון את הסוגיות השונות שעמדו לפתחה, ראתה ועדת "ארגון מבנה מערכת הבריאות" לנגד עיניה, בין היתר, את העבודה הרחבה והמעמיקה שנעשתה בנושאים אלה. הוועדה התפצלה לשלוש ועדות משנה: אחת בראשות פרופ' בן נון וד"ר זיידס שעסקה במימון, תקצוב והקצאה של מקורות מערכת הבריאות; שנייה בראשותם של ד"ר ברוך יצחק וד"ר ארנון אפק, שעסקה בדרכי ארגון ואספקת השירותים; ושלישית בראשות ד"ר יצחק ברלוביץ, שעסקה בתשתיות לטווח ארוך.
במהלך הוועידה הצטרף לדיוני ועדה זו חבר הכנסת חיים אורון (ג'ומס) אשר תאר בפני המשתתפים את מצב מערכת הבריאות בארץ טרם חקיקת חוק ביטוח ממלכתי, את הראציונל שליווה את המחוקקים בעת ההיא ואת הגורמים לדעתו לשחיקה בעקרונות החוק.
(2) הכשרת הרופא
יושבי-הראש: פרופ' אריה לינדנר, יו"ר המועצה המדעית, פרופ' שי אשכנזי, סגן יו"ר המועצה המדעית
הכשרת הרופא מתחילה בלימודים בבית הספר לרפואה, ונמשכת בהתמחות ובהתעדכנות מתמדת במהלך כל חייו המקצועיים. ההכשרה הינה מרכזית ובעלת חשיבות אדירה עבור כלל הרופאים. הדרישות המשתנות של עולם הרפואה, פריצות הדרך הטכנולוגיות והידע הרפואי המוכפל מדי שנתיים, מחייבים הכרעות חשובות באשר לבסיסי הידע שיש להנחיל ולדרכי הלימוד לאורך הקריירה כולה. במרכז דיוני הוועדה עמדו שלוש סוגיות עיקריות: לְמָה מכשירים ומחנכים את הרופא, ומהן מטרות הכשרתו; כיצד מכשירים רופאים; וכיצד מתמודדים עם ההתפתחות המהירה של הידע הרפואי לאורך מחזור חייו המקצועיים של הרופא. בדיונים השתתפו חברים מקשת רחבה של מקצועות התמחות ובהם נציג הסטודנטים, מתמחים, רופאים בכירים, מנהלי מחלקות ודיקאנים של בתי ספר לרפואה, אשר ייצגו מגוון של עמדות בנוגע להיבטי ההכשרה השונים.
(3) קידום רמת הרפואה, בטיחות הטיפול ואיכותו
יושבי-הראש: פרופ' אלכסנדר בטלר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין; פרופ' ירון ניב, מנהל המערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין; ד"ר ערן סגל, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ
האגף למדיניות רפואית של הר"י עוסק זה כעשור בכל הקשור לקידום הרפואה ובטיחות הטיפול, בכלל זה עבודה רצופה עם האיגודים המקצועיים ועם שותפים מתחום האקדמיה ומהשטח. בתחום רמת הרפואה דנה הוועדה בתפקידה של הר"י בקביעת התקינה, בדרכים להתמודד עם התחזקות הרפואה הפרטית ועם השפעת ההתחזקות הזאת על הרפואה הציבורית, ובתפקידה של הר"י באימוצן של טכנולוגיות חדשות. בנושא איכות הטיפול דנה הוועדה בגיבוש עמדה עקרונית ביחס למדדי האיכות, ובתחום בטיחות הטיפול עסקה בעיקר באיתור הנושאים המרכזיים הדורשים טיפול, לשם הקטנת טעויות, ובדרכים לקידום ביצועם של תחקירים רפואיים. מטבע הנושאים שעלו לדיון בוועדה וחשיבותם בקביעת פני הרפואה העתידית, התבססו הדיונים על חומר מקצועי מקיף ועל הצגה וניתוח של מודלים שונים מהארץ ומחו"ל. את הדיונים ליווה פרופ' קובי גלזר, כלכלן בריאות מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, אשר תרם ממומחיותו ומניסיונו.
במהלך הוועידה הצטרף לוועדה זו חבר הכנסת עפו אגבריה אשר סבר כי לחברי הכנסת יש חלק בקידום הבריאות בישראל וזאת על ידי מאבקים להגדלת תקציב סל הבריאות.
(4) הגדרת המקצוע וגבולותיו
יושבי-הראש: פרופ' חיים ביטרמן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; ד"ר שלמה אריאלי, מזכ"ל ארגון רופאי המדינה
גבולות המקצוע הרפואי עומדים זה שניים או שלושה עשורים בפני שינויים, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בחדירתם של מקצועות בריאות שונים אל תחומים שנחשבו עד לא מכבר למצויים בסמכותם הבלעדית של הרופאים. לאורך השנים עסקה הר"י בסוגיות הקשורות, בין היתר, בנושאים כמו מרשם אחות, מרשם רוקח, אחיות מרדימות ועוזר רופא.
ועדת "הגדרת המקצוע וגבולותיו" כללה מלבד רופאים גם נציגי מקצועות פרא-רפואיים. ובכך לראשונה, ארגון עובדים מקצועי משתף בדיוניו ובהחלטותיו שותפים שאינם רופאים, ומכאן שאינם נמנים עם חברי הארגון. הדיונים היו ערניים מתוקף הקוטביות שאפיינה את הרכב הוועדה, אך למרות ניגודי האינטרסים ונקודות המוצא השונות, השכילו הצדדים להקשיב זה לזה, לבחון באובייקטיביות את מרבית המצבים ואף להגיע להסכמות.
(5) יחסי עבודה
יושבי-הראש: ד"ר יורם בלשר, יו"ר הר"י; פרופ' אלישע ברטוב, סגן יו"ר הר"י
בפני ועדה זו ניצבו סוגיות רבות הנוגעות ללב לבה של הר"י כארגון עובדים, האמון על שמירת תנאי עבודתם ומעמדם של הרופאים. הסוגיות שבהן דנה הוועדה הן כבדות משקל ונוגעות בלב לבם של תנאי עבודתם של הרופאים ובכוחה הארגוני של הר"י. סוגיות אלו, וביניהן התארגנות רופאים במוסדות שונים בלתי מאורגנים, עבודת המתמחים על הקשיים הכרוכים בה, המחסור ברופאים והשפעתו על תנאי העבודה ועוד, הן סוגיות אשר עמן מתמודדת הר"י ונדרשת לתת עליהן מענה באופן יומיומי. הוועדה התפצלה למספר ועדות משנה: ועדת משנה בראשותו של עורך-הדין אלי זוהר דנה ברעיון להקים "לשכת רופאים"; ועדת משנה בראשות ד"ר רוברט יוגב דנה ב"תכנון כוח אדם, מחסור ברופאים ופמיניזציה של הרפואה"; ועדת משנה בראשות ד"ר צאקי זיו-נר דנה בהתארגנות בהר"י ובסוגיית המתמחים; ועדת משנה בראשות ד"ר בלשר ופרופ' יונה מני דנה בנושא שהוגדר "רופא אישי + שר"פ".
הדיונים הערים בוועדה ובוועדות המשנה כללו דעות שונות והרכב משתתפים מגוון, אשר כלל מתמחים לצד מנהלי בתי חולים, ורופאי הקהילה לצד רופאי בתי חולים.
במהלך הוועידה הצטרפה לוועדה זו חברת הכנסת רחל אדטו, אשר הביעה תמיכה בכינון השר"פ בבתי החולים בישראל.
(6) רפואת הקהילה ויחסי הגומלין בינה לבין בתי החולים
יושב-הראש: פרופ' שלמה וינקר, יו"ר האיגוד לרפואת משפחה
רפואת הקהילה, אשר הינה בעבור רובנו נקודת המגע הראשונה של המטופל עם מערכת הבריאות, עומדת בשנים האחרונות בפני אתגרים רבים. בין היתר, נדרשים רופאי הקהילה להתמודד עם עומסי עבודה כבדים וסביבת עבודה מורכבת, וכן עם מציאות משתנה. הוועדה ביקשה לדון בסוגיות העיקריות המצויות על סדר יומם של רופאי הקהילה וכן בקשיים ובאתגרים שיעמדו בפניהם בשנים הקרובות, ובכלל זה ביחסי הגומלין עם בתי החולים.
הוועדה התפצלה לשתי ועדות משנה: ועדת משנה בראשות פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה, שדנה ב"קידום הרפואה הראשונית = קידום מערכת הבריאות", וּועדת משנה בראשות ד"ר משה קוסטינר, שדנה ב"מיקומה של הרפואה היועצת בישראל: בתי חולים-קהילה". הדיונים התבססו על סקירת הספרות העולמית והספרות אשר סוקרת את סביבת העבודה של רופאי הקהילה, במטרה לגבש עמדה בשאלה מהם התנאים האופטימליים למתן הטיפול הטוב ביותר למטופל. הוועדה הורכבה הן מרופאי קהילה והן מרופאי בתי חולים, עובדה אשר אפשרה דיון מקיף במגוון רחב של סוגיות וניתוח מצבים שונים מכל ההיבטים האפשריים, מתוך כוונה ששני הגופים הנותנים שירותים ישלימו זה את זה.
(7) קידום השוויון בבריאות
יושב הראש: פרופ' לאון אפשטיין, דיקאן הסטודנטים במכללה לישראל, ולשעבר מנהל בית הספר לבריאות הציבור בהדסה
אי-שוויון בבריאות קיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות במדינת ישראל והוא הולך ומתרחב בשנים האחרונות. הר"י מכירה במשמעות האישית והחברתית-כלכלית החמורה של אי-השוויון בבריאות ושירותי הבריאות, ורואה כחובתה להתריע על התוצאות החמורות של המשך המצב הנוכחי, אשר מחייב התערבות מיידית ולטווח ארוך. על כן הוקמה ועדה זו, שהיא המשך לוועדה מתמדת של הר"י העוסקת בנושא. ועדת "קידום השוויון בבריאות" עסקה בגיבוש המדיניות הדרושה, כדי לקדם את השוויון בבריאות ולצמצם את היקף הפערים. הוועדה דנה בכל האספקטים הנדרשים כדי להגיע לפעילות אפקטיבית, הן בהיבט של קופות החולים, הן בהיבט הכשרת הרופאים והן בצורך להביא להכרה של המדינה בחשיבות הנושא והעמדתו במקום גבוה בסדר העדיפויות.
(8) רפואה, תקשורת, משפט וכנסת
יושב-הראש: פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל בית החולים שערי צדק
הוועדה דנה בממשק של הרפואה עם תחומים הנעשים דומיננטיים יותר ויותר במציאות חיינו. בתחום היחסים עם התקשורת עלו בין השאר השאלות הבאות: כיצד לייצר שיתוף פעולה, במטרה לשפר את איכות הדיווחים על חידושים רפואיים ועל תקלות רפואיות, וכיצד לפעול לחיזוק מעמד הרופא בעיני הציבור? בתחום היחסים עם מערכת המשפט דנה הוועדה בעיקר בשאלת חוות הדעת הרפואיות המוגשות לבתי המשפט; ובתחום היחסים עם הכנסת נדונה השאלה כיצד לפעול בה "להסברת הנושאים הרפואיים המורכבים" וכיצד להגביר את המודעות בקרב הרופאים לחשיבות השתתפותם בדיונים המתקיימים בוועדות הכנסת. בדיונים הערים השתתפו רופאים, משפטנים ועיתונאים; כל אחד מנציגי התחומים השונים הציג את נקודת מבטו ועמדותיו תוך הצגת מחקרים עדכניים.
(9) אתיקה רפואית
יושב-הראש: פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה
בוועידה הארצית הקודמת התקבלה החלטה כי בקדנציה הנוכחית יורחבו ויעודכנו כללי האתיקה הרפואית. יו"ר הלשכה לאתיקה, פרופ' אבינעם רכס, מינה תת-ועדה בראשותו, שתגבש קוד אתי חדש ומורחב לרופאים בישראל. הוועדה התבססה על כללים בינלאומיים מקובלים וגם, ובעיקר, על כ-60 ניירות עמדה שהלשכה לאתיקה של הר"י פרסמה לאורך השנים. בפגישות אינטנסיביות שנמשכו יותר מחצי שנה, ולוו בוויכוחים סוערים ובדיונים נוקבים על כל תו ותג, התגבש מסמך רציני ומכובד הכולל הקדמה העומדת על חשיבות האתיקה הרפואית, פרק המפרט את ערכי היסוד של האתיקה הרפואית, חובות כלליות של הרופא, וכללי אתיקה.
כללי האתיקה הרפואית נוגעים בכל הנושאים המרכזיים המעלים דילמות אתיות שרופאים נדרשים להתמודד עמם: יחסי רופא-מטופל; יחסי רופא-חברה; יחסי רופא-רופא; רופא, מדע ומחקר; הרופא והחברות המסחריות; הרופא והמערכת המשפטית; הרופא ואמצעי התקשורת; הרופא והמוסד הרפואי. אחד הוויכוחים המעניינים נסוב סביב השאלה האם יש לכלול בקוד אתי המכוון לרופאים גם הנחיות למטופלים, שיסייעו לשמר את האמון ההדדי שרק על בסיסו ניתן להעניק טיפול רפואי איכותי. בסופו של יום - ובמקרה זה בסופם של ימים רבים - הגיעה הוועדה לקונצנזוס כמעט בכל השאלות שעמדו לדיון, כמיטב המסורת של מליאת הלשכה לאתיקה, המפרסמת את הנחיותיה מתוך הסכמה רחבה. את התוצאה המבורכת תוכלו לראות בדוח הלשכה לאתיקה (כללים וניירות עמדה) היוצא לאור לקראת ועידת הר"י ה-41.
(10) יחסי גומלין בין הר"י לאיגודיה
יושב-הראש: פרופ' שאול יציב, נציב פניות המתמחים במועצה המדעית
הוועדה קמה כעשר שנים לאחר הצטרפות האיגודים להר"י כחלק בלתי נפרד ממנה. עם הזמן, עלה הצורך להגדיר את מערכת היחסים המורכבת בין האיגודים לבין הר"י ובין האיגודים לחברות ולחוגים הפועלים לצדם. בבחינת הזיקה ויחסי הגומלין הללו זוהו מספר קשיים במצב הנוכחי, הדורשים את חידוד ההגדרות ו/או שינוי שלהן. על רקע זה, הוועדה עסקה, בהשתתפות הגורמים המקצועיים בהר"י וראשי איגודים וחברות, בליבון הסוגיות העקרוניות ובגיבוש נהלים שיסייעו בהבהרת היחסים, הזכויות והחובות של האיגודים ושל הר"י. הוועדה קיימה שני מפגשים ארוכים, שכללו דיונים מעמיקים, במסגרת פורום האיגודים הרחב, וכן נפגשה במשך כשנתיים באופן קבוע בהר"י. התוצר המשמעותי ביותר של עבודתה הוא "ספר נהלים", המשקף את השינויים המוצעים במבנה האיגודים והחברות ובהרכבם, מפרט ומסביר את הקשר בין המחלקות השונות בהר"י לבין איגודיה וחברותיה, ומתייחס גם לקריטריונים ולסמכויות של בעלי התפקידים ולכלל ההיבטים הניהוליים והארגוניים.
להלן הדו"ח המסכם של עבודת הוועדות