תוצאת חיפוש

ערן שרון^1,2 אילן ד' אבין², יי לאונג²

¹המחלקה לכירורגיה כללית א', מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון, הפקולטה לרפואה סאקלר אוניברסיטת תל אביב, ²המחלקה לכירורגיה אונקולוגית, בית החולים על שם הנסיכה מרגרט, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת טורונטו, קנדה

דוקטוסקופיה של השד היא פעולה מיקרו-אנדוסקופית, המאפשרת הסתכלות ישירה במערכת תעלות השד. זוהי פעולה חודרנית, המבוצעת באמצעות מכשיר אנדוסקופי זעיר – הדוקטוסקופ, אשר מוחדר דרך פתח הפטמה אל מערכת תעלות השד.

רוב נגעי השד: הטבים, הטרום ממאירים, והממאירים, מקורם בתאים ממערכת תעלות השד. עובדה היסטופתולוגית זו עוררה התלהבות בקרב העוסקים ברפואת השד, עקב הפוטנציאל לפתח את הדוקטוסקופיה כשיטה שתאפשר הסתכלות ישירה על רקמתה הפנימית של תעלת השד.

במהלך השנים, עם השיפור באיכות המכשיר ומזעורו, ועם הוספת תעלת עבודה, התאפשר גם ביצוע פעולות אבחון וטיפול בנגעים מוקדמים בשד. האפשרות להרחבת התעלה, ההתקדמות בפיתוח המכשיר, שטיפת תעלת שד מוגדרת, בדיקה ציטולוגית וביצוע ביופסיות דרך תעלת העבודה – כל אלו היוו תרומה משמעותית בשיפור יכולות השיטה, ובגילוי של נגעים טרום ממאירים ואף ממאירות בשד בשלביה המוקדמים.

הדוקטוסקופ מאפשר הכוונה מדויקת יותר בכריתת נגעים תוך ניתוחיים. ככלי טיפולי הוא מאפשר לכרות נגעים טבים באמצעות מכשירי עזר מתקדמים וזעירים, ובאופן זה מונע ניתוחים מיותרים.

למרות ההיגיון הרב שבנחיצות בדיקה הסתכלותית ישירה במערכת תעלות השד, ולמרות פיתוח המכשיר במהלך השנים, עדיין נותרו על כנם מספר לא מבוטל של חסרונות ומוגבלויות בכל הקשור לשיטה ומידת בטיחותה. מכאן, שעדיין קיימים ספקות בקרב אנשי המקצוע באשר ליעילות הדוקטוסקופיה.

המטרה במאמר זה היא להציג שיטה לקהילה הרפואית העוסקת ברפואת השד בישראל, אשר אינה נפוצה בישראל בהשוואה למדינות רבות אחרות, וייתכן שתתפוס את מקומה הראוי בעתיד. בנוסף, נסקרים התפתחות השיטה, יתרונותיה, מגבלותיה וייתכנות יישומה בעתיד.

ענב יפת¹, סעיד אבו זיד¹, ואיל נאסר¹, אבי פרץ², יהושע צרפין¹

¹מחלקת ילדים, המרכז הרפואי על שם ברוך פדה, פוריה, ²המעבדה המיקרוביולוגית, המרכז הרפואי על שם ברוך פדה, פוריה

פסטרלה הוא חיידק המהווה חלק מפלורת מערכת העיכול של בעלי חיים רבים. באדם, נגרמים עיקר הזיהומים  על ידי הזן פסטרלה מולטוסידה, ורובם המוחלט מתרחשים לאחר נשיכת בעל חיים נגוע. הזיהומים הנגרמים מוגבלים לרוב לאזור הנשיכה. זיהומים מערכתיים שכיחים פחות,  ודווחו בעיקר באנשים הלוקים במחלות רקע שונות. אנו מדווחים במאמר זה על פרשת חולה, ילד בריא, בן שנה ותשעה חודשים, שאובחן עם  בקטרמיה של פסטרלה קניס לאחר שנחשף לצואת ארנבת. למיטב ידיעתנו, זהו דיווח ראשון על בקטרמיה שנגרמה מפסטרלה קניס.

יצהל ברנר

רפואה גריאטרית, מרכז רפואי מאיר, כפר-סבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, האיגוד לרפואה גריאטרית, ההסתדרות הרפואית בישראל, רמת-גן

בישראל חיים כ-100,000 בני-אדם שעברו את גיל השמונים. כל אדם מקבוצה זו פונה בממוצע אחת לשנתיים לחדר-המיון. כשפונה כזה מתאשפז, למעלה משליש מהאישפוזים בבתי-החולים הכלליים הם של בני שמונים שנה ויותר. המחלקות לרפואה גריאטרית בבתי-החולים הכלליים אינן מסוגלות לעמוד בהיקף זה. הקשישים עצמם מעונינים לקבל את השירות הרפואי ככל אזרח, במירפאות הקהילה ובבתי-החולים הכלליים, כמשתמע גם מחוק זכויות החולה.

ערן בן-אריה¹, אלון רשף², אליוט בארי³

¹היח' לרפואה משלימה ומסורתית, המח' לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון חיפה, שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה והגליל המערבי, ²המח' לפסיכיאטריה, מרכז רפואי העמק, הפקולטה לרפואה, הטכניון חיפה, ³בית-הספר לבריאות הציבור והמח' למטבוליזם ותזונת האדם, הפקולטה לרפואה הדבה והאוניברסיטה העברית, ירושלים

צמח הקאווה (Piper methysticum) מנוצל מזה מאות בשנים על-ידי תושבי האיים בפיג'י וסביבותיה למטרות טקסיות וחברתיות. בשנים האחרונות דווח על צריכה נרחבת של הצמח במדינות המערב לצורך טיפול בהפרעות חרדה. במספר מחקרים מבוקרים ואקראיים הודגמו יעילות הטיפול בצמח זה בהשוואה לאינבו, ובטיחותו היחסית בטיפול קצר-טווח.

בשנתיים האחרונות רבה הדאגה ביחס לבטיחות הטיפול שחייבה במיעוט מהחולים השתלת כבד, וחלקם נפטרו.

במאמר זה נבחנים היבטים של יעילות ובטיחות הטיפול בצמח הקאווה, מדווח על המצב החוקי-משפטי של הטיפול בצמח בישראל ובעולם, תוך התייחסות לסוגיות אלה בהקשר הרחב יותר של טיפול בצמחים ושל הקשר מטפל-מטופל.

ערן דולב

המחלקה לרפואה פנימית ה', מרכז רפואי איכילוב, תל-אביב

פרשת התאלידומיד היתה הרבה מעבר לסיפור על אודות תרופה שגרמה לעיוותים קשים באלפי ילודים וכתוצאה מכך הופסק הטיפול בה. הפרשה הונצחה בזיכרון הקולקטיבי של מקצוע הרפואה ואף של החברה כולה, באירוע טראומטי ביותר בתולדות הפיתוח של תרופות. מחד-גיסא הביא האירוע להידוק הבקרה על תהליך אישור הטיפול בתרופות חדשות, ומאידך-גיסא הוביל את הרופאים להכיר בעובדה כי לא כל מוסכמה הגיונית היא בהכרח נכונה. לדוגמה, ההנחה המקובלת בדבר היותה של השיליה מעין מחסום ביולוגי שאינו מאפשר חדירת רעלנים אל מערכות גופו של העובר, התברר כבלתי מבוססת.

Treatment of Sputum Retention by Minitracheostomy 

A. Ben-Nun, E. Altman, L.A. Best

General Thoracic Surgery Dept., Rambam Medical Center, Haifa

Maintenance of bronchopulmonary hygiene is mandatory for preventing complications of respiratory therapy in the hospitalized patient. Removal of secretions from the tracheobronchial tree is crucial. Conventional therapy, designed to assist in dislodging airway secretions, includes chest physical therapy, incentive spirometry, transnasal endotracheal suctioning and bronchoscopy.

Minitracheostomy was first described by Matthews and Hopkinson for recurrent endotracheal suctioning in 1984. Since then there have been few papers about it, but they report good results with low morbidity. Despite this, its use is not popular in routine clinical work.

We report our experience with minitracheostomy in the prevention of sputum retention. We conclude that its use is easy, safe and very effective in preventing postoperative and post-traumatic respiratory complications.

Malignant Eccrine Poroma

R. Silfen, A. Amir, M. Feinmesser, D.J. Hauben

Dept. of Plastic and Reconstructive Surgery, and Pathology Dept., Rabin Medical Center (Beilinson Campus), Petah Tikva

Malignant eccrine poroma (MEP) is rare and both clinical and histologic diagnosis is often difficult. Therefore, diagnosis is sometimes delayed or even incorrect. We report a case in a 70-year old man with MEP of the leg. He demonstrated typical MEP behavior and the problems of differential diagnosis.

Cocaine "Mules"

Ornit Yanai, Jehuda Hiss

L. Greenberg Institute of Forensic Medicine, Tel Aviv (Affiliated with the Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University)

We present 2 cases of "body-packer" syndrome (BPS) in which the "mules" carrying the packages of narcotics arrived at Ben-Gurion Airport presented symptoms of acute cocaine intoxication due to the bursting of packages of narcotics they were transporting within their gastro-intestinal systems.

Acute cocaine overdose due to sudden massive release of the drug into the digestive system in BPS, may cause psychosis, convulsions and eventually death. Blood levels of cocaine between 0.25 and 5 mcg/ml are toxic and occasionally lethal. When a package bursts within the digestive tract of a smuggler or blocks the intestines, an immediate laparotomy is necessary to evacuate the "ovules" and the remains of the drug from stomach and intestines. Patients merely suspected of being body packers can be diagnosed by physical examination and by means of various imaging methods. They can be conservatively treated with fluids and mild laxatives and kept under close supervision until the remaining packages are naturally discharged.

Sudden onset of psychotic behavior in travelers from South America or other drug-producing countries should raise suspicion of body-packer syndrome. The relevant authorities should therefore be aware of the symptoms and consider their potentially dangerous outcome.

Quinidine-Induced Rheumatic Toxicity

D. Almoznino-Sarafian, N. Cohen, R. Zaidenstein, V. Dishi, E. Zeckler

Depts. of Medicine C, A and F, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin (Affiliated with the Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University)

2 women with quinidine-induced lupus are presented. This condition is rare; only about 30 cases have been reported in the English literature. Both our patients had arthritis of the wrist, antinuclear antibodies with homogenous pattern and elevated ESR. Anti-double stranded DNA antibodies were present in 1 patient, and a petechial rash in the other. Complete resolution of arthritis occurred within a few days after quinidine withdrawal, but antinuclear antibodies persisted for several months.

"Charge" Association

Asher Barak, Lidia Gabis, Biniamin Mogilner, Shulamit Gelman-Kohan

Pediatric and Neonatal Depts., and Clinical Genetic Unit, Kaplan Hospital, Rehovot

CHARGE association represents a group of congenital anomalies with no clear etiology. The broad array of abnormalities, which involves several systems, has been the basis for the acronym CHARGE: coloboma, heart anomaly, choanal atresia, retarded growth and development, hypoplastic genitalia and ear malformation. We present 3 children with CHARGE association to illustrate the phenotypic variability and note the multidisciplinary treatment they received. It is recommended that this entity be approached in an interdisciplinary, integrated way to allow for faster diagnosis and better prognosis.