בהתאם לתקנה 10 א' (2) בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות התשל"ג- 1973), יכול מנכ"ל משרד הבריאות לאשר תואר מומחה "למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל אם המועצה המדעית ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות הצורך בבחינות".
בהתאם לתקנה 10 (ב') רשאי/ת המנהל/ת "בהמלצת המועצה המדעית להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינה שלב א', שלב ב' או שניהם".
רופא/ה בעל/ת תעודת מומחה שקיבל/ה במדינה אחרת וביצע/ה את דרישות המועצה המדעית (תקופת התאמה, עמידה בבחינות וכדומה), רשאי/ת להגיש בקשה לקבלת תואר מומחה בישראל, בצירוף המסמכים הנדרשים.
*יש להגיש בקשה נפרדת לכל תואר מבוקש.
על פי התקנות חייב/ת מגיש/ת הבקשה לתואר מומחה לצרף לבקשה את המסמכים הרשומים מטה, שיעידו על כך שעבר/ה התמחות סדירה במקצוע בו מבוקש התואר, במסגרת מוכרת ושעמד/ה בהצלחה בבחינות מוכרות.
תאריך תחולת תואר המומחה, כלומר התאריך בו המתמחה ייחשב/תיחשב כמומחה/ית, יהיה מתאריך השלמת חובות ההתמחות (עמידה בחינות, הגשת דו"ח מדעי היסוד, סיום פז"ם, עמידה בקורס ATLS וכדומה) או מתאריך הגשת הבקשה מהמועצה המדעית, המאוחר מבין השניים ולכן מומלץ להגיש את הבקשה מיד עם סיום כל חובות ההתמחות.