בתאריך 5.6.2009 שאל חה"כ נסים זאב את סגן שר הבריאות:
נסים זאב (ש"ס):
אדוני סגן השר, היום בירושלים יש רק ב"הדסה", ויש נייד ב"שערי-צדק". ההמתנה היא יותר מ-35 יום. אגב, צריך גם לומר שלא ממהרים לתת את הצילומים או להעביר חולה ל-MRI; מעדיפים בדיקת CT - גם מבחינת הקרינה יש הרבה פחות קרינה - רק בגלל העלויות שיש ב-MRI, קופות-החולים לא ממהרות לאשר MRI. זה גם בגלל העובדה שאין מכשירים לפי הצורך, לצערנו הרב, בשל החולים הרבים שזקוקים לכך. לפעמים זה ממש עניין של חיים ומוות אם הנתונים והצילומים המדויקים שיש ב-MRI, והפענוח של הצילומים האלה, מגיעים בזמן אמת, בזמן נכון, או שהם באים חודש לאחר מכן. לפעמים הזמן בין ה-CT ל-MRI הוא בדיוק התקופה הקריטית, הכי קשה, של החולה.
ולכן, אדוני היושב-ראש, מכיוון שמכונה כזאת עולה 2 מיליוני דולר, וב"הדסה", למשל, אני יודע שיש בגלל תורם כזה או אחר, מה קורה, אם אין תורמים, לאותם בתי-חולים שלא משיגים תורמים? האם משרד הבריאות לא מרגיש חובה לדאוג שבבתי-חולים גדולים ומרכזיים במדינת ישראל תהיה המכונה הזאת? תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה. שאלה נוספת – חבר הכנסת אלדד. בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, יש במערכת הבריאות מצב שהוא שונה ממערכות משק אחרות, שבהן לפעמים היצע יוצר ביקוש. כלומר, אם יש הרבה מכשירים מסוג מסוים, אולי הרופאים יפנו ליותר בדיקות וזה יגדיל את ההוצאה הלאומית על בריאות.
אני מבין את השיקולים של משרד האוצר, אבל יש להם כלי פשוט מאוד שנקרא קפיטציה. בעזרת הקפיטציה יוצרים מכסה מעל בית-החולים, ואומרים: אתה לא תייצר עודף ביקושים. למה כשיש קפיטציה צריך להשתמש באמצעי האנכרוניסטי הזה של פיקוח על מספר המכשירים במדינה?
אם יש תורם שרוצה לתרום לבית-חולים גדול מכשיר, וזה לא נופל על קופת משרד הבריאות, וגם לא על משרד האוצר, מדוע להגביל את מספר המכשירים במדינה? תנו לכוחות השוק לעבוד.
היו"ר עתניאל שנלר:
בבקשה. שאלה נוספת.
רחל אדטו (קדימה):
אם זה כבר עלה, אמשיך בכיוון הזה. היום הכלל הוא שלכל 750,000 תושבים יש מכשיר MRI אחד.
לפי החלוקה – שגם סגן השר, הרב ליצמן, הביא לפנינו – אנחנו רואים שרוב מכשירי ה-MRI מרוכזים, כרגיל, במרכז הארץ. אני יודעת שעל סדר-היום יש אישורים לעוד חמישה מכשירים.
אני חושבת שמה שמשרד הבריאות כן צריך זה המעורבות – לדאוג לכך שבכל אזור הצפון, שכבר הגיע ל-750,000 תושבים, יהיה מכשיר MRI אחד, וחולים מצפת לא יצטרכו להתגלגל ל"רמבם" לעשות בדיקת MRI.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. ישיב סגן השר. בבקשה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
תודה, אדוני היושב-ראש. בתשובה על השאלות: חבר הכנסת נסים זאב, בהחלט, 35 יום זה לא סביר, ללא ספק. אני בטוח שחמישה נוספים יקלו, אבל אני חושב שהבעיה העיקרית היא שהאוצר – בגלל העלות הגבוהה של ה-MRI – לא נותן עד עכשיו; בקושי את החמישה – כפי שאמרתי, אחרי מאבק, יחד עם חבר הכנסת לשעבר ניסן סלומינסקי בוועדת הכספים – הצלחנו. לצערי, עדיין לא אושרו המקומות, זה יהיה בקרוב ממש. אבל זה לא סביר. זה יקל על המצב.
בנוסף, אני לא חושב שזה מספיק, אבל מצד שני גם צריך לראות איך להוריד את המחיר של ה-MRI, כי אחד התנאים שהאוצר דרש במאבק הראשון, על חמישה מכשירי ה-MRI שהוסיפו, היה בו בזמן גם להוריד את המחיר של ה-MRI, ואני חושב שזה היה סביר, והורידו. לדעתי צריך לבדוק אם בכלל אפשר להוריד עוד.
חבר הכנסת אלדד, הנושא הזה, של קפיטציה בכלל, צריך בדיקה. קפיטציה זה זעזוע אחד לכל המערכת. אתה יודע את זה כרופא, אתה מכיר את זה מקרוב. לא הגעתי לזה, לצערי, עד לרגע זה, פשוט נכנסתי עם שפעת ותקציב, אז שני דברים יחד לא יכולים להיכנס. קפיטציה זה סיפור גדול, כבד, ואני מתכוון לבדוק אותו. זה ייקח קצת זמן. אני לא חושב שזה יכול להיות פתרון ל-MRI.
אגב, אני דוגל בכך ש-MRI צריך להיות פתוח, כמו שיש בעולם – שתהיה תחרות. התחרות גם תגרום להורדת המחיר. זו דעתי.
אני מתכוון לדבר עם האוצר בימים הקרובים, עוד לפני התקציב, לראות אם אני יכול להוסיף MRI.
לשאלה בנושא הפריפריה – בהחלט, אני חושב שצריך להיות בפריפריה MRI. לא בטוח איך יגמרו עכשיו את החלוקה הקודמת, אבל ברור לי שלא יכול להיות שבמרכז יהיו כל כך הרבה, ובפריפריה יהיה אחד נייד או יסתובב. זה לא סביר. אני בהחלט חושב שלא רק ה-MRI הוא בעיה – גם כל הרפואה בפריפריה.
להזכיר לכם – מייד כשנכנסתי לתפקיד היתה הוראה לסגור את חדר המיון הקדמי בקריית-שמונה, והדבר הראשון שעשיתי – מנעתי את זה ועיכבתי את זה. הייתי בקריית-שמונה, בדקתי את זה מקרוב. אני חושב שלא יכול להיות שבמקומות מסוימים אין שום גישה לעזרה רפואית ויצטרכו לנסוע 40 או 50 דקות לבית-חולים, ובינתיים, חלילה וחס, קורה לחולה מה שקורה.
ולכן ברור שבעזרת השם נשתדל שלגבי בדיקות ה-MRI הקרובות נשפר את המצב בפריפריה. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לסגן שר הבריאות. חבריי חברי הכנסת, בזה תם פרק השאילתות הדחופות בסדר-היום, בשלב זה.