בקשתו של רופא, שעשה התמחותו מחוץ לישראל, אל המועצה המדעית בבקשה להכיר בתואר המומחה ו/או לפטור אותו מבחינות ההתמחות, נבדקת באופן פרטני, וההחלטה מבוססת על תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 ועל עמידה בכל התנאים הנקובים להלן:
- ההתמחות התקיימה במחלקה או במוסד שקיבל הכרה (אקרדיטציה) למתן ההתמחות מגוף כלל ארצי, המוסמך לתת הכרה זו.
- ההתמחות נעשתה במשרה מלאה וברציפות, על פי נוהלים ודרישות לפעילות קלינית הדומים לאלה הקבועים בסילבוס ההתמחות הישראלי ובתקנות ההתמחות בישראל.
- קיים בהתמחות סילבוס מוגדר, הכולל פעילות, שאינה שונה עקרונית מהפעילות הנדרשת בסילבוס שנקבע עבור אותו מקצוע בישראל.
- תקופת ההתמחות אינה קצרה יותר מהתקופה הנדרשת בישראל.
יחד עם זאת, ניתן לשקול ולהכיר בתקופות עבודה שביצע/ה הרופא/ה בעת היותו/ה מומחה/מומחית כעונות על הדרישה לתקופות התמחות נוספות, במידה והייתה התמחותו/ה קצרה מזו שבארץ.
- הרופא/ה עסק/ה בתחום מומחיותו/ה ברצף עד להגשת הבקשה.
יחד עם זאת, הוועדה רשאית לשקול הכרה גם לרופא/ה שלא עסק/ה ברצף בתחום מומחיותו/ה עד 5 שנים לפני הגשת הבקשה.
חשוב !
במידה וקבעה המועצה המדעית שמבקש/ת התואר שעשה/עשתה התמחותו/ה מחוץ לישראל, התמחה/התמחתה לשביעות רצונה וגם עמד/ה בבחינות שהן שוות ערך לבחינות הנערכות בארץ, אך תקופת התמחותו/ה הייתה קצרה מזו הנדרשת בארץ באותו מקצוע, לא יאושר תואר המומחה. הוא יאושר רק לאחר שמבקש/ת התואר השלים/ה תקופת התמחות נוספת במחלקה מוכרת, כפי שנדרש בארץ באותו מקצוע. השלמה זו יכולה להיות במקצוע הראשי או במקצוע משנה, לפי גופו של עניין ולפי קביעת המועצה המדעית.