רקע
סדציה פליאטיבית הינה פעולה רפואית, במהלכה נעשה שימוש מפוקח ומבוקר בתרופות סדטיביות משרות שינה על מנת להשרות מצב של נינוחות/ירידה במצב ההכרה, במטרה להקל על סבל עמיד לטיפול של החולה הנוטה למות בשלב סופי, כלומר בשעותיו או בימיו האחרונים. השימוש בסדציה פליאטיבית הינו בבחינת "מוצא אחרון" לאיזון סימפטומים עמידים בסוף החיים, על מנת לאפשר לחולה מינימום סבל ומיתה נוחה ככל הניתן.
היכולת להציע למטופלים בשלב זה היא פעולה רפואית מוכרת ומוסדרת, שמאפשרת הקלה על תסמינים עמידים לטיפול, מעוגנת כחובה החוקית, המוסרית אנושית של כל מטפל להיטיב עם המטופל ולהקל על סבלו. למען הסר ספק, מטרת הסדציה אינה גרימה או החשת מוות, האסורים בחוק.
מבחינה חוקית חובת הטיפול בכאב ובסבל בסוף החיים מעוגנת בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו - 2005, המחייב מטפל לעשות כל שניתן כדי להקל על כאבו וסבלו של חולה הנוטה למות, לפי החוק ובהתאם לתנאים ולהסדרים במערכת הבריאות, וכן בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות 04/2015 - "קווים מנחים לסדציה פליאטיבית לחולה הנוטה למות".
סדציה פליאטיבית מתבצעת במגוון מסגרות - בתי חולים, מוסדות גריאטריים והוספיס בית. מבין מחלקות האשפוז בולטות המחלקות הפנימיות והאונקולוגיות. סדציה פליאטיבית לעולם תינתן במסגרת רפואית מסודרת ומפוקחת, הכוללת נהלים ופרוטוקולים מסודרים לנושא, ולא כשירות מזדמן הניתן על ידי אנשי צוות בודדים. על כל מסגרת טיפול - בתי חולים, מוסדות גריאטריים ויחידות הוספיס בית - לכתוב או לאמץ פרוטוקול סדציה פליאטיבית בהתבסס על מסמך זה ו/או המסמכים שלעיל, ובנוסף לקיים צעדי פיקוח ובקרה על ההליך.
מטרתן של הנחיות מקצועיות אלו היא יצירת מסגרת אחידה להליך הסדציה הפליאטיבית, שתאפשר לכל הגורמים המיישמים אותו בפרקטיקה הרפואית לעשות זאת בצורה בטוחה, מקצועית ומבוססת ראיות, תוך הקפדה על האיזון בין מניעת סבל ואי-החשת מוות.
מהדורת 2026