מותר הרופא מן הבינה המלאכותית (AI)?

תקציר

משחר ההיסטוריה צעדו האנושות והטכנולוגיה יד ביד, כאשר עולם הרפואה השכיל לרתום כל פריצת דרך לטובת המין האנושי. לאורך הדורות ראינו כיצד ההתקדמות הטכנולוגית מיתרגמת באופן ישיר לבריאות טובה יותר: הפחתת תחלואה, פיתוח תרופות חדשניות, הקלה על סבל והארכת תוחלת החיים תוך שיפור איכותם. עם זאת, הקידמה מעולם לא הגיעה ללא סיכון. מגילוי האש ועד לשימוש בקרני רנטגן ובאנרגיה גרעינית - כל טכנולוגיה יצרה גם אתגרים חדשים. עולם הרפואה התמודד עמם לאורך השנים תוך נאמנות לצו האתי העליון: "ראשית, אל תזיק" (Primum non nocere”"). בד בבד, המשיך לשאוף לאימוץ כלים מתקדמים שיש בהם כדי לשפר את איכות הטיפול. בעת הזו מתפתחות ומוטמעות במערכת הבריאות מערכות בינה מלאכותית, המשפיעות בין היתר על תהליכי אבחון, קבלת החלטות, ניהול מידע רפואי ותכנון טיפול. אף שהפוטנציאל הגלום בהן משמעותי, יישומן מחייב בחינה זהירה, מקצועית ואתית, והגדרה ברורה של גבולות האחריות והשימוש.

נייר עמדה זה מבקש להציע מסגרת עקרונית לאיזון בין קידום חדשנות רפואית לבין שמירה על עקרונות היסוד של האתיקה הרפואית. הוא מציג שיקולים מרכזיים הנוגעים לאיכות הטיפול, אחריות מקצועית, אוטונומיית המטופל, פרטיות, שקיפות והוגנות. מטרתו לשמש כלי עבודה לרופאים, למפתחים ולאנשי מערכת הבריאות, בבואם לשלב מערכות בינה מלאכותית באופן מושכל, בטוח ואתי.