• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אוקטובר 2002

        משה פרנקל, ערן בן אריה
        עמ'

        משה פרנקל, ערן בן אריה

         

        היח' לרפואה משלימה ומסורתית, המח' לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה והגליל המערבי, חיפה

         

        על-פי מימצאי מחקרים עדכניים, מחצית מחולי הסרטן מעוניינים במישלב אמצעים נוספים בטיפולם, בעיקר בתחום הרפואה המשלימה. תוספי תזונה הם אחד האמצעים השכיחים שאותם נוטלים חולי הסרטן כהשלמה לטיפול המקובל במחלה.

        תוספים אלו ניטלים באופן עצמאי על-ידי המטופל או נקבעים על-ידי רופאים ומטפלים מתחום הרפואה המשלימה.

        נטילת תוספי תזונה אלו מעלה שאלות רבות לגבי יעילותם ובטיחותם של תוצאים אלו, ומהי דרך הנטילה המתאימה. במאמר זה מועלות שאלות לגבי מישלב תוספי תזונה אלו עם הטיפול בחולי הסרטן, תוך הבאת עדויות מדעיות ראשוניות על פיטואסטרוגנים ותה ירוק.

        המטרה בסקירה זו היא להביא מידע מדעי בנושא זה. אומנם מידע זה אינו מושלם, אולם לעתים ניתן באמצעותו לתת ייעוץ מושכל למטופלים הלוקים במחלת הסרטן, בעיקר אלו המביעים התעניינות פעילה ומבקשים לשלב תוספי תזונה כאמצעי טיפולי נוסף במחלתם. ייעוץ מושכל שכזה יכול לשפר את איכות הטיפול ויעילותו מחד-גיסא, ולמנוע השפעה בלתי-רצויה העלולה להיגרם בעקבות מישלב טיפולי שאינו מתאים, מאידך-גיסא, יתרה מכך, ייעוץ זה יכול להוות בסיס לשיפור התקשורת רופא-חולה.

        מנחם רותם
        עמ'

        מנחם רותם

         

        השירות לאלרגיה, גנחת (אסתמה) ואימונולוגיה, מרכז רפואי העמק, מסונף לפקולטה לרפואה וספורט, הטכניון

         

        גנחת-הסימפונות (ג"ס) היא הסתמנות קלינית מורכבת המאופיינת בהיצרות משתנה של דרכי-האוויר, תגובתיות-יתר של דרכי-הנשימה, בצקת בדופן דרכי-הנשימה ודלקת הנגרמת מתאי דלקת, אאוזינופילים ולימפוציטים, בעיקר תוך בנייה מחדש (remodelng) של דופן דרכי-האוויר.

        הקשר בין גירויים אלרגניים לג"ס מוכר היטב. תגובת דרכי-האוויר בג"ס לאלרגנים כוללת תגובה מהירה של התכווצות הסימפונות ותגובה אלרגית-אימונולוגית מאוחרת של תגובה דלקתית. תהליך זה מתרחש בחולי ג"ס גם בתגובה לגירויים שאינם סגוליים, כגון עשן סיגריות או מאמץ גופני. הגורם המשותף ללוקים בג"ס עם או ללא רקע אלרגי הוא ככל הנראה רגישות-יתר של תאי הפיטום (mast cells) והאאוזינופילים. גירויים של תאי הפיטום מביא לשיחרורם המיידי של גורמים, כגון היסטמין, הקיימים וצבורים בגרנולות התאים, פרוסטגלנדינים וליקוטריאנים מדופן התאים, ובמקביל מתווכים פרו-דלקתיים, המביאים לגיוסם של תאי דלקת ולשלב המאוחר של דלקת בדופן כלי-הנשימה.

        שמעון גליק
        עמ'

        שמעון גליק

         

        משרד הבריאות, מדור הבטחת איכות, ירושלים

         

        מובאת במאמר זה פרשת חולה בין שנתיים וחצי שהגיע לחדר-המיון עם אמו, אחות מוסמכת, מלווה בחבר שלה, בגלל שבר בעצם-הבריח. במהלך 14 הימים שלאחר התקבלותו נבדק הילד על ידי מספר רב של רופאים ממקומות שונים (חדרי מיון של 3 בתי-חולים, רופאי ילדים ורופאים אותופדיים במירפאות שונות) בגלל שברים או פגיעות שונות, עד לאישפוזו בתרדמת עקב דימום במוח ופגיעות אחרות. כל פגיעה טופלה בנפרד, ואבחנה של התעללות בילד לא נשקלה. הילד לא הופשט לגמרי, ומספר רמזים שיכלו להוביל לקביעת אבחנה נכונה לא נמצאו. דרושה רגישות יותר גבוהה לאיבחון התעללות בילדים. נודעת חשיבות רבה לקבלת אנאמנזה מפורטת, לביצוע בדיקה גופנית מקיפה ולפיתוח תקשורת בין-מוסדית טובה יותר – כל זאת כדי לאבחן התעללות בילדים כבר בשלבים המוקדמים.

        עדי פרימוב-פבר, יונה קרוננברג, יואב פ' תלמי,
        עמ'

        עדי פרימוב-פבר, יונה קרוננברג, יואב פ' תלמי,

         

        המח' לאא"ג, ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        תיסמונת הציפורן הצהובה (yellow nail syndrome) (תצ"צ)(1) מתאפיינת בהאטה בצמית הציפורן ובשינוי ציבעה לצהוב, בבצקת לימפטית של הקרסוליים ובתפליט קרום הריאה. לתיסמונת מתלוות גם מחלות דרכי-הנשימה העליונות, ביניהן דלקת גתות-האף (דג"א)(2) ונזלת כרונית. במרבית החולים מופיעים התסמינים השונים לפני התפרצות מחלות האף.

        במאמר זה מדווח על שלוש פרשות חולים שבהם קדמה הופעת התסמינים הקשורים לדרכי-הנשימה העליונות לאלו המאפיינים את תצ"צ.

        הראל ארזי, גד בן-דרור ויורם מיזיריצקי
        עמ'

        הראל ארזי (1), גד בן-דרור (2), יורם מיזיריצקי (2)

         

        (1) הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית ירושלים, (2) המח' לרפואה פנימית ב', בית-החולים רבקה זיו, צפת

         

        אנגיואדמה של הלשון, הפה-והלוע (oropharynx) והגרון (larynx) היא השפעת-לוואי קשה ונדירה עקב נטילת תרופות מעכבי אנזים המהפך (ACE inhibitors) (מא"ה).

        במאמר זה מדווח על חולה שלקה באנגיואדמה של הלשון לאחר נטילת קפטופריל במתן תת-לשוני, ונדונות שכיחות התופעה, האפשרויות למניעתה והטיפול בה.

        פרשת החולה הנדונה במאמר זה מתווספת למספר מצומצם של פרשות חולים דומות, ועקב חומרתה היא מדגישה את הצורך במעקב אחר חולים המטופלים בתרופות מקבוצה זו ואת הערנות הנדרשת לאפשרות הופעתה.

        ספטמבר 2002

        אוריאל שפריר
        עמ'

        אוריאל שפריר

         

        הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסטית ת"א

         

        עמדתה המסורתית של מערכת הרפואה היא התנגדות להפלות מלאכותיות. אולם במאה העשרים חל שינוי בגישה הזו. במאמר זה נבחנת עמדת הרופא והמערכת הרפואית כלפי הפלות. האם אין הרופא רואה התנגשות בין ההפלה לבין החובה להציל חיים? האם אין הוא מרגיש סתירה קיומית בין הפלת עובר במקרה אחד לבין מאבק להצלתו במקרה אחר? נושא ההפלה מאפשר לבדוק למי מחויב הרופא- האם לאישה ולטובתה או שמא לעיקרון הצלת החיים.

         

        דיון אחר יוקצה לנושא ההפלות המלאכותיות בישראל ולבדיקת הגורמים המשפיעים על החלטות חברי ועדות וועדות-העל להפסקות הריון בישראל. הרופאים בוועדות אלו מתחשבים בשיקולים שאין להם ביטוי בלשון החוק, כגון מצבה החברתי של האישה. יתר-על-כן, הרופאים מתחשבים בתפיסת עולמם ובמצפונם בבואם להכריע במקרה מסוים.

         

        צוות בדיקה שהוקם על ידי משרד הבריאות מצא, כי במקרים רבים בהם ניתן אישור להפלה מלאכותית על-ידי הוועדה להפסקת הריון, לא הייתה הצדקה חוקית לכך. דהיינו, נמצאו מקרים רבים בהם לא הייתה התאמה בין הוראות החוק לבין החלטות הוועדות. לנוכח מצב זה הגיש הצוות המלצות שונות, ביניהן המלצה המחייבת את חברי הוועדה לבסס את האישור להפסיק הריון על מסמך רפואי מנומך, המאשר כי אכן קיים חשש סביר לפגיעה באם או בעובר.

        אלון אריאל, אליסיה אוסימני ועמוס קורצ'ין
        עמ'

        אלון אריאל1, אליסיה אוסימני2, עמוס קורצ'ין3

         

        1הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א, 2מרכז רפואי קפלן, רחובות, 3מח' עצבים, מרכז רפואי סוראסקי

         

        מחלת אלצהיימר (Alzheimer disease) היא המחלה השכיחה ביותר הגורמת לשיטיון (dementia). מהלך המחלה הוא כרוני ומתקדם (progressive), ביטוייה קוגנטיביים, נפשיים וגופניים, והשלכותיה הקליניות הן ברמה התיפקודית והסיעודית. ניתן לדרג את חומרת המחלה לשלוש דרגות, בהתאם למצבו של החולה, קרי מתון (mild), בינוני (moderate) וקשה (severe). בדרגות חומרה בינונית-קשה יוגדר החולה הסיעודי 'כתשוש נפשית'.

         

        נהוג לחשוב שירידה במסוגלות (competence) היא תוצאה אופיינית של המחלה, ועל-כן מסתמכת קביעת דרגת החומרה שלה על רמת המסוגלות של החולה או להפך (מסוגלות הנקבעת לפי דרגת החומרה). אולם הן בספרות הרפואית והן בטיפול הקליני הוטבע המונח competence במובנים שונים, וכתוצאה מכך הפך המונח מעורפל.

         

        יתר-על-כן, לא נקבעה שיטה אחידה ומקובלת להערכת המסוגלות של החולה, וההערכה הקלינית נסמכת על שיטות שונות, הכוללות שאלונים עצמיים ודיווחים של קרוב-סועד (caregiver), מבדקי הדמיה (simulation) ידניים או ממוחשבים, תצפיות, ראיונות קליניים, מבחנים קוגנטיביים ונירופסיכולוגיים (כגון מבחן MMSE mini-mental) והערכת ביצועי החולה בתיפקודי היומיום הבסיסיים (ADL- Activities of Daily Living) על-ידי הצוות הטיפולי-סיעודי. עצם ריבוי ההגדרות והשיטות להערכה, גם אם אינו מטיל בהכרח ספק בתוקפן, הרי שהוא מעיד לפחות על הקושי במדידה ובקביעת מצבו הקוגנטיבי והתיפקודי של החולה. אולם סקירת הספרות הרפואית והאמפירית בנושא אכן מעלה ספיקות ביחס לתקפותן של שיטות קיימות באמידת תיפקודו האובייקטיבי, קרי המציאותי, של חולה שיטיון הלוקה במחלת אלצהיימר.

         

        לקושי במדידת כושרו התיפקודי והקוגנטיבי של חולה השיטיון תורם מהלכה הקליני המטעה של מחלת אלצהיימר; בחולים ניצפות תופעות ייחודיות, כגון ‘theoretical-pragmatical gap’ ואי-קביעות של המצב בעקבות התהוות דליריום או דיכאון, ואלה מערערות את תקפות המבחנים ושיטות המעבדה.

         

        לנוכח האמור לעיל, המטרה בסקירה זו היא להדגיש את הקשיים בהערכת המסוגלות התיפקודית של החולה תשוש הנפש, ולעודד פיתוח שיטה שתסתמך על תיפקודים התנהגותיים מורכבים ואינסטרומנטליים של חיי היומיום (IADL) – במצבי אמת ובסביבתו הטבעית של החולה.

        רונית אנדוולט, יהודית צמיר, דנית שחר, דרורית סירקיס ויעקב מנצ'ל
        עמ'

        רונית אנדוולט1, יהודית צמיר2, דנית שחר3, דרורית סירקיס4, יעקב מנצ'ל5

         

        1דיאטנית, האגף הרפואי, מכבי שירותי בריות, 2יחידת הסקרים, מכבי שירותי בריאות, 3דיאטנית, המרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה על-שם דניאל אברהם, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 4דיאטנית, מחוז ת"א, מכבי שירותי בריאות, 5יועץ גריאטרי, האגף הרפואי, מכבי שירותי בריאות

         

        אוכלוסיית העולם מזדקנת; שיעור הקשישים (בני 65 שנה ומעלה) בישראל עמד בנובמבר 1999 על 10% והוא צפוי לעלות. במכבי שירותי בריאות שיעור הקשישים קטן יותר ועומד על 6%. קשישים רבים נמצאים בסיכון לתת-תזונה בשל מחלות חדות וכרוניות או בשל בעיות גופניות ונפשיות. המטרות במחקר זה היו לבחון את צריכתם התזונתית של קשישים החיים בתל-אביב ורשומים במכבי שירותי-בריאות, להשוות צריכה זו עם ההמלצות הבינלאומיות ולהעריך את הקשר בין צריכה תזונתית לבין פנייה לשירותי בריאות.

         

        נבחרה דגימה אקראית של בני 70 ומעלה בקרב חברי מכבי באזור תל-אביב. הנכללים במחקר נשאלו לגבי צריכתם התזונתית טלפונית או פנים אל פנים, באמצעות שאלון. כמו-כן נאספו משתני אורח-חיים, מצב בריאות ופנייה לשירותי הבריאות הראשוניות בוצעו על-ידי סוקרים, עובדי יחידת הסקרים של מכבי שירותי-בריאות.

         

        נכללו במחקר 158 קשישים. נמצא כי 8% מאוכלוסיית הקשישים בתל-אביב צורכים פחות מ-800 קלוריות ביום, וכי 33% מהאוכלוסיה צורכים מתחת ל-1,200 קלוריות ביום. כמות כזו של קלוריות אינה מאפשרת צריכה מספקת של ויטמינים, מינרלים ויסודות קורט. למעלה מ-40% מהמרואיינים לוקים במחלה כרונית כלשהי ול- 19% בעיות שיניים. מרבית הנשאלים (70%) נוהגים לבקר בתדירות גבוהה יחסית אצל רופא המשפחה (לפחות פעם בחודש), 71% ביקרו אצל רופא מומחה אחד לפחות בששת החודשים האחרונים ו- 12% ביקרו אצל דיאטן. למעלה מ- 90% מהנשאלים אוכלים שלוש ארוחות ביום ומעל 50% עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע. נמצא כי מספר הביקורים אצל רופא המשפחה היה ביחס הפוך ומשמעותי סטטיסטית לצריכת הקלוריות. יחס דומה לא נמצא לגבי ביקור אצל רופאים מומחים.

         

        תוצאות סקר זה מדגימות צריכת קלוריות פחותה מהמומלץ בקרב למעלה מ- 30% מהמרואיינים. נראה כי נדרשת הגברת מודעות האוכלוסייה הקשישה לחשיבות התזונה הנצרכת והשפעתה על איכות חייהם. לנוכח נתונים אלו, נראה כי יש מקום לערוך מחקר מקיף יותר וארצי על אוכלוסיית גיל זאת, ולאמוד ביתר פירוט את היקף הבעיה.

        אוגוסט 2002

        מונה ינקוביץ-כידון וזאב הנדזל
        עמ'

        מונה ינקוביץ-כידון וזאב הנדזל

         

        השפעות-לוואי מתרופות (הל"מ) הן תופעה נפוצה בקרב חולים מאושפזים ואמבולטוריים כאחד. תגובות אלרגיות לתרופות מהוות רק חלק קטן מהל"מ, והן מתאפיינות במעורבות של תגובה אימונולוגית בחולה מרוגש, המדגימה סגוליות, ייחודיות וזכרון, כך שניתן להדגימה בחשיפה נשנית. האיבחון הקליני של תגובות אלו מוגבל כיום בגלל מספר גורמים. במרבים האירועים לא ידוע הקובע האנטיגני הגורם לתגובה, והמנגנון החיסוני המעורב אינו ברור או שקיימת מעורבות של מספר מנגנונים בו-זמנית. זיהוי של תקופות על-ידי המערכת החיסונית מתרחש בחלק גדול ממערכי הטיפול השיגרתיים, ללא קשר לנוכחות קלינית של תגובות אלרגיות לתרופות אלו. כמו-כן, מדד הזהב (gold standard) המקובל, תבחין התגר, הוא פעולה מסורבלת ולעתים ביצועו מסכן את חיי החולה.


        בשנים האחרונות מושקע מאמץ ניכר לאימות ותיקנון של בדיקות איבחוניות בתחום זה, במעבדה ובחי. שיטות חדשות, כדוגמת בדיקת ה-CD63 על ממברנות של באזופילים משפעלים, מחליפות בהדרגה את השיטות הישנות, וקיים מאמץ מתמשך להגדרת הקובעים האנטיגניים המעורבים במיגוון תרופות רחב. בתחום של רגישות לאנטיביוטיקה מקבוצת הביתא-לקטאם, פרוטוקולים מובנים לבדיקת רגישות מיידית ומאוחרת נמצאים בתהליכי הטמעה. שאלון מובנה שפורסם על-ידי החברה האירופית לאלרגיה לתרופות (EDNA), מאפשר איסוף מידע שיטתי בזמן האירוע הקליני או בסמוך לו, ומקל במידה ניכרת על הבירור האימונולוגי הנדרש ועל תהליך האיבחון. בסקירה זו מסוכם המצב הקיים, ומובאות חלק מהאפשרויות בעתיד בתחום האיבחון של תגובות אלרגיות לתרופות.

        פביאנה סקלרובסקי-בנימינוב
        עמ'

        פביאנה סקלרובסקי-בנימינוב

         

        מיימת היא הסיבוך השכיח ביותר בחולי צמקת הכבד (cirrhosis). נוכחות המיימת מהווה גורם סיכון לסיבוכים המעלים באופן ניכר את שיעור התמותה בחולים אלו. סיבוכים אלו כוללים צפקת חיידקית ראשונית ותסמונת כבד-כליות. חולי הצמקת הלוקים במיימת עוברים מספר שלבים, שבהם הופכת המיימת מכזו הרגישה למשתנים למיימת עמידה לטיפול, ולבסוף לתיסמונת הכבד-כליות. תיסמונת זו מהווה למעשה מצב סופני.

        עד לשנים האחרונות הייתה הפתופיסיולוגיה של התהוות מיימת שנויה במחלוקת. כיום מקובלת ההשערה של הרחבת כלי-דם הקפיים כמנגנון המוביל להתהוות מיימת בלוקים ביתר-לחץ-דם שערי. תיאוריה זו מבוססת על כך שעלייה ברמת החומרים המרחיבים כלי-דם גורמת להרחבת כלי-דם מערכתית ולהיווצרות מחזור דם יתר-דינמי, עם שיפעול מנגנונים מצרי כלי-דם, הגורמים לפגיעה בתיפקוד הכליות. פגיעה זו גורמת לאגירת נתרן ומים – תהליך המוביל להתהוות מיימת.

        רון בן-אברהם, רון בן אברהם, ערן חדד, טלי סוקולוב, אבי וינברום, בן אברהם, חדד, סוקולוב, לוחמה כימית, וינברום, ילדים, גז עצבים, nerve agent, intoxication, children, resuscitation, antidote
        עמ'

        רון בן-אברהם, ערן חדד, טלי סוקולוב ואבי וינברום

         

        לוחמה כימית והשימוש בגזי עצבים (ג"ע) כנגד אוכלוסייה אזרחית מהווים איום ממשי במציאות של המאה העשרים ואחת. ההיסטוריה המודרנית של שימוש בחומרי לוחמה כימיים מתחילה ב-1915 בקרב- Ypres, שבו תקפו הגרמנים בכלור את הצבא הצרפתי. מאז התרחב השימוש בחומרי לחימה אלה למיגוון חומרים גורמי תשניק (asphyxis), גורמי כוויות ומשתקים. ג"ע הם המסוכנים ביותר מבין חומרי הלחימה הכימיים. מעט ידוע על הטיפול באזרחים בכלל ובילדים בפרט הנפגעים מהרעלה זו. אופן הטיפול בהרעלה מסוג זה מאתגר את הצוות הרפואי, במיוחד כשמדובר בילדים, בגלל החוסר בנסיון קודם בהחייאת ילדים הלוקים בפגיעה משולבת, קרי פגיעה רב-מערכתית והרעלה מגז-עצבים.

        בסקירה זו מודגשים ההיבטים הייחודיים בהחייאת ילדים הלוקים בהרעלת גז עצבים ובפגיעה רב-מערכתית, והיא מתבססת על נתונים מנפגעים שנחשפו לחומרים אורגניים-זרחניים.

        נורית אסף, אינה גרודיצקי, יוחנן נשיץ ולואיז לב
        עמ'

        נורית אסף, אינה גרודיצקי, יוחנן נשיץ ולואיז לב

         

        מזותליומה פיטמתית בשלה ראשונית של הצפק (primary well differentiated papillary mesothelioma of the peritoneum) (מפבר"צ) היא מחלה נדירה, המאופיינת במהלך טב. הצורך בטיפול וסוג הטיפול הנדרש שנויים במחלוקת. חשוב להבדיל מחלה זו משאר מחלות הצפק, בשל הפרוגנוזה הטובה יותר והגישה הטיפולית השונה.

        מובאת במאמר זה פרשת חולה צעיר, שפנה למחלקתנו בשל התהוות מיימת. בבדיקות דימות הודגמו עיבוי ניכר ואי-סדירות של הצפק, בדיקת נוזל המיימת לא סיפקה מימצאים איבחוניים ובבדיקת לאפרוסקופיה נראו נגעים מרובים שציפו את הצפק.

        בבדיקה היסטולוגית של דגימות שנלקחו מהמימצאים הנ"ל אובחנה מפבר"צ. החולה עבר ניתוח לכריתת השאת. לאחר הניתוח נסוגה המיימת במידה ניכרת ומצבו של החולה התייצב, ללא כימותרפיה. בפרשת חולה זה מודגמים הביטויים האופייניים למפבר"צ, כפי שניתן להתרשם מסקירת 39 פרשות חולי מפרבר"צ עליהם דווח בספרות הרפואית.

        סאהר סרור, שמואל רשפון, ליזה רובין וסיגל ורמן
        עמ'

        סאהר סרור, שמואל רשפון, ליזה רובין וסיגל ורמן

         

        מובאת בזה פרשת התפרצות של מחלת מעיים בנפת חיפה, בעקבות זיהום בחיידק קמפילובקטר ג'גוני (ק"ג) בקרב תלמידי בית-ספר לאחר שביקרו ברפת. מובאים במאמר זה המלצות וצעדים שיש לנקוט כדי למנוע התפרצויות דומות בעתיד.

        יהושע לשם, הדסה כהן-לולב, נועה די-קסטרו, חוה טבנקין ודב שטינמץ
        עמ'

        יהושע לשם, הדסה כהן-לולב, נועה די-קסטרו, חוה טבנקין ודב שטינמץ

         

        יתר-לחץ-דם עמיד מוגדר כלחץ-דם אשר אינו יורד מתחת לערך של 140 ממ"כ סיסטולי או 90 ממ"כ דיאסטולי, למרות שהחולה מטופל בשלוש תרופות במישלב מתאים ובמינון מיטבי, כאשר אחת התקופות היא מקבוצת המשתנים. היארעות של יתר-לחץ-דם עמיד נבדקה במספר מועט יחסית של עבודות, ושיעורה נע בין פחות מ-3% ועד 29%. ידוע היום על מספר סיבות התורמות להתהוות מצב זה, הכוללות בין השאר מצבי יתר-לחץ-דם עמיד מדומה, היענות נמוכה לטיפול, נטילה בו-זמנית של תרופות נוספות, עודף נוזלים, מצבים קליניים כמו עישון, השמנת יתר, סוכרת, עודף שומני הדף, תוכנית טיפול-תת מיטבית וסיבות שניוניות. שכיחותן של סיבות אלו טרם נבדקה בישראל.

        המטרות בעבודה הנוכחית הן לבדוק את שכיחות המטופלים עם יתר-לחץ-דם עמיד ולערוך השוואה בין שכיחות הגורמים השונים ליתר-לחץ-דם עמיד במירפאות הראשוניות בקהילה לעומת מירפאה מחוזית מייעצת ליתר-לחץ-דם.

        שיטות המחקר כללו בדיקת תיקיהם הרפואיים של כל המטופלים מעל גיל 20 ב-5 מירפאות כפריות ראשוניות במחוז הצפון, ובמירפאה המייעצת ליתר-לחץ-דם נסקרו החולים העונים למדדים של יתר-לחץ-דם עמיד. עבור אותם חולים שאותרו ועמדו במדדי ההגדרה, מולאו שאלונים שנכללו בהם פרטים דמוגרפיים, טיפול תרופתי מעודכן לביקור האחרון והערכת הסיבות השונות האפשריות למצב זה. כל השאלונים עברו עיבוד סטטיסטי לפי chi-square ו- Exact Fishers test, ועל פי התוצאות הוסקו המסקנות.

        יתר-לחץ-דם עמיד נמצא ב-10 מטופלים מתוך 227 חולי יתר-לחץ-דם במירפאות הראשונות (4.4%), וב-21 מטופלים מתוך 131 חולי יתר-לחץ-דם במירפאה המייעצת ל יתר-לחץ-דם (16%). בשמונה מטופלים (25.8%) נמצאה סיבה אחת להתהוות יתר-לחץ-דם עמיד, ב-14 מטופלים (45.2%) נמצאו 2-3 סיבות וב-9 מטופלים (29%) נמצאו 4 סיבות ויותר. היענות נמוכה לטיפול נמצאה ב-7 חולים, שיטת מדידה לקויה ב-3 חולים ונטילת תרופות המעלות את לחץ-הדם נמצאה בחולה אחד. מבין המצבים הקליניים הנלווים, דיסליפידמיה לא מאוזנת נמצאה ב-15 מטופלים (48.4%), סוכרת לא מאוזנת ב-11 מטופלים (35.5%) והשמנת יתר ב-10 מטופלים (32.3%). פעילות סימפאתטית מוגברת נמצאה ב-6 מטופלים (19.4%), וסיבות שניוניות נמצאו ב-4 מטופלים (12.9%).

        המסקנות ממימצאים אלו הן, כי שכיחות יתר-לחץ-דם עמיד במירפאות הראשוניות היא בשיעור של 4.4%, ובמירפאה המייעצת ליתר-לחץ-דם – 16%.

        השכיחות זהה לזו המדווחת בספרות הרפואית ונובעת מהאופי השונה של החולים המטופלים בהן. העובדה שבמחצית מהחולים נמצאו 2-3 סיבות ליתר-לחץ-דם עמיד, וכי בשליש מהם נמצאו 4 סיבות ויותר, מדגישה את מורכבות הבעיות הרפואיות של קבוצת חולים זו מחד-גיסא, והצורך בגישה טיפולית כוללנית רב-מערכתית מאידך-גיסא. בכמחצית מהחולים ביתר-לחץ-דם עמיד ניתן לזהות חולי סוכרת ודיסליפידמיה לא מאוזנים, וכן חולים עם השמנת יתר. עובדה זו ממחישה את הצורך באיזון קפדני של רמות הסוכר ושומני הדם בחולים אלו, כחלק בלתי-נפרד מהטיפול ביתר-לחץ-הדם, ואת חשיבות הירידה במשקל בחולים הלוקים בעודף משקל.

        טוביה הדר, יעקב שבירו, בני נגריס ואיתן יניב
        עמ'

        טוביה הדר, יעקב שבירו, בני נגריס ואיתן יניב

         

        גת הספנואיד (sphenoid sinus) היא הנסתרת מכלל גתות האף. התסמינים של מחלה בגת זו אינם סגוליים, ולכן האיבחון מתבסס על בדיקות דימות, טומוגרפיה מחשבית ותהודה מגנטית.

        בשנים האחרונות הפכה השיטה האנדוסקופית לגישה הנבחרת בטיפול בלוקים בגת הספנואיד. בין השנים 1992-1997 בוצעו במחלקתנו 38 ניתוחים אנדוסקופיים של גת הספנואיד, בעקבות מחלה מבודדת של גת זו.

        התסמינים של החולים היו כאבי ראש, נזלת, חסימה של האף ודמם מהאף. אולם תסמינים אלו אינם סגוליים למחלה בגת הספנואיד. המימצאים בניתוח כללו תהליך זיהומי, כיסה, מוקוצלה, זיהום פטרתי, אדנומה של בלוטת יותרת המוח וגרורה של שאת הרקטוסיגמואיד.

        בסקירה זו מדווח על ניסיוננו ביישום השיטה האנדוסקופית לטיפול בלוקים במחלה מבודדת בגת הספנואיד. בגישה ניתוחית זו שיעורי האיבחון וההצלחה הטיפולית גבוהים, שיעור התחלואה נמוך, ומשך הניתוח והאישפוז קצרים.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303