עישון פסיבי, המכונה גם עישון כפוי או עישון סביבתי, מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן, שואף לריאותיו עשן מסיגריות או מוצרי טבק אחרים של מעשנים הנמצאים בקרבתו. העשן הנפלט לחלל האוויר מאזור הבעירה של הסיגריה ומפיו או אפו של המעשן, מכיל כמות כימיקלים דומה להרכב העשן שהמעשן עצמו שואף לריאותיו, על אף העובדה שהעשן נמהל באוויר הפתוח. הנמצאים בקרבת מעשנים, נאלצים לשאוף לקרבם את העשן בדומה למעשנים עצמם, וכך הופכים בעצמם, כביכול, למעשנים.
העישון הפסיבי מסוכן ביותר לילדים ולתינוקות. ריאות ילדים ניזוקות מעישון פסיבי, וילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לכך שיתפתחו אצלם מחלות נשימתיות, כגון דלקת ריאות ודלקת הסמפונות. על פי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה EPA, ריאותיהם של ילדים, החשופים לעישון פסיבי, מתפקדות באופן לקוי והם סובלים משיעול וכחכוח. כמו כן, הם עלולים לסבול מאסטמה, ברונכיטיס, דלקת ריאות, וזיהומים בדרכי הנשימה ובאוזניים.
לנוכח הסיכונים הטמונים בעישון פסיבי ותמיכת הציבור באיסור עישון ברכב בקרבת קטינים, מוצע לקבוע עבירת קנס אשר תאסור עישון ברכב בעת שנוסע בו קטין.
להצעת החוק, לעמדת הר"י