• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יולי 2006
        אנה לכוביצקי, שרון באום, דורית שפירא, מיכל סלומון והנרי טראו

        אנה לכוביצקי, שרון באום, דורית שפירא, מיכל סלומון, הנרי טראו

         

        מח' עור ומין, המרכז הרפואי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        זאבת אדמנתית דיסקואידית ( (Discoid Lupus Erythematosus - DLEהיא סוג של זאבת כרונית בעור. עד כה דווח בסיפרות הרפואית על כ-200 חולים בזאבת דיסקואידית אדמנתית (זא”ד)1 קשה שהגיבו לטיפול בתאלידומיד.

         

        במאמר זה מדווח על 10 חולי זא”ד מפושטת אשר טופלו בתאלידומיד במחלקת עור במרכז הרפואי שיבא בין השנים 1996-2005. תאלידומיד ניתן לחולים עם מחלה מפושטת וקשה שלא הגיבו לשני טיפולים מערכתיים אחרים לפחות. החולים טופלו בתאלידומיד במינונים שבין 50 ל-200 מ"ג ביום עד השראת (Induction) נסיגה, עם ירידה, ולאחר-מכן ירידה הדרגתית במינון עד הפסקתו בחולים שבהם לא ניצפתה הישנות של המחלה.

         

        בכל החולים בקבוצה ניצפה שיפור משמעותי בתיפרחת (Rash) תוך שישה שבועות מתחילת הטיפול. בתישעה מתוך עשרת החולים המחלה נסוגה תוך כדי הטיפול, כאשר בארבעה מהחולים הושרתה הפוגה מלאה והתרופה הופסקה, ללא הישנות המחלה, ובחמישה חולים היה צורך בהמשך טיפול קבוע בתרופה.

         

        השפעות-הלוואי של הטיפול היו לרוב קלות וזמניות, וכללו עייפות בשעות הערב ועלייה קלה במשקל. בשני חולים הופיעה נירופתיה תחושתית קלה שחלפה לאחר הפסקת הטיפול. בשתיים מהחולות התפתחה אל-וסת, ייתכן שעל רקע תרופות.

         

        לסיכום, הטיפול בתאלידומיד יעיל ובטוח בחולים הלוקים בזא"ד מפושטת העמידה לטיפולים אחרים. יש לתת את התרופה בכפוף להנחיות המקובלות, על-מנת להקטין את הסיכון להשפעות-לוואי.

         

        ___________________________________

        1 זא"ד – זאבת אדמנתית דיסקואידית (DLE).

        מרץ 2003
        ערן דולב

        ערן דולב

         

        המחלקה לרפואה פנימית ה', מרכז רפואי איכילוב, תל-אביב

         

        פרשת התאלידומיד היתה הרבה מעבר לסיפור על אודות תרופה שגרמה לעיוותים קשים באלפי ילודים וכתוצאה מכך הופסק הטיפול בה. הפרשה הונצחה בזיכרון הקולקטיבי של מקצוע הרפואה ואף של החברה כולה, באירוע טראומטי ביותר בתולדות הפיתוח של תרופות. מחד-גיסא הביא האירוע להידוק הבקרה על תהליך אישור הטיפול בתרופות חדשות, ומאידך-גיסא הוביל את הרופאים להכיר בעובדה כי לא כל מוסכמה הגיונית היא בהכרח נכונה. לדוגמה, ההנחה המקובלת בדבר היותה של השיליה מעין מחסום ביולוגי שאינו מאפשר חדירת רעלנים אל מערכות גופו של העובר, התברר כבלתי מבוססת.

        אריק איזנקרפט, שי לוריא, איל רובינשטוק ואריאל הורביץ

        אריק איזנקרפט, שי לוריא, איל רובינשטוק, אריאל הורביץ

         

        חיל הרפואה, צה"ל

         

        תחילת הטיפול בתאלידומיד ניתנה בשנות ה-50-60 בעיקר לנשים הרות הלוקות בבחילות בוקר. כעבור מספר שנים התברר, כי לתאלידומיד השפעה טרטוגנית והטיפול בו הופסק. במקביל התברר, כי לתרופה זו תכונות נוגדות-דלקת ונגד-אנגיוגניות, ואף אושרה לטיפול כנגד צרעת. לנוכח תכונות אלו, יכול התאלידומיד להינתן כתרופה בהפרעות בהן קיימת צמיחה חריגה של כלי-דם. כגון פגיעת חומר הלחימה הכימי (חל"כ) חרדל בעיניים. מניסיון העבר נמצא, כי העיניים הן האיבר הרגיש ביותר לפגיעת גז החרדל. בחלק מהנפגעים דווח על פגיעת עיניים מאוחרת, הכוללת בין השאר צמיחת כלי-דם חריגים אל מרכז הקרנית. עד כה לא נמצא טיפול יעיל כנגד צמיחת כלי-הדם החריגים.

        המטרה בסקירה זו היא לבחון את הטיפול האפשרי בתאלידומיד כטיפול נגד צמיחת כלי-דם חריגים בכלל, ואת תפקידו האפשרי בטיפול בפגיעת גז החרדל בעיניים בפרט.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303