• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

    על מיניות ובריאות

    מיניות היא יותר מיחסי מין

    ד"ר שלומית שדמון

    מנהלת המרפאה לשיקום וטיפול מיני, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

    רופאת משפחה, מטפלת מינית ומדריכה מוסמכת, איט"ם.


    המיניות שלנו היא חלק בלתי נפרד מעצמנו. אנו נולדים יצורים מיניים ונשארים כך כל עוד אין פגיעה באיבר המין העיקרי שלנו – המוח. כל עוד יש לנו מוח מתפקד נהיה מיניים.

    האם להיות מיני פירושו לקיים יחסי מין? לא רק. להיות מיני זה לרצות שילטפו ויערסלו אותנו, זה להביט באישה או גבר נאים ולפנטז עליהם. להיות מיני זה לקום בבוקר, להסתרק ולבחור בגדים שיהיו לנו נעימים ושנרגיש בהם טוב בגוף. מיניות זה לחפש אינטימיות גופנית ונפשית עם מישהו\הי. מיניות זה לגעת בעצמנו בהנאה.

    ארגון הבריאות העולמי ניסח הגדרה של מיניות האדם: "צירוף האספקטים הגופניים, הרגשיים, האינטלקטואליים והחברתיים של הישות המינית, באופן המעשיר ומחזק את האישיות, התקשורת והאהבה" (1)

    מה היא אם כן בריאות מינית? כמה פעמים בשבוע צריך לעשות סקס? מה הממוצע? איך נכון לעשות את זה? מה גבול הנורמלי ומה מהווה סטיה מינית?

    ארגון הבריאות העולמי אף ניסח הגדרה לבריאות מינית: "מצב של נוחות פיזית, נפשית וחברתית הקשור למיניות. גישה חיובית ומכבדת למיניות וליחסי מין, הכוללת את האפשרות להנות מהתנסות מינית מהנה ובטוחה, ללא כפיה, אפליה או אלימות". על פי הגדרה זאת כל התנסות מינית אשר נעשית בהסכמה בין בני אדם מבוגרים, שלא בניגוד לחוק, כמו למשל יחסי מין עם קטינים, מותרת. יחסים סאדו-מזוכיסטים, למשל, הנעשים בהסכמת המעורבים ולהנאתם נחשבים לסטיה אך נמצאים בהחלט בהגדרת המיניות הבריאה.

    האם פעילות מינית משפרת את בריאותנו?

    1997 מחקר קוהורט אנגלי בו עקבו אחר 918 גברים בני 45-59 שנה במשך 10 שנים ונבדק הקשר בין מספר האורגזמות לתמותה מצא כי הסיכון לתמותה היה 50% פחות בגברים החווים אורגזמה בתדירות גבוהה לעומת אלה החווים מעט אורגזמות. כל תוספת של 100 אורגזמות בשנה נמצא כקשור לירידה בתמותה ממחלת לב איסכמית. odds ratio 0.64 (2)

    במחקר אוסטרלי מ-2010 נשאלו 2,800 גברים בני 75-95 שנה לגבי חיי המין שלהם. 49% השיבו כי מין חשוב להם. 30% קיימו יחסי מין לפחות פעם בשנה ו-56% היו מרוצים מתדירות יחסי המין ועבור 43% תדירות הסקס היתה פחותה מהרצוי. גברים בריאים היו פעילים מינית יותר מגברים חולים. הגורמים לחוסר פעילות מינית היו גיל מתקדם, חוסר עניין של הפרטנר, מגבלת בריאות כמו אוסטיאופורוזיס, סרטן ערמונית, סכרת, נטילת נוגדי דכאון או בטא-בלוקר. גברים שגרו עם שותפה ובעלי רמת טסטוסטרון גבוהה יותר חוו יותר סקס. (3)

    97% ממבוגרים בני 65+ אוהבים סקס. איכות המין חשובה יותר מהכמות. 54% מהזוגות הנשואים בגילאים אלו מקיימים יחסי מין. 65% מהנשים בגיל 70+ מדווחות על חיי מין. 30% דיווחו על יחסי מין בחודש האחרון ו 67% היו מרוצים מחיי המין שלהם.

    נשים בנות 80-102: 25% מהן דיווחו על יחסי מין עם בן זוג קבוע, 64% היו נגיעות וחיבוקים, 40% דיווחו על אוננות ו-30% על קיום יחסי מין עם חדירה.

    במחקר אמריקאי שכלל כ-6,000 נבדקים משתי קבוצות מעקב נמצא כי בגברים דווח על יותר פעילות מינית, יותר עניין במין ואיכות מין טובה יותר לעומת נשים. הבדלי מגדר אלו התרחבו עם עליית הגיל. בגיל 75-85, 39% מהגברים לעומת 17% מהנשים היו פעילים מינית. 70% מהגברים לעומת 50% מהנשים שהיו פעילים מינית דיווחו על איכות מין טובה ו-41% מהגברים לעומת 11% מהנשים היו מעוניינים בסקס. נשים וגברים שדיווחו על מצב בריאות טוב או מצוין התעניינו בסקס יותר מאלו שדיווחו על מצב בריאות בינוני או רע. בגיל 30 תוחלת חיי המין הפעילים היתה 35 בגברים ו-30 בנשים. בגיל 55 הפער גדל והיה 15 שנים לגברים ו10 שנים לנשים. בגיל 55 גברים בריאים הרוויחו 5-7 שנים של חיי מין פעילים לעומת חבריהם שמצב בריאותם בינוני או רע. נשים בריאות הרוויחו 3-6 שנות חיי מין פעילים לעומת נשים במצב בריאות בינוני או רע. (4)

    מיניות ומחלת לב איסכמית: במחקר עוקבה שנמשך 16 שנה ועקב אחר 1,165 גברים בני 40-70, שהיו ללא מחלת לב בתחילת המחקר, נמצא כי גברים שעשו סקס פעם בחודש או פחות היו בסיכון מוגבר ב-45% לחלות במחלת לב איסכמית לעומת גברים שקיימו יחסי מין פעמיים בשבוע או יותר. (5)

    סקס מפחית סטרס ולחץ דם: 46 גברים ונשים נבדקו במצבי לחץ, הרצאה בפני קהל ופתרון בעיות חשבון בקול רם. הנבדקים התבקשו למלא שאלון בנוגע ליחסי המין שלהם בשבועיים שקדמו למבדק. נמצא כי אנשים שהיו פעילים מינית בשבועיים שקדמו למחקר בסקס הכולל חדירה תפקדו טוב יותר במצבי לחץ לעומת אנשים שלא עשו סקס או שאוננו. מדידות לחץ הדם נמצאו נמוכות ב-14 mmHg בקרב הקבוצה הראשונה לעומת השניה והשלישית (6). נשים המקבלות חיבוקים מבני זוגן נמצאו מאוזנות טוב יותר בלחץ דמן. 59 נשים פרמנופאוזליות התבקשו לדווח על כמות ומשך החיבוקים עם בני זוגן, נמדדה רמת אוקסיטוצין ולחץ דם. נמצא כי יש קשר מובהק בין רמת אוקסיטוצין גבוהה, לחץ דם נמוך ומשך החיבוקים (.(P<0.05

    חיבוק ממושך, ליטוף ואורגזמה גורמים להפרשת אוקסיטוצין, הורמון הקשר והחברות. ככל שהחיבוק ממושך יותר כך גם עולה רמת האוקסיטוצין המופרש בדם (7).

    סקס ותגובת כאב: 20 נשים נבדקו בעת גירוי עצמי בנרתיק לתגובת כאב. גירוי עצמי נרתיקי העלה את סף הסבילות לכאב (לחץ על העור) ב-37% וסף זיהוי הלחץ ככאב עלה ב-53%. כשהגירוי העצמי הנרתיקי הביא לאורגזמה עלה סף הסבילות לכאב עוד יותר, ב-74% ואילו סף זיהוי הכאב עלה ב-106% (8). במחקר גרמני מ-2013 התבקשו הנבדקים לקיים יחסי מין בזמן התקף מיגרנה או כאב ראש מקבץ CLUSTER)). 60% מ-800 הנבדקים עם מיגרנה דיווחו על הקלה בכאב וכן 37% מ-200 הנבדקים עם כאב ראש מקבץ (9).

    סקס ומערכת החיסון: 112 סטודנטים נשאלו לגבי תכיפות ושביעות רצון מיחסי מין וחולקו לארבע קטגוריות: אלו שלא היו פעילים מינית, סטודנטים שעשו סקס פחות מפעם בשבוע, פעם-פעמיים בשבוע ושלוש פעמים בשבוע או יותר. נבדקה רמת IGA ברוק של הנחקרים. נמצא כי בקבוצה הפעילה ביותר, אלו שחוו סקס שלוש פעמים בשבוע או יותר, היתה רמת IGA גבוהה משמעותית משאר שלוש הקבוצות. לא נמצאו הבדלים במשך היחסים ושביעות הרצון בין ארבע הקבוצות. (10)

    סקס, דימוי עצמי ואיכות הקשר הזוגי: שלושה מחקרים בהם נבדק הקשר בין המוטיבציה לסקס הנובעת מנחישות עצמית לבין תחושת הערך העצמי ואיכות הקשר הזוגי. תיאוריית הנחישות העצמית (self-determination) הינה תיאוריה פסיכולוגית המתארת התנהגות הנובעת מצורך פנימי למילוי הצרכים הפסיכולוגים של האדם, ללא לחץ וללא צורך לרצות את האחר. נמצא כי מוטיבציה לסקס הנובעת מנחישות עצמית היתה קשורה לתחושת מילוי הצרכים הפסיכולוגים והאינטימיים, מה שהשפיע לטובה על איכות הקשר הזוגי. התחושה הטובה לגבי העצמי ולגבי הקשר נמשכה גם בימים בהם לא התבצע אקט מיני. במחקר זה נמצא כי בזוגות בהם הגברים פעלו בנחישות עצמית בהתייחסותם לסקס, גם הם וגם בנות זוגם דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר בקשר המיני (11).

    סקס וסרטן הערמונית: במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בשנים 1992-2000 כחלק ממחקרHealth Professional Follow-up Study , נבדק הקשר בין תכיפות אורגזמה עם שפיכה לבין היארעות סרטן הערמונית. 2,9342 גברים אמריקאים בני 46-81, נשאלו לגבי תכיפות השפיכה בגילאים צעירים יותר ובשנה האחרונה. נתגלו 1,449 מקרי סרטן הערמונית. מניתוח הנתונים נמצא כי תכיפות גבוהה של אורגזמה עם שפיכה, 21 או יותר לחודש, הפחית את היארעות סרטן הערמונית לעומת גברים שדיווחו על 4-7 שפיכות בחודש. =RR0.81 בהתייחס לדיווח על שפיכה בגיל 20-29, 0.68 בגיל 40-49, RR=0.49. לגבי נתונים מהשנה האחרונה. במחקר לא נמצא קשר בין תכיפות השפיכות לבין גילוי סרטן ערמונית מתקדם (12).

    סקס ושינה: לא רק בבדיחות, גם במציאות בני אדם נוטים להירדם לאחר יחסי מין. יחסי מין המלווים באורגזמה גורמים לעליה בהפרשת פרולקטין (13) . אחד מהשפעותיו של פרולקטין הינו רגיעה ונמנום ואמנם נמצא כי ריכוזו בדם בעת שינה עולה (14). בסקירה מעניינת על השינה בזוג, המיניות והבריאות כותבת Troxel על תפקיד האוקסיטוצין, שאף הוא מופרש בעת האורגזמה. אוקסיטוצין הוא כאמור לעיל "הורמון החברות" ותפקידו ביצירת קשר חברתי, הגנה על תינוק\ילד\בן זוג ותחושת האינטימיות נחקר רבות. אוקסיטוצין מפחית חרדה ומנמנם.  אוקסיטוצין המופרש בעת יחסי מין גורם לשיפור איכות השינה ואיכות הקשר האינטימי זוגי (15). לשינה איכותית תפקיד חשוב בשמירת משקל גוף תקין, ריכוז ומצב רוח מאוזן.

    סקס בנשים כמשפר ליבידו: לשמירה על חיי מין פעילים כולל חדירה חשיבות רבה במניעת ירידה בליבידו בנשים. הימנעות מחדירה עלולה להחמיר יובש נרתיקי, הפחתת זרימת הדם לנרתיק, פגיעה באלסטיות והצרות הנרתיק. כל הללו גורמים להחמרת אי הנוחות הכרוכה ביחסי מין ולירידה רבה עוד יותר בחשק המיני.   במחקר שבו נבדקו השפעות היובש הנרתיקי על המיניות והזוגיות נמצא כי 28% מהנשים לא שיתפו את בני הזוג במידע לגבי אי הנוחות בחדירה. נשים עם יובש נרתיקי הגיבו בירידה בתכיפות קיום יחסי מין (58%), המנעות מסקס (35%) וירידה בחשק המיני (46%). שימוש בתכשיר אסטרוגן מקומי הביא לירידה בכאב בחדירה בשני המינים (62% נשים, 59% גברים) ושיפור בהנאה ממין (47% נשים 49% גברים) (16). לאורגזמה הנשית יש תפקיד במניעת דליפת שתן, מאחר ובזמן האורגזמה ישנו כיווץ וחיזוק של שרירי רצפת האגן.

    לחיי מין פעילים יש השפעה מיטיבה גם במצבי נכות. במחקר על נשים נכות בנות 65+, נמצא כי מחצית מהנשים שחיות עם בן זוג מרוצות מחיי המין שלהן. בנשים נכות שהיו מרוצות מחיי המין שלהן נמצא סיכון מופחת לנכות נוספת ופגיעה בתפקודי ה-ADL  במעקב של 3 שנים (17).

    לסיכום, המיניות הינה חלק מהבריאות הכללית. שביעות רצון מחיי המין תורמת רבות באספקטים מגוונים של איכות החיים ותוחלת החיים. פגיעה בתפקוד המיני יכולה להשפיע לרעה על בריאות הגוף והנפש. עלינו להכליל את השיח המיני כחלק משמירת בריאות וקידום בריאות של מטופלינו.

    למקורות