תוצאת חיפוש

רובא תומא, יעקב בורנשיין,

האגף לבריאות האישה, בית חולים לגליל המערבי, נהרייה והפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

המודעות לכאב כרוני בעריה הלכה וגדלה במשרך העשורים האחרונים, הן בקרב הרופאים והן בכלל האוכלוסייה.

האטריולוגיה של כאב בעריה עדיין אינה ברורה, ולכן עד כה לא נקבעו מינוח וסיווג מתאימים לבעיה זאת ולהסתמנויות השונות שלה. כתוצאה מכך קובעים הרופאים אבחנות לא אחידות המקשות על קביעת טיפול מתאים לחולה ומפריעות להשוואת תוצאות טיפולים. בשנת 2003, אחרי כרבע מאה של התלבטויות, נקבע מינוח חדש לבעיה של כאב בעריה.

במאמר הנוכחי מוצגות תהפוכות המינוח של תיסמונת כאב בעריה, ובדרך זו את ההבנה הגוברת והולכת בשנים האחרונות של הגורמים לה.

כן נסקרים הסיפרות בנושא מינוח כאב בעריה וסיכום הדיונים בעניין בכנסים העולמיים של החברה הבינלאומית לחקר מחלות העריה-והלדן International Society for the Study of Vulvovaginal Disease (ISSVD) משנת 1976 עד שנת 2003. בשנת 1976 הגדירו חברי החברה הבינלאומית לחקר מחלות העריה-והלדן כאב עצמוני בעריה כבעיה נפרדת, וקראו לה אז Burning vulva syndrome. בשנת 1985 נקבע המונח Vulvodya שנועד לתאר בעיה כרונית של כאב בעריה. בהמשך הוחלף הכינוי Vulvodynia ל-Vulvar Dysesthesia כמונח כללי ולו שני תת-סוגים שונים: Dysesthetic vulvodynia ו- Vestibulitis. המונח האחרון הוחלף בשלב ראשון במונח Vestibulodynia וזה מאחר שלא הוכחה אטיולוגיה דלקתית לבעיה. בשנת 2003 נקבע המינוח הסופי בו התקבל המונח Vulvodynia אשר סווג ראשית על-פי מיקום הכאב למפושט או ממוקם, ומשנית על-פי נוכחות או היעדר לחץ מקומי הגורם לכאב (גירוי לכאב).

לסיכום, קביעת מינוח לתת-הסוגים של כאב בעריה מבטיחה לרופאים ולחוקרים אבחנה אחידה, דבר החיוני להמשך המחקר בנושא, לגילוי הגורמים למצב ולפיתוח יעיל.

חיים קפלן¹, ערן בר-מאיר¹, דליה גלבוע¹, בתיה יפה², אוסוולדו רבינוביץ³, אבי קרסיק, מרק ויזר⁵, יגאל מדג'ר⁶, יעקב רמון⁷, איל שיף³, חגי צור¹, אריה אורנשטיין¹

¹המח' לכירורגיה פלסטית, ²היח' הארצית למיקרוכירורגיה, ³מח' נשים ויולדות, ⁴היח' לאנגדוקרינוטלוגיה, ⁵המח' לפסיכיאטריה, ⁶היח' לפוריות הגבר, ⁷המח' לאורולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

שכיחות הניתוחים לשינוי מין בישראל נמצאת במגמת עלייה מתמדת. ישראל נמנית עם מדינות ספורות בעולם שבהן מבוצעים ניתוחים לשינוי מין אך ורק במערכת הבריאות הציבורית. בישראל נהוג ניתוח זה משנת 1986. כיום, המרכז היחיד בישראל שמבוצעים בו ניתוחים לשינוי מין הוא המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. בתל-השומר מכהנת ועדה רב-תחומית שהוקמה על-פי הנחיות משרד הבריאות. ביצוע הניתוח מותנה בקבלת אישור הוועדה,לאחר תקופת מעקב של שנתיים שבה הפרט חי חיים מלאים כבן המין השני.

בסקירה הנוכחית מדווח על ניתוחים לשינוי מין מאישה לגבר ומגבר לאישה, בסקירה נכללים מהלך הניתוח, החלמה, תוצאות וסיבוכים אפשריים. המטרה בסקירה זו היא ליידע את ציבור הרופאים על אפשרות טיפול זו ועל ההוריות האפשריות להפניית מתרפאים.

יורם קלוגר, עמי מאיו 

החטיבה לכירורגיה ב', מערך הטראומה רבין, מרכז רפואי תל-אביב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

חינוך מתמחים בכירורגיה נידון בספרות הרפואית בהרחבה לנוכח שינוי מדיניות שעות העבודה. נסיונות לעצב תוכניות התמחות חדשות נעשים בארה"ב במטרה לחשוף את המתמחים למיגוון הפתולוגיות ותחומי הכירורגיה השונים, למרות הגבלת שעות העבודה. תחום הטראומה וחינוך המתמחה בתחום זה נפגעים קשות מכמה טעמים: המקצוע הופך בהדרגה ללא ניתוחי, ולכן עניין המתמחים בו פוחת, רב-גוניות (הטרוגניות) ניכרת בקרב מטפלים מביאה למיהול ידע ולכן לפגיעה בהפצתו, ולמרות היותו תחום מוכר בעולם במיסגרת ענף הכירורגיה הכללית, בישראל לא זכה תחום זה לעדנה כפי שקרה במדינות בעולם, ואך מעטים מבוגרי ההתמחות בכירורגיה כללית יבחרו בתחום הטראומה כמקצוע. מוצע לכן שינוי מובנה באופן הוראת הטראומה בישראל ושינוי אירגוני בכירורגיה, במטרה לחזק את מערכי הטראומה  ולמנוע בריחת מתמחים מתחום זה כעיסוק עתידי.

צחי גרוסמן¹, דוד ברנסקי²  

¹מירפאת ילדים, מכבי שירותי בריאות, ²אגף הילדים, הדסה עין-כרם ירושלים

דלקת אוזן תיכונה חדה היא הסיבה השכיחה ביותר לביקור במירפאה ולרישום תרופות אנטיביוטיות בגיל הילדות. בשנים האחרונות ניצפתה עלייה בעמידות חיידקים לתרופות האנטיביוטיות. לנוכח זאת נבחנה מחדש ההתייחסות לטיפול האנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה חדה. נמצא שקיים איבחון-יתר של דלקת אוזן תיכונה חדה על-ידי הרופאים, עקב קשיים בבדיקת האוזן - מצב הגורם לרישום מיותר של תרופות אנטיביוטיות. בחינת המהלך הטבעי של דלקת אוזן תיכונה חדה מדגימה שיפור עצמוני, בדרך-כלל ללא סיבוכים, ובעבודות שנערכה בהן השוואה בין טיפול אנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה חדה מול טיפול באינבו, הודגמה יעילות מיקטית בלבד של הטיפול האנטיביוטי בהקלת התסמינים. במטה-אנליזות שבהן עובדו המחקרים הללו על-פי העקרונות של רפואה מונחית הוכחות Evidence Based Medicine - EBM)), נקבע כי אין יתרון לטיפול האנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה חדה על-פני טיפול באינבו. אימוץ נתונים אלה הביא בהולנד להנהגת שיטת הטיפול המושהה: טיפול להקלה על התסמינים לתקופה של 24-72 השעות הראשונות של דלקת אוזן התיכונה חדה, ורישום תרופה אנטיביוטית רק לאחר כישלון קליני בתקופה זו.

המטרה בסקירה זו הייתה לבחון את הקשיים באיבחון דלקת אוזן תיכונה חדה המביאים לאיבחון-יתר של המחלה, לסקור את מהלך המחלה הטבעי, ולדווח על המחקרים והמטה-אנליזות שהושוותה בהם יעילות הטיפול האנטיביוטי מול אינבו. כן מפורטים בסקירה עיקרי שיטת הטיפול המושהה, וזו נבחנת כבסיס אפשרי לשיטת טיפול מומלצת בילדים עם דלקת אוזן תיכונה חדה.

רפאל נגלר

המח' לניתוחי פה ולסת והמעבדת לביוכימיה פומית, הפקולטה לרפואה, הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, חיפה

במאמר הנוכחי נסקרים המחקרים האחרונים שפורסמו בנושא שינויים מולקולתיים גרעיניים וסמני שאת, ותפקידם של אלה בגילוי וניטור הטיפול בחולים עם ממאירויות בראש ובצוואר. המידע מסתמך על תיאוריית ה-field cancerization המקובלת שבה מוסברת השכיחות הגבוהה של התהוות שאתות אפיתל  דרכי-הנשימה העליונות בעקבות היחפשות לגורמים מסרטנים – בראש ובראשונה טבק ואלכוהול.

ממאירות מתרחשת עקב הצטברות שינויים מולקולתיים בדנ"א, שכמותם וחומרתם מגיעה ל"מסה קריטית" בגיל מאוחר יחסית. לכן מושם דגש במאמר הנוכחי על שינויים בדנ"א כמותי (aneuploidy) ובאונקוגנים, ועל תיאוריית ה- field cancerization וגנים מדכאי שאת, דוגמת p53. בנוסף לכך, נדון בהרחבה התפקיד של סמני השאת בראש ובצוואר בקביעת הפרוגנוזה טרם הטיפול ובמסגרת המעקב.

יאיר למפל

המח' לנירולוגיה, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון

דופלר דרך הגולגולת היא שיטת דימות בעל-שמע, שמודגמות בה מהירויות זרימה בעורקים התוך-גולגולתיים. דופלר תיפקודי דרך הגולגולת (דתד"ג), היא שיטת איבחון המשווה בו-זמנית את מהירויות זרימת הדם בעורקים השונים בשני דורי המוח (ההמיספרות). בדיקת הדימות מבוצעת קודם לביצוע מטלות תנועתיות או קוגניטיביות ולאחריהן. הנחות היסוד העומדות בבסיסה של שיטה זו נדונו בעבודות שונות ויישומה מוכח כיעיל בחשיפה לגירויים השונים, אם כי בדרגת  יעילות שונה. יעילותה של שיטה זו הוכחה באיבחונים של המערכת הוואסקולרית המוחית הקדמית (המערכת התרדמנית). פירסומים שבהם נדון היישום של שיטה זו במערכת הוואסקולרית המוחית האחורית (המערכת הוורטברובזילרית) הם דלים יחסית והשיטה לא הוכחה עדיין במידה מספקת. שיטה זו היא יעילה וקלה לתיפעול כשנדרשת הדגמת שינויים בזרימת הדם למוח, תוך היחשפות למטלות תנועתיות וקוגניטיביות או לגירויים חיצוניים תחושתיים, שמיעתיים או ראייתיים. שיטה זו עשויה להיות לעזר ברמה המחקרית בקבוצות נבדקים בריאים או בקבוצות חולים שונות. בנוסף לכך, יתכן יישום קליני נרחב במעקב אחר חולים בשלבי השיקום השונים.

רפאל נגלר

המח' לניתוחי פה ולסת והמעבדה לביוכימיה פומית, הפקולטה לרפואה, הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, חיפה

במאמר זה נסקרות תוצאות המחקרים בנושא שינוים מולקולתיים וסמני שאת, ותפקידם בגילוי, איבחון וניטור הטיפול בשאתות ממאירות של הראש והצוואר. להלן נדונה חשיבותם של סמני פני שטח התא, כולל אנטיגנים של דם, גורמי צמיחה, קולטנים וסמנים תוך-ובין-תאיים, ציטוקרטינים (cytokeratins), פילאגרין (filaggrin), אינוולוקרין (involucrin) ורטינואידים (retinoids). התפקיד הפרוגנוסטי של סמני השאת בראש צוואר טרם הטיפול במסגרת המעקב הנמשך שבעקבותיו, נדון בהרחבה.

עמירם כ"ץ (1), מלכה איצקוביץ' (1), עדה תמיר (2), אורה פילו (1), פלביה שטיינברג (1), חיים רינג (1), יעקב רונן (1), רלוקה שפסר (1), ראובן גפשטיין (3)

(1) המח' לשיקום ד' ו-ג', בית החולים לווינשטיין, רעננה, (2) המח' לרפואה קהילתית ואפידמיולוגיה, הפקולטה לרפואה, הטכניון, (3) היח' לניתוחי גב, בית החולים מאיר, כפר-סבא

עד לאחרונה הוערך תיפקוד בנפגעי חוט-השידרה (נח"ש) באמצעות סולמות מדידה סטנדרטיים שנועדו לסוגי נכויות מגוונים. אולם לסולמות אלו רגישות נמוכה יחסית לשינויים במרכיבי תיפקוד חשובים לנח"ש ואינם סגוליים דיים לבדיקה של תת-קבוצה מסוימת.

הנפוץ בסולמות ברפואת- שיקום, ה-Functional Independence Measure (FIM), מאפשר למדוד בעיקר את ההפרעה שהנכות גורמת לסביבה המטפלת ולאו-דווקא לחולה עצמו. לכן פותח במחלקה לשיקום נפגעי שידרה בבית-החולים לוינשטיין הסולם Spinal Cord Independence Measure (SCIM), שהוא ייחודי לנח"ש.

סולם ה- SCIM מאפשר לתת מענה לחסרונות שנמצאו בסולמות בהם הסתייעו המטפלים עד כה ובנוסף הוא קל ליישום. הגירסה הראשונה שלו נמצאה מהימנה ורגישה מ-FIM לשינויים בתיפקוד נח"ש. לשיפור חלק מניסוחיה פותחה גירסה שנייה של הסולם – ה- II SCIM. גירסה זו נמצאה מהימנה גם היא, ובחלק ממרכיבי התיפקוד היא אף מהימנה יותר מהמקורית.

במחקר הנוכחי נבדקה הרגישות היחסית של II SCIM לשינויים בתיפקוד נח"ש, תוך השוואה ל-FIM. בעשרים ושישה נח"ש בוצעו בדיקות עוקבות של II SCIM ו- FIM במהלך אישפוז שיקומי. נמצא מיתאם גבוה בין הציונים הכוללים של שני הסולמות (¡=0.915; p>0.0001). השינוי הממוצע בציון התיפקוד מהבדיקה הראשונה לאחרונה היה גדול ב-II SCIM  לעומת FIM (p<0.04), ושיעור הזיהוי של שינויים בתיפקוד נח"ש היה לרוב גדול יותר ב- II SCIM. יתרון ה- II SCIM בזיהוי השינויים התבטא בתחומי התיפקוד בהם קיים שוני מהותי בתוכן הסולם בינו ל-FIM

תוצאות אלו מאששות את תקפותה של הגירסה השנייה של SCIM. עם זאת, כדי לאפשר ישום נרחב ובינלאומי בסולם, נדרשת בדיקתו בקבוצות גדולות יותר, וכן במדינות ותרבויות שונות.

אלכס לבנטל (1), דן גנדקו (1,2)

שירותי בריאות הציבור (1), המח' לאפידמיולוגיה (2), משרד הבריאות

בתוך תקופה של שנה נפטרו בישראל שלושה בני אדם מכלבת, לאחר שהמחלה מוגרה מזה כארבעים שנה. מקרי מוות אלה ממחלה חשוכת מרפא, אך הניתנת למניעה על-ידי מתן חיסון משולב פעיל וסביל, עוררה הדים בתקשורת ובחוגי הרפואה.

המטרה בעבודה זו היא לבחון את דפוסי ההתנהגות של הציבור מחד-גיסא ואת זו של הרופאים המטפלים בלשכות-הבריאות, מאידך-גיסא. זאת נוכח ההישנות של סכנת ההידבקות של בני-אדם בכלבת.

בעבודה זו מודגם כי הציבור, שהעלה את פניותיו ללשכות-הבריאות לאחר כל אירוע כלבת בבעלי-חיים, עשה זאת בצורה מרשימה בעת שנחשף בתקשורת לסכנת ההידבקות בכלבת בשיעור הגבוה עד פי 5 בחודשים הסמוכים לאירוע. זוהי מעין "תגובת דחף" של הציבור לכל חשיפה לאירוע תחלואה בכלבת באמצעי התקשורת. תופעה דומה של עלייה במודעות ניצפתה גם בקרב הרופאים המטפלים, שהעלו את שיעור המחוסנים מ-10% מכלל הפונים עד ל-25% מכלל הפונים. תגובה זו ירדה במשך הזמן למצב שלפני התפרצות הכלבת. במאמר זה מודגשת השפעת התקשורת על העברת מסרים של חינוך לבריאות ותגובת הקהל והמטפלים אליה.

עם זאת יש לזכור, כי חיסונים אלה מהווים מניעה שניונית בלבד, ואילו המניעה הראשונית נמצאת באחריות הרפואה הווטרינרית הציבורית, הכוללת חיסונים של חיות-מחמד, דילדול האוכלוסייה של בעלי-חיים משוטטים (כלבים וחתולים) וחיסון פומי של חיות-בר.

יוסי רימר (1), יצחק סרוגו (2)

מח' ילדים (1), המח' למיקרוביולוגיה קלינית (2), הטכניון מכון טכנולוגי, ביה"ח בני ציון חיפה

מספר שיא של חולי שעלת (311) בעשרים השנה האחרונות דווח בשנת 1999 על-ידי המחלקה לאידמיולוגיה של משרד-הבריאות. מחקר שנערך על ידי המחברים בשנה זו איפשר בדיקות תבית, סרולוגיה ו-PCR לאיבחון מחלת השעלת בחולים שהופנו על-ידי רופאים מהקהילה. שעלת אובחנה בכ-46% מהחולים שהופנו ושיעור החולים באוכלוסייה המקומית היה כ-15 חולים ל-105. שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי המדווח, העומד על כ-2 חולים ל-105. את העלייה בשכיחות המחלה ניתן לייחס לשינוי בתסמיני המחלה הקלאסיים המקשים על האיבחון, לדעיכה המהירה בחסינות ולחוסר-מודעות לתחלואה בגיל המבוגר. מובאת בזאת סקירה על המחלה, איבחונה ודרכי-הטיפול המקובלות כיום.

אהוד ברגר, רוני שילה, אברהם ויצמן, חנן מוניץ

המח' לבריאות הנפש א' ויחידת המחקר, המרכז לבריאות הנפש גהה

סכיזופרניה היא מחלה הטרוגנית עם מיגוון תסמינים רחב, ללא אטיולוגיה ברורה או אחידה. במהלך השנים, הועלו תיאוריות שונות בניסיון להסביר את ההסתמנות בסכיזופרניה באמצעות דגמים שונים, ומרביתם מבוססים על הפרעה בפעילות מרכזית של נירוטרנסמיטרים שונים, במיוחד דופאמין, סרוטונין וגלוטמאט.

בתחילה שלטה התיאוריה הדופאמינרגית שהניחה, כי קיימת פעילות-יתר דופאמינרגית במוח בחולים בסיזופרניה, במיוחד גירוי עודף של קולטנים מסוג D₂, בעיקר במסלולים מזולימביים ומזוקורטיקליים.

Transient Ischemic ECG Changes in Acute Cholecystitis without History of Ischemic Heart Disease

Lior Lowenstein, Amer Hussein

Dept. of Emergency Medicine, Bnai Zion Medical Center, Bruce Rapport Faculty of Medicine, Haifa

That abdominal distention, nausea, and chest pain may be accompanied by ischemic ECG changes is well known and has been described in the literature. However, very few cases have been reported with acute cholecystitis and ECG changes not due to cardiac ischemia.

We present a previously healthy 20-year-old woman admitted with acute cholecystitis. Prior to surgery routine ECG showed ST-depression and T-wave inversion. The day following cholecystectomy the ECG returned to normal. 1 month later, ergometry and echocardiography were both negative.

Based on the literature and our personal experience, although ECG changes may occur in acute cholecystitis, the possibility of cardiac ischemia must be excluded. However, when no cardiac basis is found, ultrasound of the biliary system might reveal the cause of these ECG changes. Thus, in acute cholecystitis with ischemic ECG changes but no other laboratory or clinical evidence of cardiac ischemia, ECG changes alone are not a contraindication to cholecystectomy. Furthermore, delay in treatment could be harmful.

Oral Manifestations of Bulimia Nervosa

Doron Aframian, Alice Markitziu

Dept. of Oral Diagnosis, Medicine and Radiology, Hebrew University- Hadassah School of Dental Medicine, Jerusalem

Bulimia nervosa (BN) is an eating disorder frquently accompanied by changes of the hard and soft tissues of the oral cavity and of the salivary glands. Routine dental examination in a 25-year-old woman disclosed oral signs and symptoms characteristic of BN and she was referred for psychiatric evaluation. Oral evaluation of patients suspected of BN is recommended to prevent irreversible damage to the oral and perioral structures.

Circadian Fluctuations in Efficacy of Streptokinase Thrombolysis

E. Goldhammer, L.Kharash, E.G. Abinader

Cardiology Dept., Bnei-Zion Medical Center and Technion Faculty of Medicine, Haifa

This study was designed to assess possible diurnal fluctuations in the efficacy of thrombolysis with streptokinase. 156 consecutive patients treated with streptokinase during the period 1.1.95-1.7.96 were studied retrospectively. Success or failure of thrombolysis was determined according to the accepted clinical and angiographic criteria starting at midnight, 12 times at 2-hour intervals, then 8 times at 3-hour intervals, and then 6 times at 4-hour intervals. A definite peak for successful thrombolysis was found in the late afternoon and early evening hours. Between 16:00-20:00 PM, in 30.23% successful thrombolysis were observed, compared to 6.98% between 20:00-24:00 PM (p<0.05) and in 10.53% between 00.00-04:00 AM (p<0.05).

Multiple regression analysis showed that the independent factor with the greatest impact on successful reperfusion was the actual time until thrombolysis (p=0.037); then came the interval from pain onset to streptokinase administration (p=0.020), while age and gender had much lesser impacts (p=0.328 and 0.215, respectively), and individual risk factors even less.

These findings may have several clinical implications: dose adjustment for the time of day may be required, with larger doses needed during morning hours, or preference for primary coronary angioplasty to avoid increase in bleeding complications due to higher doses of thrombolytic agents.

Changes in Structure and Process Components of Trauma Care in Emergedepartments

Rephael Joseph Heruti, Ron Ben-Abraham, Yanir Abramovitch, Michael Stein, Joshua Shemer, Baruch Marganit

Trauma Control, Israeli Center for Disease Control (ICDC), Israel Ministry of Health and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

In recent years there have been tremendous efforts to improve primary trauma care. The Ministry of Health and other authorities have invested in new trauma facilities in various hospitals. A nationwide survey with regard to structure and function of emergency departments was carried out. Compared to a similar survey conducted in 1992, significant progress in quality and quantity of equipment at various emergency departments was demonstrated. However, there are still differences between various hospitals. A drive to standardize trauma care will undoubtedly contribute to improvement in care of the injured.