• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    מפגש שלישי - 24.6.2020


    צפו בסרטון המפגש

    הוועדה העליונה לבחינת מתכונת עבודת הרופאים ושעות התורנות בבתי החולים התכנסה ב-24.6 לישיבת העבודה השלישית.

    לאור החלטת שר הבריאות ומנכ"ל המשרד בימים האחרונים, הצטרפו לוועדה שני נציגי משרד הבריאות, הד"ר ארז און, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות וד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות.


    בפתח הישיבה אמר היו"ר המשותף של הוועדה, פרופ' רן טור כספא כי "עצם העובדה שמשרד הבריאות חבר בוועדה – היא בעלת משמעות עצומה. אני מברך על העובדה ששר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות החליטו על הצטרפות לוועדה ועל שני הנציגים הבכירים שמינו לשבת בוועדה".

    טור כספא הוסיף כי "מצופה מוועדות המשנה לתת פתרונות לאופי ההתמחות, אם משנים את משך התורנויות ובהמשך גם להתייחס להיבט הכלכלי העומד מאחורי הפתרונות המוצעים". היו"ר המשותף של הוועדה, הפרופ' יוסף קלאוזנר אמר כי "נידרש להתייחס להבדלים המהותיים בין מקצועות הרפואה השונים. יש צורך בדיפרנציאציה ובמתן פתרונות מותאמים ונכונים לכל מקצוע".

    את חלק ההתייחסות המקצועי בוועדה פתחה נציגת המתמחים, ד"ר דפי מורן ברגמן, מתמחה ברפואת ילדים. מורן ברגמן אמרה כי "כרופאים אנחנו מתחילים את חיינו כסטאז'רים ומתמחים. בשנים הראשונות אנחנו מפתחים את החוש לגבי מהם הדברים שאסור לפספס, מה הדברים החשובים לספוג וללמוד. אנחנו מגבשים את עצמנו כרופאים. במקביל לתהליך המקצועי הזה, רבים מאיתנו פוגשים בני זוג ומקימים משפחות בשנים האלו. אלו השנים הכי קריטיות לשני התחומים הללו. שלושה כדורים שצריכים להיות כל הזמן באוויר. כל פגיעה באחד מהם - פוגעת בשני האחרים: איכות הטיפול בחולים, איכות ההכשרה ואיכות החיים של המתמחים". 

    ד"ר אלה קיטרוסר, יו"ר פורום המתמחים בהר"י ומרכזת הוועדה: "40% מזמן המתמחה מבוזבז על מטלות טכניות, שלא מקדמות את ההכשרה שלו. וחובה לקחת בחשבון את ההשלכה של הלחץ בעבודה על בריאותנו. יש לדון גם כיצד ניתן לשפר את מעמדן של נשים ברפואה, למשל בהפעלת מעונות יום בבתי החולים, וקידום הפריפריה. חייבים לוודא שהמודל שייבחר לא יחריף את ההבדלים בין פריפריה למרכז. חשוב לשמור על איכות החיים, בריאות המתמחים, ולהתאים מודלים שונים לרופאים שונים".

    ד"ר אלחנן נחום, מנהל יחידת טיפול נמרץ ילדים בשניידר, אמר במהלך הוועדה כי: "לשיטתי, קיצור שעות התורנות אינו עולה בקנה אחד עם טיפול המשכי מיטבי בחולה. על פי כל המחקרים, לא היו יותר טעויות רפואיות בגלל מתמחים שנשארו 24 לעבוד שעות רצוף, אבל בהחלט כמות הטעויות עלתה בעת החלפת המשמרות. מה שנאמר לציבור בנושא אורך התורנות והשפעתו על המתמחים פשוט לא נכון. זו אחיזת עיניים. עם זאת, חייבים לשפר את איכות החיים של המתמחים: חייבים להסיע רופאים הביתה אחרי תורנות. הרעיון של מעונות היום הוא נכון. ומתמחים לא צריכים לבצע עבודות מזכירות. נחום הוסיף כי "כשבחרתי להיות רופא בחרתי בסוג אחר של חיים, להיות רופא זו קודם כל שליחות".

    פרופ' ענת לוינשטיין, יו"ר איגוד רופאי העיניים אמרה כי "אי אפשר לעבוד בלי תורנויות ובלי לפגוש רופאים בבוקר. אם המתמחה יהיה פחות מדי שעות בעבודה, או שלא יהיה בישיבות בוקר כדי ללמוד מהמנהלים או שלא יהיה בלילה ולא יתנסה בעצמו לא יוכל להתפתח מקצועית. הפתרונות צריכים לבוא מלעזור למתמחים כגון: עוזרי רופא, הסעות, מעונות ועוד".

    ד"ר מעיין גלבוע, מתמחה במחלות זיהומיות, אמרה כי "לא אקבל החלטות רפואיות אמיצות ויצירתיות ב-4 לפנות בוקר, כי זה לא זמן שאני כשירה לכך. ברור כי ההמשכיות בטיפול חשובה מאוד וחשוב שייבחר מודל שמאפשר המשכיות בטיפול. אך חייבים לבחון את קיצור התורנויות. צריך לראות מה המצב האופטימלי שיאפשר לנו הכשרה טובה בלי לפגוע בעצמנו".

    ד"ר ליאור הכט שגיא, מומחית צעירה ברפואת ילדים סיפרה כי "חמש השנים האחרונות היו עבורי ועבור רבים מחבריי ריצת מרתון. עולם ההעסקה השתנה. הדור החדש מציב במקום גבוה יותר את איכות החיים. איכות ההתמחות היא הדבר החשוב ביותר שצריך לשפר – הוראה קלינית ומבוססת, אבל לצד בריאות פיזית ונפשית של העוסקים במלאכה. תורנויות של 26 שעות לא צריכות להימשך, שיטת העבודה צריכה להשתנות".

    במהלך כינוס הישיבה הציג ד"ר דן סלע מודלים שונים הקיימים בעולם, לקיצור התורנויות,שנבחנו על ידי פורום המתמחים.

    פרופ' קלאוזנר סיכם ואמר כי "התקיים דיון ער מאוד והובעו בו מגוון דעות שמייצגות זוויות שונות בהסתכלות של חברי הוועדה על סוגיית התורניות, שעות העבודה, המטלות הלא רפואיות על המתמחים, המחוייבות לחולה והרצף הטיפולי אל מול הצורך בחיים אישיים ומשפחתיים מכובדים. בלטה הכנות של כל מרצה ודובר והכבוד הרב בו התקבלו הדברים של כל אחד על ידי כל החברים , גם אם היו שונים לחלוטין מתפיסתם".