• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2020
        עמאד מטאנס, ליאור לבנשטיין, עמ' 458-460
        מרץ 2020
        זהר מור, אריאל כהן ארקין, עמ' 212
        ינואר 2020
        צבי בנינגה, רות סטלניקוביץ, בטינה שטיינר-בירמנס, עמ' 61-62
        נובמבר 2019
        ישראל כץ, ענבל קדמן אייזיק, עתר גרינפלד, איתי רונגל, עמ' 764
        עדי דיין שורץ, דניאל ספוז'ניק, רונה עמית, דורון חורשידי, שני דבורה, ענת עקה זוהר, עמ' 764-766
        מאי 2018
        עדית הררי-סנדרוביץ, שירי ברקן, ערן קוצר, עמ' 283-286

        הקדמה: מכתבי הפניית חולים הם דרך תקשורת בין רופאי הקהילה לבין רופאים במסגרת רפואה שניונית ושלישונית. מכאן החשיבות הרבה לדרך ניסוח ההפניה, לאפיון החולה ובעיותיו ולהגדרת הנדרש להמשך בירור וטיפול רפואי.

        מטרות: לבדוק את המיתאם בין מטרת הפניית ילדים למחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) כפי שהוגדרה על ידי רופא הקהילה לבין הבנת מטרה זו על ידי רופא המלר"ד, וכן מה מידת הבנת ההורים את מטרת ההפניה.

        שיטות: נכללו במחקר ילדים שהגיעו עם הפניה למלר"ד ילדים אסף הרופא במהלך ארבעה שבועות עוקבים בחודש יולי 2013. עבור כל ילד שהתקבל עם הפניה רפואית מולאו שלושה שאלונים, על ידי רופא המלר"ד, הורי הילד וכן שאלון טלפוני לרופא המפנה. בשאלונים נשאלו הרופאים וההורים מהי מטרת הפניית הילד למלר"ד.

        תוצאות: בקרב 261 מהמקרים נאספו לפחות שני שאלונים כבסיס להשוואה. בהשוואת המטרות כפי שהוגדרו על ידי הרופא המפנה וכפי שהובנו על ידי הרופא במלר"ד נמצא, כי ב-41.6% לא הייתה התאמה כלל, ב-24.8% נמצאה התאמה חלקית, ורק ב-33.7% נמצאה התאמה מלאה. בהשוואת כוונת הרופא המפנה והבנת ההורים את ההפניה, ב-34.2% לא הייתה התאמה כלל, ב-30.3% נמצאה התאמה חלקית, ורק ב-35.5% נמצאה התאמה מלאה.

        מסקנות וסיכום: בעבודה זו מצאנו יכולת הבנה נמוכה של ההפניות הכתובות. מעל 65% מההפניות הובנו באופן חלקי בלבד או לא הובנו כלל על ידי הרופא במלר"ד. יש לנסות לשפר את התקשורת בין רופאי הקהילה לבין רופאי המלר"ד כדי לשפר את הטיפול הניתן במלר"ד.

        נובמבר 2016
        יעקב אורקין, צחי גרוסמן, גיל צ'פניק ודניאלה לנדאו. עמ' 653-655

        יעקב אורקין1,2,3, צחי גרוסמן4, גיל צ'פניק4, דניאלה לנדאו3

        1החטיבה לבריאות בקהילה, מרכז סיאל, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, 2מרכז בריאות הילד, שרותי בריאות כללית, מחוז דרום, 3חטיבת הילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע, 4מכבי שירותי בריאות, תל אביב

        הקדמה: מכתב שחרור של ילוד בריא מבית החולים אמור לסכם פרטים הקשורים להריון, ללידה ולילוד, ולהוות כלי תקשורת יעיל להמשך הטיפול בקהילה.

        מטרות: לבדוק את פרטי המידע מצוינים במכתבי שחרור של ילודים מבתי חולים שונים בישראל ולהשוות אותם לציפיותיהם של רופאי ילדים בקהילה.

        שיטות: השוואה בין מכתבי שחרור ילוד מבתי חולים שונים ושאלון סקר אינטרנט בין רופאי ילדים בקהילה.

        תוצאות: נבדקו מכתבי שחרור מ-19 בתי חולים שונים והתקבלו 104 תגובות לסקר בין רופאי הילדים. מדידות הילוד בלידה ובשחרור, ציון APGAR, תוצאות סקר בדיקת שמיעה ולקיחתם של בדיקות סקר למחלות חילוף החומרים (מטבוליות) מופיעים בכל מכתבי השחרור וקיימת הסכמה רבה לגבי נחיצותם. קיימת שונות רבה בין מכתבי השחרור ובדעותיהם של רופאי ילדים בקהילה לגבי ציון פרטים הקשורים לבריאות האם, מהלך ההריון ובדיקות שבוצעו לפני הלידה. קיימת שונות באשר להמלצות להמשך מעקב ובדיקות שיש לבצע בקהילה. רופאי הילדים בקהילה ציינו הצורך לקבל מכתבי שחרור אחידים יותר במבנה שלהם ובהתאמה להנחיות משרד הבריאות.

        מסקנות: מכתבי שחרור ילוד בריא מבתי חולים בישראל שונים בהצגת ופירוט המידע שבהם. ניתן לתכנן מבנה אחיד יותר של המכתבים, אשר יבטא את צרכי התיעוד של מחלקות הילודים וגם יקל על מקבלי המכתב.

        יולי 2008
        שמעון אדוארדסון, טליה דור

        שמעון אדוארדסון, טליה דור

         

        מח' ילדים, הדסה הר-הצופים, ירושלים

         

        מכתבי הפניה לחדרי-מיון ילדים עשויים להכיל מידע חשוב. אף-על-פי-כן, צורת תקשורת זו בין רופאים לא נחקרה עדיין בצורה נרחבת.

         

        מטרותינו במחקר זה היו לבדוק מהן הציפיות של רופאים בחדרי מיון ילדים ממכתבי ההפניה, ולהשוות בין ציפיות אלה לבין התכולה האמיתית של מכתבי ההפניה.

         

        השיטות שננקטו היו כדלקמן: בקרב רופאי ילדים העובדים בחדרי-מיון הופץ שאלון שבו פורטו פרטי מידע העשויים להופיע במכתבי ההפניה. הרופאים התבקשו לדרג פרטי מידע אלה על-פי דרגת חשיבותם. הרופאים גם התבקשו להוסיף פרטי מידע הראויים, לדעתם, להיכלל במכתבי ההפניה לחדרי-מיון ילדים. הציון שניתן לפרטי המידע נע מ"חסר חשיבות" (ציון 1) עד ל"חשוב מאוד"(ציון 5). כמו-כן, נאסף  מידע אודות ניסיונם של הרופאים המשתתפים בתחום רפואת הילדים. בהמשך נאספו מכתבי הפנייה עוקבים מחדר-מיון ילדים. מכתבים אלה נבדקו באשר לתכולת פרטי המידע הנ"ל.

         

        עשרים-ואחד רופאים השתתפו במחקר. פרטי המידע החשובים ביותר בעיני המשתתפים היו מידע קליני: תלונה עיקרית, בדיקה גופנית והיסטוריה רפואית, וכן מידע דמוגרפי ומידע אודות הרופא המפנה. ערך נמוך יוחס למידע אודות הרקע החברתי-כלכלי, החיסונים והאבחנה המשוערת. במהלך שנת 2005 נאספו 299 מכתבים. פרטי המידע שחסרו ביותר מ-50% מהמכתבים כללו רקע חברתי-כלכלי, אנאמנזה משפחתית, רגישויות, חיסונים, תרופות עדכניות, מספר הטלפון של הרופא המפנה והיסטוריה רפואית. מכתבים שנוצרו בעזרת תוכנת מחשב הכילו מידע רב יותר מאשר מכתבים שנכתבו בכתב יד.

         

        לסיכום, מכתבי הפניה לחדר-מיון ילדים לא ענו על ציפיות הרופאים הנמנעים. ניתן לזהות מהם הפערים בין ציפיות למציאות באשר לתכולת מכתבי הפניה לחדר-מיון ילדים.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303