• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2019
        זאב כרפס, שפרה שורץ, עמ' 760-763

        עבודתם של רופאים כפריים בדרום אפריקה במחצית הראשונה של המאה העשרים כללה התמודדות רפואית ואתית: מתן שירותי בריאות תחת חוקי הפרדה גזעית; מתן שירותי בריאות נאותים לאוכלוסייה כפרית בורה ולאוכלוסייה לבנה מבוססת ומשכילה יותר, בעיירות ובחוות נידחות, ובאזורים נידחים הרחוקים ממרכזי בריאות גדולים ומבתי חולים. הרופא נדרש להיות כל יכול מבחינה רפואית ואנושית, תוך שמירה על כללי האתיקה ועל התנהלות רפואית ראויה. דרישות אלו העמידו לא אחת את הרופא בפני דילמות רפואיות ואתיות קשות. ד"ר ג'ק כרפס, רופא כפרי יהודי בדרום אפריקה שעלה לישראל בשנת 1951 וכיהן משנת 1953 כסמנכ"ל ומשנה למנכ"ל הדסה, תיאר זאת בצורה ציורית בזיכרונותיו. מאמר זה בא להציג אירועים שליוו את התמודדותו היומיומית כרופא כפרי בדרום אפריקה של ההפרדה הגזעית, ולאחר מכן כמתמחה אחראי על מחלקת "הילידים" (כינוי גנאי גזעני שניתן אז לבני המקום) (Native Medical Department) אשר שירתה אוכלוסייה מגוונת, ואת בעיות הבריאות והתחלואה המיוחדות של האוכלוסיות השונות בהן טיפל. ד"ר כרפס מראה בזיכרונותיו כי גם רופא כפרי בודד, כמו גם רופא של קבוצות מיעוט בהפרדה, בתנאי חסר, יכול לתת טיפול רפואי מסור ומתאים תוך שמירה על כללי המקצוע יחד עם התנהלות אנושית ראויה.

        מרץ 2012
        זהר מור, איתמר גרוטו, אלכס לבנטל, מור, גרוטו, לבנטל, איידס, הגירת עבודה, קרן אפריקה, שחפת, aids, horn of africa, labor migration, tuberculosis

        זהר מור1,2, איתמר גרוטו3,4, אלכס לבנטל5,6

        1לשכת הבריאות רמלה, משרד הבריאות, 2המחלקה לשחפת ואיידס, משרד הבריאות, 3שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, 4המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, 5המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות, 6בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, ירושלים
        ישראל קולטת מהגרי עבודה משנות התשעים, מרביתם ממדינות מתפתחות, שהן אנדמיות לשחפת ולאיידס. גל זה התעצם בארבע השנים האחרונות, וכולל מהגרי עבודה שהגיעו מקרן אפריקה, המבקשים הכרה כפליטים. התגובה הציבורית בישראל למהגרי עבודה מתבטאת בדו קוטביות, ומתבססת בחלקה על דעות שאינן מבוססות. המצדדים בגירוש מהגרי עבודה מדגישים את השכיחות הגבוהה של מחלות מידבקות בקרבם, ומעלים חשש כי המחוללים יועברו לישראלים. המטרה במאמרנו זה היא לפרט את אופן ניטור הנתונים ואת סיכויי העברת מחלות מידבקות ממהגרי עבודה לאוכלוסיה המארחת.

        מעיבוד נתוני משרד הבריאות עולה, כי מבין כלל חולי השחפת והאיידס בעשור האחרון, 13% ו-17%, בהתאמה, הם מהגרי עבודה. יש להכיר בכך שמהגרי עבודה נסקרים דרך שגרה לשחפת בכלא בישראל או במדינות המקור שלהם. כך גם מומלץ לנשים המגיעות מאזורים אנדמיים להיבדק לאיידס במהלכן הריונן. כפועל יוצא מהניטור הפעיל באוכלוסיות אלה, היקף התחלואה המדווח גבוה מזה של אוכלוסיות שאינן נסקרות באופן שגרתי.

        הסיכוי שהמחוללים יועברו לאוכלוסיית המדינה המארחת מוגבלים, כיוון שנדרשת שהייה ממושכת עם חולה שחפת כדי להידבק במיקובקטריה, או לקיים יחסי מין עם נשא
        HIV/חולה איידס כדי להידבק בנגיף. מגעים אינטימיים מעין אלה בין מהגרי עבודה לבין תושבי ישראל אינם שכיחים, ומרבית ההעברות מתרחשות בין מהגרי עבודה. בנוסף, מהגרי עבודה הם אנשים צעירים ולרוב בריאים בהשוואה לאוכלוסיית המדינה הקולטת, תופעה הקרויה "אפקט המהגר הבריא", ולפיכך נוטים פחות לחלות.

        משרד הבריאות משקיע משאבים למניעת התפשטות מחלות מידבקות, ומממן את הטיפול לכל מהגרי עבודה עם שחפת ולנשים הרות נשאיות
        HIV/חולות איידס. שירותים נוספים מופעלים על ידי ארגונים שאינם ממשלתיים ועונים על צרכים רפואיים נוספים. עם זאת, יש להכיר בצרכים הבריאותיים הייחודיים של מהגרי עבודה, ולשקול לפתח שירותים ייחודיים ונגישים, שיובילו לאבחון ולטיפול מוקדם במהגרי עבודה וימנעו העברת מחלות מידבקות בקהילה.

        ספטמבר 2010
        דרורית עטיאס, אייל מלצר, אייל לשם ואלי שוורץ

        דרורית עטיאס, אייל מלצר, אייל לשם, אלי שוורץ

         

        המרכז לרפואת מטיילים ורפואה טרופית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

         

        הקדמה: בשנים האחרונות מהווה ריקטסיה אפריקאית (Rickettsia africae) סיבה שכיחה וחשובה למחלת חום בקרב מטיילים באפריקה דרומית לסהרה, ובעיקר בדרום אפריקה.


        שיטות: נערך מעקב פרוספקטיבי אחר 671 משתתפות בסדרת מסעות ג'יפים בדרום אפריקה בשנת 2008.


        תוצאות: תשע משתתפות (1.34%) במסעות הללו חלו בריקטסיה אפריקאית. סימני המחלה כללו חום, כאב ראש, כאבי שרירים, תפרחת שלפוחיתית, שריעות (הגדלת) קשריות לימפה ונגע גלדי טיפוסי – Eschar.  חוסר מודעות למחלה הוביל לאבחון שגוי, ובחלק מהנשים הוא אף גרם לעיכוב במתן דוקסיציקלין.


        מסקנות: זיהום בריקטסיה אפריקאית אינו נדיר בקרב מטיילים ישראלים באפריקה דרומית לסהרה. לכן, חשוב להדריך מטיילים לאזורים הנגועים כיצד להימנע מנשיכות קרצית (Tick) ולהעלות את המודעות למחלה בקרב רופאים בישראל, על מנת למנוע אבחנות שגויות וטיפולים מיותרים.
         

        אפריל 1999
        דורון זמיר, חן זמיר, שמעון שטורך, מוני ליטמנוביץ' ופלטיאל ויינר

        Acute Malaria in an Israeli Tourist to Kenya

         

        Doron Zamir, Chen Zamir, Shimon Storch, Moni Litmanovich, Paltiel Weiner

         

        Dept. of Internal Medicine A, Hadera Sub-District Health Office and Nephrology Dept. and Intensive Care and Infectious Disease Units, Hillel Yaffe Medical Center, Hadera

         

        Malaria is 1 of the main causes of death in third world countries. It has become extinct in Israel and imported cases are rare, since most visitors to endemic countries take anti-malarial prophylaxis. We report an Israeli tourist to Kenya infected with falciparum malaria complicated by severe metabolic acidosis, renal failure and adult respiratory distress syndrome. After intensive care treatment this preventable condition improved.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303