רקע ומבוא
מיגרנה היא מחלה שכיחה המופיעה בכ-15% מהאוכלוסייה הכללית, פי שלושה בנשים מאשר בגברים. - 37% 22% מהנשים תיסבולנה ממיגרנה בגיל הפריון עד כשליש מחולי המיגרנה סובלים ממיגרנה עם אאורה (aura) שמאופיינת בחסרים נוירולוגים חולפים, בדרך כלל תסמינים ויזואליים אך גם סנסוריים, שפתיים, או ממקור גזע מוח השימוש בתכשירים הורמונליים בנשים לפני המנופאוזה )למניעת היריון או התוויות רפואיות אחרות (ואחריה) טיפול הורמונלי חליפי הוא שכיח מאוד. קיים חוסר בהירות לגבי השימוש בתכשירים אלה אצל נשים הסובלות ממיגרנה. מטרת מסמך זה להבהיר את השיקולים והעקרונות בשימוש (והימנעות משימוש) בתכשירים הורמונליים באוכלוסייה זו.
עקרונות השפעת תכשירים הורמונליים על נשים הסובלות ממיגרנה
השפעה על התקפי מיגרנה
נטילת תכשירים הורמונליים יכולה להחמיר התקפי מיגרנה, להקל עליהם (כמו למשל בפרקטיקה נפוצה של נטילה רציפה של גלולות בנשים הסובלות ממיגרנה וסתית, למניעת התנודתיות ברמות האסטרוגן המהווה טריגר להופעת התקפים סביב הוסת), או לא להשפיע כלל על תבנית התקפים. בכל מקרה ההשפעה הפיכה, ואין דרך לצפות אותה.
אצל אישה שלא נטלה טיפול הורמונלי מעולם, חומרת המיגרנה אינה מדד המשפיע על קבלת ההחלטה על טיפול בתכשירים הורמונליים.
מהדורת 2026